מרד קרונשטאדט
מרד קרונשטאדט היה התקוממות של המלחים והקצינים מבסיס הצי הבלטי (הצי הרוסי הקיסרי) אשר בקרונשטאדט, לקראת סוף מלחמת האזרחים ברוסיה, נגד השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות.
הרקע
ההתקוממות התרחשה בתחילת חודש מרץ 1921 בבסיס הימי המבוצר של קרונשטאדט. המרד פרץ בתקופה בה ברית המועצות הייתה במצב כלכלי וחברתי קשה במיוחד אחרי מהפכת אוקטובר, עקב מגפות, הוצאות להורג רבות ולבסוף גם הבצורות בשנים 1920–1921 ובעקבותיהן "הרעב הגדול". כ-20 מיליון מבני הארץ נפלו קורבן לפגעים אלה ועוד כמיליון גלו מארצם, כשבין המהגרים אינטלקטואלים ובעלי מקצוע רבים שחסרו מאוד למשק ההרוס. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה פעל השלטון בשיטת הקומוניזם המלחמתי, כדי לספק מזון לתושבי הערים ולצבא האדום. הלאמה של אמצעי הייצור ושל המסחר הביאה להצטמקות המשק הלאומי, שלא היה מסוגל עוד לספק את צורכי האוכלוסייה. האיכרים נמנעו מעיבוד הקרקע, והיבולים ירדו ל-37% מהיקפן הקודם. במקומות רבים פרצו מרידות של חקלאים, כדוגמת מרד אנטונובצ'ינה, ובבתי החרושת התרבו שביתות ומעשי אלימות; בסוף פברואר העיר סנקט פטרבורג שותקה על ידי שביתה כללית.
דרישות המורדים
בעקבות המצב הכללי התכנסו צוותי ספינות הקרב פטרופאבלובסק (Petropavlovsk) וסבסטופול (Sevastopol) לישיבת חירום. בישיבה החליטו הצוותים להוציא משלחת אל השובתים כדי לחקור את המצב ולהגיש דו"ח. המשלחת שבה כעבור יומיים ודיווחיה יצרו אהדה כלפי השובתים והסתייגות מאמצעי הדיכוי שהופעלו נגדם. המלחים שהתכנסו על הספינה פטרופאבלובסק אישרו פה אחד עתירה בת 15 סעיפים:
- יש לארגן ללא דיחוי בחירות חדשות לסובייטים. הסובייטים הנוכחיים לא מבטאים את רצון הפועלים והאיכרים. בבחירות החדשות צריך לשמור על חשאיות ולהקדים להן תקופה של תעמולה חופשית.
- יש להבטיח את חופש הדיבור וחופש העיתונות עבור איכרים, פועלים, אנרכיסטים ועבור מפלגות השמאל הסוציאליסטי.
- צריך לערוב לזכות ההתכנסות, חופש לאיגודי העובדים ולארגוני האיכרים.
- צריך לארגן, עד 10 במרץ לכל המאוחר, הרצאה לפועלים לא מפלגתיים, חיילים ומלחים בקרונשטדט ובמחוז הצבאי של פטרוגרד.
- צריך לוודא את שחרורם המיידי של השבויים הפוליטיים חברי המפלגות הסוציאליסטיות, של כל הפועלים, האיכרים, החיילים והמלחים הכלואים, של כל המשתייכים למעמד הפועלים וארגוני האיכרים.
- צריך לבחור ועדה שתבדוק את תיקי החבושים בבתי הכלא ובמחנות.
- צריך לפרק את כל המחלקות הפוליטיות במסגרות הצבאיות; אף מפלגה לא צריכה לקבל העדפה בהפצת רעיונותיה הפוליטיים או לקבל סובסידיה למטרה זו. במקום המחלקות הפוליטיות צריך להקים קבוצות תרבות מתוקצבות על ידי המדינה.
- נדרש הפירוק המיידי של גדודי המיליציה החונים בין ערים ובין כפרים.
- יש להבטיח את שוויון ההקצבות עבור כל הפועלים, חוץ מהמגויסים לעבודות מסוכנות או המסכנות את בריאותם.
- יש לאסור ללא דיחוי את כל גדודי המאבק של המפלגה ביחידות הצבאיות, כמו את משמרות המפלגה במפעלים. אם בכל זאת נדרשים משמרות, הם צריכים להיות מורכבים מפועלים שצריכים להבטיח את הפיקוח עליהם.
- צריך להבטיח חופש מוחלט לאיכרים בפעולתם על הקרקע שלהם, כולל הזכות להחזיק בהמות בתנאי שרכישתן מבוססת על עבודה עצמית, ללא שכירים.
- כל יחידות הצבא ואיגודי הקצינים נדרשים להצטרף להחלטה זו.
- העיתונות נדרשת להקציב מקום לפרסום החלטה זו.
- נדרשת הקמת קבוצות פועלים לפיקוח נייד.
- נדרש מתן רישיון ייצור לבעלי מלאכה, בתנאי שאינם משתמשים בעבודה שכירה.
לנין הוקיע את המרד ואמר שזו מזימה של הצבא הלבן ותומכיו באירופה. ליאון טרוצקי הוציא ב-6 במרץ 1921 אולטימטום למורדים: "אני מצווה על כל אלה שהרימו יד על המולדת הסוציאליסטית, להניח את נשקם. יש לשחרר מיד את כל הקומיסרים ונציגי הממשלה; אלה שייכנעו ללא תנאים יזכו לחנינה מהרפובליקה הסובייטית." כשלא נתקבלה תשובה, הורה טרוצקי לצבא האדום בפיקודו של מיכאיל טוכאצ'בסקי לפתוח בהתקפה.
דיכוי המרד
טוכאצ'בסקי גייס 60.000 חיילים להתקפה ומיהר לפני שהקרח בים יימס ואז יצטרך לבצע את ההתקפה על ידי נחיתה מהים. ההתקפה החלה ב-7 במרץ 1921. הקרב נמשך עד 17 במרץ 1921, אז השתלט הצבא האדום על קרונשטאדט. אין הסכמה מלאה על כמות הנפגעים משני הצדדים.
כ-8,000 מלחים ואזרחים הצליחו לברוח לפינלנד ויצרו שם בעיית פליטים במדינה הצעירה שזה עתה נוצרה. מאוחר יותר הם זכו לחנינה.
לצבא האדום היו כנראה 527 הרוגים ו-3,200 פצועים; למורדים היו כ-1,000 הרוגים וכ-2,000 פצועים. בין 1,200 ל–2,168 נוספים מבין המורדים הוצאו להורג בימים לאחר דיכוי המרד.
לנין התרשם מהמרד שיש חוסר שביעות רצון מהמצב ולכן במקום לחתור להפצת מהפכת הקומוניזם העולמי, יש להתרכז בתוכנית כלכלית פנימית לברית המועצות (תוכנית הנא"פ, "התכנית הכלכלית החדשה").
קישורים חיצוניים
- מרד קרונשטאדט, באתר spartacus
