משמר הגבול של ברית המועצות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל משמרות הגבול הסובייטיות

משמר הגבול הסובייטי או חיל הגבול של ברית המועצותרוסית: Пограничные войска СССР) הוא הארגון הסובייטי שהיה אחראי על הגנת הגבולות המדינה ומניעת הסתננות. לאורך כל תקופת קיומם, משמרות הגבול הוכפפו לשירותי ביטחון המדינה: תחילה לצ'ה-קה ואחר כך לנקוו"ד ולבסוף הקג"ב. משמרות הגבול כללו גם יחידות ימיות שתפקדו כמשמר החופים.

ב-1989 היחידות הכילו 230,000 חיילים והיו אחראים על הגנת הגבול באורך של 63 אלף ק"מ. למרות שמשמר הגבול היה חלק מהקג"ב, חיילי המשמר גויסו במסגרת גיוס כללי לצבא והשרות נמשך שנתיים כמו בכל יחידות הצבא של ברית המועצות. קציני החיל עברו הכשרה צבאית במוסדות להשכלה גבוהה שהיו חלק מהחיל.

ה-28 במאי בברית המועצות הוכרז כ"יום איש משמר גבול".

היסטוריה

איש משמר הגבול הסובייטי בטורקסטן.
צוות סיור רגלי של חיילי משמר הגבול הסובייטי לפני היציאה למשימה. 1988

היחידות של משמר הגבול הוקמו בשנת 1918 כיחידת סמך של משרד האוצר. ב-24 בנובמבר 1920 אחריות על שמירת הגבול עברה לצ'ה-קה. ב-1934 היחידות הוכפפו לנקוו"ד וב-1939 הוקם המינהל הראשי לענייני משמר הגבול של נקוו"ד. במהלך מלחמת העולם השנייה, משמר הגבול הסובייטי היה הראשון לספוג את המהלומה הנאצית. לאחר המלחמה ל-150 מחיילי המשמר הוענקו תוארי גיבור ברית המועצות ול-13,000 מהם הוענקו מדליות שונות.

היחידות עברו למצב מלחמה מספר פעמים – בתקופת מלחמת העולם השנייה, בסכסוכי הגבול עם סין במאי 1969, חיילי יחידות מיוחדות של משמר הגבול השתתפו במלחמת אפגניסטן בשנות ה-80.

ב-1991 פלוגות משמר הגבול הסובייטיות פורקו והוחלפו במשמר הגבול הפדרלי הרוסי.

מבנה החיל

מבחינה ארגונית, נכון לשנת 1991 מבנה החיל היה כדלקמן:

  • יחידה ארקטית נפרדת
  • מחוז הגבול הצפון-מערבי
  • מחוז הגבול הבלטי
  • מחוז הגבול המערבי
  • מחוז הגבול הקווקזי
  • מחוז הגבול המרכז אסיאתי
  • מחוז הגבול המזרחי
  • מחוז הגבול מעבר הבייקל
  • מחוז הגבול במזרח הרחוק
  • מחוז הגבול אוקיינוס השקט
  • מחוז הגבול קמצ'טקה
  • יחידה עצמאית של בקרת הגבול "מוסקבה"
  • יחידה עצמאית למטרות מיוחדות שהתבססה בשטח גרמניה המזרחית

מפקדי החיל

שם תקופת כהונה הערות
סרגיי שמשב 1918 – 1919
ו. סטפנוב 1919 – 1920
ויאצ'סלב מנז'ינסקי 1920 – 1921
ארתור ארטוזוב 1922 – 1923
יאן אולסקי 1923 – 1925
זינובי קצנלסון 1925 – 1929
סרגיי ולז'נב 1929 ממלא מקום
איוואן וורונצוב 1929 - 1931
ניקולאי ביסטריך 1931 - 1933
מיכאיל פרינובסקי 1933 - 1937
ניקולאי קרוצ'ינקין 1937 - 1938
אלכסנדר קובאליוב 1938 - 1939
גריגורי סוקולוב 1939 - 1941
ניקולאי סטחאנוב 1942 - 1952
פאבל זיריאנוב 1952 - 1956
טימופיי סטרוקאץ' 1956 - 1957
פאבל זיריאנוב 1957 - 1972 קדנציה שנייה
ואדים מטרוסוב 1972 - 1989
איליה קליניצ'נקו 1989 - 1992

קישורים חיצוניים