מכון גיאורגי אליאבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | מכון מחקר |
| מייסדים | גיאורגי אליאבה, פליקס ד'הרל |
| תקופת הפעילות | 1926–הווה (כ־98 שנים) |
| משרד ראשי |
 טביליסי, גאורגיה |
| ענפי תעשייה | טיפולים רפואיים מבוססים על בקטריופאג'ים |
| אנשי מפתח | גיאורגי אליאבה, פליקס ד'הרל, מזיה קוטטלדזה (מנכ"ל) |
| www.eliava-institute.org | |
מכון גיאורגי אליאבה לבקטריופאג'ים, מיקרוביולוגיה ווירולוגיה הוא מכון שנוסד בשנת 1926 לצורכי מחקר בבקטריופאג'ים, המשמשים כנגיפים התוקפים את החיידקים, ולניצול הפוטנציאל הרפואי הטמון בהם (Phage therapy). המכון מומן על ידי סטלין, למטרות ביצוע מחקר, דגימה וייצור של בקטריופאג'ים. ברבות השנים הפך למרכז עולמי לחקר שימושים רפואיים בבקטריופאג'ים. אחת מהצלחותיו הראשונות של המכון הייתה בפיתוח בקטריופאג' רב עוצמה למלחמה במחלת הדיזנטריה, שבו השתמש הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה ובשנים שלאחר מכן. המכון עדיין ממוקם בטביליסי ומשקיף על נהר הקורה.
היסטוריה
המכון נוסד בשנת 1926 בטביליסי כמעבדה מיקרוביולוגית. מייסדה, פרופ' גיאורגי אליאבה, לא היה מודע לקיום בקטריופאג'ים עד לשנת 1926. באותה שנה הוא פגש, במכון פסטר שבפריז, את פליקס ד'הרל (Felix d'Herelle), ביולוג קנדי ממוצא צרפתי, שהיה הראשון שהציע להשתמש בבקטריופאג'ים כטיפול נגד חיידקים, והתיידד עמו. בפגישה זו התרשם אליאבה מאד מהאפשרויות הגלומות במחקר אודות בקטריופאג'ים ובאופן השפעתן על הטיפול במחלות הנגרמות על ידי חיידקים[1].
ד'הרל עצמו ביקר בטביליסי פעמיים בשנים 1934-1935. ד'הרל נענה להזמנה של סטלין, בשנת 1934, לבקר במעבדה של אליאבה שהוקמה מספר שנים קודם לכן. ביקוריו של ד'הרל בטביליסי, שהייתה תחת השלטון הסובייטי, גרמו לו להתאהב בקומוניזם, והוא הסכים לחלק את זמנו לשנה בין טביליסי לעבודתו הרגילה. הוא אף הקדיש לסטלין את אחד מספריו, "הבקטריופאג' ותופעת ההחלמה" ("The Bacteriophage and the Phenomenon of Recovery"), שפורסם בשנת 1935 בטביליסי.
עם התמשכות עבודתו החל ד'הרל לתכנן מגורי קבע בטביליסי והחל בבניית קוטג' בשטח המכון. מבנה המגורים שימש מאוחר יותר כמפקדת הק.ג.ב. בגאורגיה.
למרות ההתפתחויות לא שינה המכון את ייעודו ועיסוקו, והמשיך את עבודת המחקר על הפאג'ים. בשנת 1938 אוחדו המכון למחקר הבקטריופאג' והמכון למיקרוביולוגיה אפידמיולוגיה, שנוסד בנפרד בשנת 1936, ונוסד המכון למיקרוביולוגיה אפידמיולוגיה ובקטריופאג'. המכון המשיך לפעול עד לשנת 1951. בשנה זו בוטל רישונו של המכון בידי קומיסר העם של הבריאות הגאורגית. לאחר 1951 הוכפף המכון להתאגדות משרד הבריאות ושמו שונה ל-המכון לתרכיבי חיסונים ונסיובים.
המחקר והעבודה על הפאג'ים נמשכה בתקופת המלחמה הקרה מבלי שהמערב היה מודע לה. תרמה לכך העובדה שכל המחקר נכתב בשפה הגאורגית. כמו כן השיטה לא נבדקה באופן עקבי, הניסויים נעשו על בני אדם ולא היו קבילים במערב. הניסוי הקרוב ביותר לסטנדרטים מערביים בוצע בפולין של שנות ה-80 ותוצאותיו הראו מובהקות סטטיסטית גבוהה.
גם המכון בטביליסי ספג משברים שהביאו אותו לירידת פעילותו. מלחמת האזרחים בגאורגיה בתחילת שנות ה-90, ומשבר החשמל שנגרם בעטיה גרם לכך שהמוסד עבר לתאורה בנרות. מחצית מספריית הפאג'ים שנמצאה במקררי המוסד, אבדה עקב כך. המימון הסובייטי הופסק ומחיר האמפולה האמיר והפך אותו ללא מסחרי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
