נמל התעופה הבין-לאומי שאנגחאי פודונג
 | |||||||||||||||||||||||
| רכבת ריחוף מגנטי בנמל התעופה על רקע אחד הטרמינלים | |||||||||||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה של שאנגחאי | ||||||||||||||||||||||
| עיר סמוכה | שאנגחאי | ||||||||||||||||||||||
| קואורדינטות | 31°08′36″N 121°48′19″E / 31.143333°N 121.805278°E | ||||||||||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 4 מטר (13 רגל) | ||||||||||||||||||||||
| shairport.com | |||||||||||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
|
(למפת שאנגחאי רגילה)   PVG | |||||||||||||||||||||||
נמל התעופה הבינלאומי שאנגחאי פודונג (במנדרינית: 上海浦东国际机场) הוא נמל התעופה הראשי של העיר שאנגחאי שבסין. השדה החל לפעול בשנת 1999 והפך לצומת תעופה מרכזי ביבשת אסיה. בשנת 2014 עברו בו 51,651,800 נוסעים ו-3,178,200 טון מטען, ובכך היה לשדה התעופה השלישי העמוס ביותר בסין וה-19 העמוס ביותר בעולם.
תולדות נמל התעופה
נמל התעופה הונגקייאו (Hongqiao) במערבה של שאנגחאי היה נמל התעופה הראשי אשר שירת בעבר את העיר וסביבותיה. במהלך שנות התשעים הוברר הצורך בהרחבת קיבולת הנמל, ועם זאת התברר כי הבנייה העירונית הצפופה סביבו איננה מאפשרת זאת. לפיכך הוחלט להקים נמל תעופה בינלאומי חדש למטרופולין. אתר לנמל על פני שטח של 40 קילומטרים רבועים נבחר כ-30 קילומטרים ממזרח למרכזה של שאנגחאי. השלב הראשון בבניית נמל התעופה ובו טרמינל אחד, מסלול טיסה אחד באורך של 4,000 מטרים ו-76 עמדות חנייה למטוסים החל באוקטובר 1997. הנמל נפתח לטיסות שנתיים לאחר מכן.
בשנת 2005 נפתח בנמל מסלול טיסה שני. באותה שנה החל השלב השני בפיתוח הנמל ובו טרמינל נוסעים שני, טרמינל מטענים ומסלול טיסה שלישי. הבנייה הסתיימה במרץ 2008, לפני תחילת משחקי אולימפיאדת בייג'ינג.
בשנת 2011 אושרה לביצוע תוכנית השלב השלישי בנמל, הכוללת בניית שני מסלולי טיסה נוספים ומגדל פיקוח חדש.
לאחר פתיחת הנמל הועברו אליו הטיסות הבינלאומיות מנמל הונגקייאו, אשר הפך לנמל לטיסות פנים בלבד. בשנת 2007 החל נמל הונגקייאו לטפל שוב בטיסות בינלאומיות בהיקף מוגבל ליפן, קוריאה הדרומית, טייוואן והונג קונג.
מתקנים ושירותים בנמל
בנמל התעופה פועלים כיום (2015) ארבעה מסלולי טיסה בשני זוגות מקבילים, באורך של 3,400 עד 4,000 מטרים. הם ערוכים משני צידי שטח הנמל כששני הטרמינלים שבו מצויים בתווך ביניהם. בנמל 218 עמדות חניה למטוסים ו-70 גשרי עלייה למטוסים.
טרמינל 1 משתרע על פני 280 אלף מטרים מרובעים ובו 28 גשרי עלייה למטוס, ש-13 מהם הם דו-מפלסיים. בטרמינל 2, שנפתח ב-2008, מצויים 42 גשרי אוויר. בחלקו הדרומי של שטח הנמל קיימת עתודת שטח להרחבתו ולבניית הטרמינל השלישי.
הנמל משמש כבסיס פעולה מרכזי לחברות צ'יינה איסטרן איירליינס, שנגחאי איירליינס ואייר צ'יינה ופועלות בו חברות תעופה סיניות נוספות ועשרות חברות תעופה זרות. קיימים קווי תעופה בינו לבין כמאתיים יעדים - בסין, בכל רחבי אסיה, באוסטרליה, באירופה ובצפון אמריקה ויעדים אחדים באפריקה.
הנמל מחובר לשאנגחאי ולסביבתו במספר דרכי תחבורה: שני כבישים ראשיים; קו רכבת ריחוף מגנטי לפאתיה המזרחיים של שאנגחאי שמהירותו 430 קילומטרים לשעה (החל לפעול ב-2004); קו מס' 2 של הרכבת התחתית של שאנגחאי.
ב-28 בנובמבר 2009 התרסק בקרבת הנמל מטוס מטען של חברת Avient מיד לאחר המראתו ממנו. שלושה משבעת האנשים שעל סיפונו ניספו בתאונה.
טיסות לישראל
חברת האינאן איירליינס מפעילה טיסות מהנמל לנמל התעופה בן-גוריון 3 פעמים בשבוע החל מה 12 בספטמבר 2017 במטוסי בואינג 787
קישורים חיצוניים
