המאבק על נחל האסי
המאבק על נחל האסי הוא כינוי למאבק ציבורי-מקומי בישראל למתן גישה חופשית לציבור, לקטע מנחל עמל הקרוי גם "נחל האסי" או בשמו הערבי אל עאסי, העובר בשטח קיבוץ ניר דוד, בקרבה לבתי מגורים של תושבי הקיבוץ. המאבק, שהחל בשנת 2012, הובל בראשיתו על ידי ארגון "הטבע שייך לציבור". בשנת 2016 הגיעו הארגון וקיבוץ ניר דוד להסכם פשרה בבג"ץ. החל משנת 2019, התחילו במאבק חדש אשר עומד בפני עצמו, קבוצה בשם "המאבק לשחרור האסי", במקביל למאבק שמנהלת קבוצת "הטבע שייך לציבור".[1][2]
את המאבק, שהגיע לשיאו בקיץ 2020, הובילו בעיקר צעירים מעמק בית שאן ובמיוחד מהעיר בית שאן. הוא התנהל בצורת הפגנות אלימות מול שער הקיבוץ, בכלי התקשורת, ובבתי המשפט.[3][4] ניסיונות להגיע להסדר פשרה, בהשתתפות נציגי קיבוץ ניר דוד, המועצה האזורית עמק המעיינות, קבוצת "הטבע שייך לציבור" וראש עיריית בית שאן, לא צלחו, ונדחו על ידי מובילי קבוצת המחאה "משחררים את האסי", אך קטע קטן מהנחל ("החוף הירוק"), ממערב לקיבוץ, נפתח לציבור ביולי 2021.
רקע
החל מ-2012 מתנהל מאבק בין חברי קיבוץ ניר דוד לבין תושבים מבית שאן ומישובי הסביבה סביב נושא הגישה לנחל האסי,[5][6] נוכח העובדה שהגישה למקטע הנחל העובר בשטח הקיבוץ סגור בפני כל מי שאינו בר רשות בקיבוץ. הטענה העיקרית של התומכים בגישה חופשית של הציבור לקטע הנחל המצוי במחלוקת היא, שיש לחייב את קיבוץ ניר דוד לאפשר גישה חופשית לנחל העובר בשטחו, מפני ש"חוק המים" מחייב את הנגשת אוצרות הטבע של המדינה לכל אזרחיה. לדבריהם, טענת הקיבוץ, שגישה חופשית לנחל תיפגע בזכותם של חברי הקיבוץ לפרטיות, לא תקפה משום שהוא מפעיל בעצמו אטרקציות תיירותיות שונות בשטחו וסביב הנחל. מנגד טוען הקיבוץ, שקיימת הפרדה בין אזור האירוח הכפרי של הקיבוץ, ובריכת השחייה, הפתוחה לרחצת אורחי הצימרים, לבין אזור המגורים של חברי הקיבוץ, ושאורחי הצימרים אינם רשאים להיכנס לרחוץ בנחל עצמו.[1]
"הטבע שייך לציבור"
ארגון שפועל משנת 2012, הוקם בידי נסים זמיר (פעיל חברתי מבית שאן), יחד עם בן חיים, זהבה ורחלי פרץ. הארגון פועל לשיקום נחל עין חרוד – החזרת מים לנחל ולחימה כנגד זיהום הנחל, שיקום העיר בית שאן והפיכתה ליעד תיירותי ופתיחת נחל האסי לתושבי כלל האזור.
בשנת 2016, הגיעו להסכם פשרה בבג"ץ בו הוסכם שמפני שהמקרה הוא ייחודי, הקיבוץ צריך לתת מקטע מהנחל לטובת הכלל, ולהשתתף בעלויות שיקום נחל עין חרוד.[7]
"משחררים את האסי"
בספטמבר 2019 הוקמה קבוצת הפייסבוק "משחררים את האסי" במטרה למחות נגד החלטת קיבוץ ניר דוד להתיר את הכניסה לקיבוץ לחבריו ולאורחיהם בלבד ולמנוע מכלל האזרחים ליהנות ממקטע הנחל העובר בקיבוץ. המאבק צבר תאוצה ומול שערי הקיבוץ החלו להתקיים אירועי מחאה והפגנות, חלקן אלימות.[8] בהמשך הפכה הקבוצה לעמותה רשומה.[9]
מתווה גמליאל-לוי-קרין והסכם פשרה זמני
ביולי 2020 הציגו ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי, ראש מועצה אזורית עמק המעיינות יורם קרין והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מתווה לפתרון המאבק, שעיקרו בניית פארק בעיר בית שאן שאליו יוזרמו מי מעיינות, ושיקום נחל חרוד מהקנטרה ועד בית שאן.[10] כמו כן, משרד הפנים אישר העברת 5,000 דונם ממועצת עמק המעיינות לבית שאן לטובת דיור ותעשייה.[11]
באוגוסט 2020, בעקבות התגברות המאבק לפתיחת הנחל לציבור הרחב, הגיעו להסכמה ראש העיר בית שאן והנהלת קיבוץ ניר דוד על פתיחתו של קטע של כ-150 מטרים מהנחל, הנקרא "החוף הירוק", ל-50 איש ביום, ברישום מוקדם, ללא כניסה לאזור המגורים בקיבוץ, בין השעות 9:00 עד 17:00.[12][13] בתגובה להסכם, שנחתם ללא מעורבות של נציגים מהמחאה, מובילי המאבק הבהירו כי הוא לא מייצג את כל תושבי בית שאן ואת כלל הציבור, והמאבק נמשך.[14] החל מ-18 ביולי 2021 מתאפשרת כניסת הציבור ל"חוף הירוק", ללא הרשמה מראש ועד לתפוסה של 400 מבקרים. במקום אין שירותי הצלה, מלתחות או שירותים.
חוות דעת של המשנה ליועמ"ש ועתירה מנהלית
במענה לפנייתו של ח"כ משה ארבל מש"ס, הבהיר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה באוגוסט 2020, כי לציבור הרחב קיימת זכות גישה לנחל האסי, יחד עם שמירה על שגרת החיים של תושבי הקיבוץ. לדבריו ”לציבור הרחב זכות גישה אל הנחל, אבל אופן מתן הגישה לציבור צריך להיעשות באמצעות הסדר תכנוני מתאים ... קיים קושי משמעותי בהתנהלות הקיבוץ, אשר מחד מונעת באופן גורף את גישת הציבור אל הנחל, ומנגד הוא נמנע מלקדם - לפחות עד לאחרונה - את החלופה התכנונית שתסדיר גישה זו.”[15]
בספטמבר 2020 מפלגת ש"ס עתרה לבית המשפט המחוזי בנצרת בדרישה לפתוח את הנחל לכלל הציבור, יחד עם צו ביניים הדורש לפתוח את שערי הקיבוץ עוד לפני שהצדדים יֵשבו לדון בפשרה.[16] אולם בשל ניגוד עניינים שהתגלה במשפט, העבירה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את הדיון לבית משפט המחוזי בחיפה.[17]
ב-14 בספטמבר 2020 בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת צו הביניים, כאשר לדברי השופטת תמר שרון נתנאל ”הנזק הממשי אשר עלול להיגרם לקיבוץ כתוצאה מקבלתה, עולה על הנזק שייגרם, בנסיבות העניין, לציבור כתוצאה מדחיית מימוש זכות הגישה של הציבור לנחל לפרק הזמן הדרוש לבירור ההליך”.[18]
ב-11 בפברואר 2021, בית המשפט המחוזי בחיפה, החל בדיון שבמהלכו, המליצו פרקליטי המדינה והשופטת העומדת בראש בית המשפט, למשיכה של העתירה. עו"ד איתן לדרר המייצב את המיועמ"ש, טען בשם המדינה כי מדובר בכלל בסכסוך אזרחי-קנייני. לדבריו: ”העניין עוסק בשימוש וחזקה במקרקעין שאינו בגדר החלטה של גוף או רשות שניתן לעתור נגדם בהליך מינהלי ושדינו להתנהל, אם בכלל, בהליך אחר.”. בנוסף, עו"ד ציין שקיים הליך אזרחי שהתנהל ב-2015 וישנם שני הליכים שמתקיימים בבתי המשפט כעת, לכן ביקש למחוק אותו מהעתירה וחילופין לדחות את העתירה בהיעדר סמכות ובשל שיהוי בהגשתה.
השופטת שדנה בדיון, תמר שרון נתנאל, תמכה בעמדת הפרקליטות והציעה אף היא למשוך את העתירה. לדבריו: ”זה לא הפורום המתאים, יש הליך תכנוני, יש דרכים שניתן לנקוט, אני לא אומרת שזה ההליך הנכון לכך אבל אני אומרת שאני לא יכולה לדון בזה כפי שהגשתם את העתירה”. בנוסף, הזכירה השופטת בדיון, שמדובר בסוגיה מורכבת ושהטיפול המשפטי בה מחייב גם איזון בין אינטרסים שונים – בין אם פתיחת הנחל ומתן אפשרות לתושבי הקיבוץ לקיים שגרת חיים נאותה – תוך שמירה על ביטחונם האישי ופרטיותם.[19]
ב-30 במאי 2021, בהמשך לדיון, מצד המדינה נקבע כי לא ניתן למנוע באופן גורף מהציבור הרחב גישה אל הנחל, אף שהיא מחייבת מעבר בשטחי הקיבוץ, והפרקליטות הציעה להגיע להסדר בין אנשי המחאה לקיבוץ ולמועצה האזורית עמק המעיינות, ולאפשר גישה חופשית על פי הצעה המוסכמת על הצדדים. בנוסף, המדינה הוסיפה כי הקיבוץ יהיה אחראי לייצר את דרכי הגישה לנחל.[20]
ב-26 באוגוסט 2021 קבע בית המשפט כי נחל האסי יחשב לשטח ציבורי, וזכות הגישה של הציבור הרחב לנחל צריכה להיות מאוזנת עם זכויותיו של הקיבוץ. כמו כן, על המדינה לקבוע גישה למקום בתוך שנה וחצי.[21][22]
הסכם הפשרה הקבוע
בסוף 2020 הוגשה תכנית בידי ניר דוד לאישור במועצה האזורית "עמק המעיינות", לפי הסכם הפשרה שנחתם בבג"ץ בשנת 2016.[23] התכנית מתקדמת לעבר דיון בוועדה המחוזית לקראת הפקדה.
לפי התכנית, על חשבון השטחים החקלאיים מחוץ לשטחו של הקיבוץ, הוקם מתחם על בסיס תוואי הנחל, שיהווה אזור לנופש ורחצה באפיק הנחל. הקיבוץ מתחייב לשמור על עיצוב נוף טבעי ככל האפשר ויקפיד על שימור העצים המקוריים במקום, כך שהציבור יוכל ליהנות ממדשאות, עצים ומתקנים שונים. בנוסף, התכנית כוללת 130 מקומות חנייה ודרכי גישה מסודרות.[24]
טענות הצדדים
בעד המאבק לפתיחת מקטע הנחל
- לפי סעיף 1 לחוק המים: מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי תושביה ולפיתוח הארץ.[25]
- לפי סעיף 4 לחוק המים: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה.[26]
- לפי סעיף 107 לחוק המקרקעין: "מקרקעי יעוד" הם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם כוללים נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם.[27]
- לפי סעיף 1325 למג'לה, שהייתה עודנה בתוקף בעת הקמת הקיבוץ: לבעלי קרקע הסמוכה לנהר ציבורי אסור להגביל את הגישה למים אם דרך הגישה היחידה עוברת דרך אותה הקרקע.[28]
- מדינת ישראל היא הבעלים של הנחל, כפי שנכתב בשטר הקניין של הנחל, המתועד בלשכת רישום מקרקעין, וכן על פי פסיקת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 1706-09-20.[29][30]
- חלק מהדרכים המובילות אל הנחל והעוברות בתוך הקיבוץ הן דרכים סטטוטוריות בבעלות ואחריות המדינה ואין לקיבוץ רשות למנוע תנועה עליהן.[31]
- עצם מניעת הכניסה לשטח הקיבוץ, בדרכים הציבוריות ובשטחים הפתוחים שבו, אסורה לפי חוק, גם בתקופת הקורונה.[32]
- הקיבוץ כבר מפעיל בתשלום מתחמי צימרים ואטרקציות בשטחו ובשטח הנחל, ובכך נחלשת הטענה על פגיעה בפרטיות (שכן זו מתרחשת בלאו הכי).
- צדק חלוקתי – טענה זו מושמעת אף כנגד טענת הקיבוץ כי קיבלו את זכויות הקרקע המלאות מן המדינה, שכן על פי טענה זו אין למדינה סמכות להעניק זכויות הנוגדות את עקרון השוויון.[33][34]
נגד המאבק לפתיחת מקטע הנחל
- שטח הקיבוץ, למעט הנחל, הוא שטח פרטי ב'חכירה לדורות' מרשות מקרקעי ישראל, והנחל כלול בתב"ע של הקיבוץ והוא מתוחזק מכספי חברי ותושבי הקיבוץ.[35][36][37][38][39]
- כניסת זרים מהווה מטרד עבור תושבי הקיבוץ תוך השארת פסולת, יצירת רעש, תנועת כלי רכב הומה ותפיסת מקומות חנייה ופגיעה בפרטיותם.[40][41]
- "חוק המים" כלל לא קשור לרחצה בנחלים אלא נועד לעגן בזכות את אספקת המים לביתו של כל אדם לשתייה ושימוש ביתי, ולאסור בזבוז וזיהום מקורות מים השייכים למדינה. החוק אינו דן בזכות לבילוי ורחצה במקווי המים הפתוחים, בשונה מחוק "הסדרת מקומות הרחצה"[42]).
- בקיבוץ ניר דוד יש דרכים שכלל לא מגיעות לנחל, ובכלל עצם הגדרתן ככאלה, אינה מקנה זכות לציבור לעבור בהן טרם הופקעו.[43] על מנת ששטח יהיה שטח ציבורי פתוח בו הציבור רשאי להסתובב כרצונו בכל שעות היממה נדרשים שני תנאים מחייבים: (1) על השטח להיות מוגדר בתב"ע בייעוד ציבורי; (2) על השטח לעבור הפקעה למדינה שכן השטח המדובר מוחכר לקיבוץ שמשלם עליו כחוק.[44]
- גן לאומי גן השלושה, הנמצא ממערב לקיבוץ וצמוד אליו, מיועד לקלוט אלפי נופשים ביום. הכניסה לגן היא בתשלום (מוזל לתושבי בית שאן), כדי לספק לנופשים שירותי אבטחה, חניה וניקיון, שהקיבוץ לא יכול ולא צריך לספק בחינם בשטחו. בנוסף לכך, במרחק קצר מניר דוד נמצא נחל הקיבוצים, שהגישה אליו פתוחה לציבור ללא תשלום, וכן לא מעט מקורות מים אחרים, כמו עין מודע ועין שוקק, שפתוחים לציבור הרחב.
- המתארחים במתחם הצימרים של הקיבוץ, מקבלים הנחיה ברורה לא לשחות בנחל האסי, משום שהחופים אינם מוסדרים, אין מציל וזו סכנה. לאורך כל אפיק הנחל מוצבות גדרות למניעת נפילות למי הנחל ושלטים החוזרים ומתזכרים על איסור השחייה.[45]
- לא ניתן להקים מסביב לנחל פארק מים לאומי, בלב יישוב קהילתי, בלי שירותי חניה, הצלה, ניקיון, ביטחון ותחזוקה.
קישורים חיצוניים
- קיבוץ ניר דוד - האתר הרשמי
- "משחררים את האסי" - אתר המאבק
- אבי עמית מלחמת מים: תושבי בית שאן נגד הקיבוצים בקרב על הנחל היפה בארץ, 13 ביוני 2020
- אורי לוי, כשאין חו"ל: בין המתח סביב האסי - לעומס המטיילים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוגוסט 2020
- יגאל מוסקו, "פה זה לא הסחנה"; "אפרטהייד": צללנו אל זירת המלחמה בנחל האסי, באתר מאקו, 14 באוגוסט 2020
- דיון שיזמה ח"כ קרן ברק בנושא הגישה לנחל האסי, באתר הכנסת, 18 באוגוסט 2020
- חיים זנדברג, "חופים הם לפעמים געגועים לאסי - ניתוח משפטי של הסכסוך על נחל האסי", 26 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ^ הטבע שייך לציבור, באתר www.facebook.com
- ^ אלי אשכנזי, רצועה של 100 מטרים מהנחל היפהפה והרגוע נפתחה לציבור, והציפה שדים ישנים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-08-12
- ^ ש"ס עתרה למחוזי בדרישה לפתוח את נחל האסי לציבור באופן מידי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-09-01
- ^ הקרב על האסי: נשיאת העליון שוקלת את העברת הדיון מבית המשפט בנצרת, באתר www.maariv.co.il
- ^ אלי אשכנזי, למה מונע קיבוץ ניר דוד מהציבור להכנס לנחל שעובר בתחומו?, באתר וואלה!, 14 ביולי 2015
- ^
ביני אשכנזי, הסערה סביב נחל האסי: קיבוץ ניר דוד נתבע ב-36 מיליון שקל, באתר TheMarker, 23 ביוני 2020
- ^ ניסים קלדרון, כשפוליטיקת הזהויות (בנחל האסי) עולה על גדותיה, באתר הארץ, 30.09.2020
- ^ סיגל בן דוד, הצדדים לא מוותרים: המלחמה על נחל האסי בעמק המעיינות עולה מדרגה, באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2020
- ^ משחררים את האסי (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
- ^ תכנית חדשה: השבת מי נחל האסי לזרום בבית שאן, באתר mynetafula, 29 ביולי 2020
- ^ בית שאן: 5000 דונם יועברו מעמק המעיינות לעיר לטובת דיור ותעשייה, באתר mynetafula, 2020-07-15
- ^ אלי אשכנזי, רצועה של 100 מטרים מהנחל היפהפה והרגוע נפתחה לציבור, והציפה שדים ישנים, באתר וואלה!, 12 באוגוסט 2020
- ^ גיא ורון, לאחר שנים של מאבק: נחל האסי ייפתח למבקרים, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2020
- ^ ביני אשכנזי, פתרון לנחל האסי? מטה המאבק: "ההסכם לא מייצג אותנו", באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2020
- ^ ביני אשכנזי, המשנה ליועמ"ש: לציבור הרחב קיימת זכות גישה לנחל האסי, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2020
- ^ אלי אשכנזי, ש"ס עתרה למחוזי בדרישה לפתוח את נחל האסי לציבור באופן מידי, באתר וואלה!, 1 בספטמבר 2020
- ^ מתן וסרמן, הקרב על האסי: נשיאת העליון שוקלת את העברת הדיון מבית המשפט בנצרת, באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2020
- ^ יואב איתיאל, הכרעה זמנית: ביהמ"ש קבע שניתן לחסום את דרכי הגישה לנחל האסי, באתר וואלה!, 14 בספטמבר 2020
- ^ ביהמ"ש דן בעתירת ש"ס על פתיחת נחל האסי; השופטת הציעה למשוך את העתירה, באתר וואלה!News, 8 בפברואר 2021
- ^ גיא ורון, המדינה שינתה עמדה: "אי אפשר למנוע מהציבור גישה לנחל האסי", באתר N12, 30 במאי 2021
- ^ איתמר לוין, זכות גישה חלקית לנחל האסי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 באוגוסט 2021
- ^ מתן וסרמן, המלחמה על האסי: בית המשפט הורה למדינה לגבש הסדר לגישה לנחל, באתר מעריב, 26 באוגוסט 2021
- ^ דור זומר, געגועים לנחל: האם זו התוכנית שתשים סוף לסכסוך על האסי?, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2020
- ^ ניר דוד - נחל עמל קדום - ג/25794, באתר מעירים
- ^ סעיף 1 לחוק המים, תשי"ט–1959
- ^ סעיף 4 לחוק המים, תשי"ט–1959
- ^
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, באתר ויקיטקסט- ^ דברי ההסבר להצעת חוק המים (עמ' 24), 1959, באתר הכנסת
- ^ העתק רישום מפנקס הזכויות
- ^ נט המשפט - דף הבית, באתר www.court.gov.il
- ^ תקנות התעבורה, התשכ"א-1961
- ^ היועץ המשפטי לממשלה מבהיר כי ליישובים חקלאיים או קהילתיים אין סמכות למנוע כניסה אל היישוב של מי שאינם תושביו, גם אם הדבר נעשה מחשש להדבקה בנגיף הקורונה, באתר GOV.IL
- ^ ראה בעניין זה עוד בערך בג"ץ הקרקעות
- ^ נחל האסי: צדק חלוקתי אפשר לעשות גם בעזרת הארנק, באתר מקור ראשון
- ^ 103FM, יו"ר קיבוץ ניר דוד: "זה הבית שלנו. אין לנו בית אחר במדינה הזאת", באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2020
- ^ קבוץ ניר דוד הוראות התכנית - מאושרות - חתום (הוראות התכנית), באתר איתור תכנית ויישות תכנונית
- ^ קבוץ ניר דוד תשריט התכנית - מאושר - חתום (תשריט התכנית), באתר איתור תכנית ויישות תכנונית
- ^ קיבוץ ניר דוד הוראות התכנית - מאושרות - חתום (הוראות התכנית), באתר איתור תכנית ויישות תכנונית
- ^ קיבוץ ניר דוד תשריט התכנית - מאושר - חתום (תשריט התכנית), באתר איתור תכנית ויישות תכנונית
- ^ כשאין חו"ל: בין המתח סביב האסי - לעומס המטיילים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ לא רק האסי: הנחלים והחופים שבמוקד המאבק על גבולות החופש, באתר חדשות 13
- ^ חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964, באתר www.nevo.co.il
- ^ לדוגמה מוזיאון ישראל, המוזיאון הלאומי של מדינת ישראל, הוא מקום ציבורי אך הכניסה אליו בתשלום, ומתאפשרת רק בשעות הפעילות.
- ^ hananyehiely, ״חוק המים״ לא מתיר לציבור זכות גישה לנחל האסי. גדות הנחל והדרכים הסטטוטוריות הן לא שטח ציבורי פתוח, באתר Mysite, 2020-10-05
- ^ https://www.nir-david.co.il/post/n0049
