מצו"ב

יחידת מצו"ב
	"לראות את הבלתי נראה, לצפות את הבלתי צפוי, להיערך, להגן, לסכל ולתקוף"
פרטים
כינוי	היחידה הלאומית להגנת המידע
שיוך	צבא ההגנה לישראל
נתוני היחידה
ייעוד	הצפנה ואבטחת מידע
פיקוד
יחידת אם	חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם א'
מפקדים	ראו מפקדי היחידה

מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי, המוכר בראשי התיבות מצו"ב, היא יחידה בחטיבת ההגנה בסב"ר בצה"ל. היחידה מוגדרת כגוף הלאומי להצפנה ואבטחת מידע, והיא מספקת שירותים לכל מערכת הביטחון הישראלית, למשרד החוץ ולגופים אחרים שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל.

היחידה נקראת מצו"ב 510, "היחידה הלאומית להגנת המידע"^[1] ועצם קיומה הותר לפרסום רק בתחילת המאה ה-21.

פעילות

מאז 2015, במסגרת תוכנית "גדעון" וזיהוי איומי הסייבר העתידיים מול מדינת ישראל, הרחיבה היחידה את פעילותה, ועברה להיות כפופה לחטיבת ההגנה בסייבר.

בשל רוחב פעילותה, היחידה פועלת בתחומים טכנולוגיים מתקדמים, ובהם בינה מלאכותית (AI), ניתוח מידע בהיקפים גדולים (Big Data), ויכולות תקיפה מגוונות – לרבות תקיפה רשתית, חקר חולשות, ופעילות בסביבות ענן וכמובן בעולמות אבטחת המידע והגנת הסייבר - מחקר העולם ויצירת כלי הגנה מתקדמים.

בנוסף לעיסוקיה השוטפים, היחידה עוסקת גם בפיתוח יכולות להתמודדות עם אתגרי האבטחה הנובעים מהתפתחויות בתחום המחשוב הקוונטי^[1].

ייעוד היחידה

עיקר פעילותה של היחידה הוא במחקר ופיתוח יכולות סייבר וצופן מתקדמות. בשל אופייה הרגיש של היחידה, מעט בלבד ידוע על תוצרי פעילותה, הנמצאים בליבת הסוד של מדינת ישראל. למרות זאת ידוע כי מערכות ההצפנה שלה משולבות במערכת צבא יבשה דיגיטלי^[2] ובמערכת כיפת ברזל^[3].

בראיון עם קצין במצו"ב, נמסר "כל דבר שנע ביבשה, טס באוויר ושט בים, עובר דרכנו. [...]", ונחשף כי "ממערכות שו"ב (שליטה ובקרה) וקשר של המפקד בשטח, דרך כלי הלחימה ביבשה, כיפת ברזל באוויר - ועד הלוויין בחלל. המרחבים האלה לא יכולים לפעול בלעדינו"^[4].

בפרסום לאתר TheMarker ציין מפקד היחידה כי:

"אני לא חושב שיש גוף במערכת הביטחון בישראל שלא עובד עם מצו"ב, ואף יותר מכך - שלא נשען על תוצריה. כשצה"ל סוגר מעגל - מהסנסור, דרך הפקת הידיעה המודיעינית, העיבוד שלה, ההצלבה עם מידע אחר ומשם דרך תווכי תקשורת שונים לאמל"ח תוקף - בכל הדרך יש יכולות של מצו"ב. [...]" ^[5]

תחומי אחריות

יחידת מצוב פועלת תחת חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל, אך מספקת שירותים גם לגופים נוספים במערכת הביטחון הישראלית ולגורמים ממשלתיים נוספים. פעילותה כוללת אבטחת מידע בתחום הסייבר, מחקר טכנולוגי, פיתוח אמצעי צופן והגנה, וכן מתן מענה מבצעי בסיכול אירועי סייבר.^[4]

עיטורים

ב-2021 זכתה היחידה בפרס ביטחון ישראל על פרויקט "כיפת ברזל הקיברנטית" בשיתוף "המוסד", שירות הביטחון הכללי, אגף המודיעין, מלמ"ב ומס"ל^[6].

בשנת 2023 זכתה שוב היחידה כחלק מחטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת מסווגת וייחודית, בשיתוף פעולה עם כלל זרועות צה"ל.

כוח האדם וההכשרה

היחידה קולטת לשורותיה מגוון רחב של חיילים למגוון תפקידים בעיקר בעלי אופי תכנותי בשפות שונות, ומונה כיום כמה מאות.

דרכי ההגעה ליחידה כוללים את מסלול גאמ"א סייבר באמ"ן, מסלול האיתור של היחידה בחיל התקשוב, תלפיות, פסגות, וארזים^[7]. בנוסף, משרתים ביחידה מצטייני קורס "מגן בסייבר" וקורסים אחרים של בסמ"ח. החל משנת 2015, נשלחים ליחידה גם בוגרי קורסים שונים של חיל מודיעין.

לאחר הקליטה ביחידה, עוברים החיילים תהליך הכשרה מקצועי ארוך שמטרתו להעניק להם ניסיון וידע רב בתכנות ובתחומי התקשורת, מערכות הפעלה, אבטחת מידע וקריפטוגרפיה.

בוגריה ממשיכים לרוב בשירות קבע או יוצאים לתעשיית ההיי-טק ולחברות סטארט-אפ^[8]^[9]^[10].