סמית' אנד וסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סמית ווסון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמית' אנד וסון
Smith & Wesson logo from .357 Model 686 Plus.png
נתונים כלליים
בורסה נאסד"ק (SWHC)
שווי שוק 790.17 מיליון דולר (28 במרץ 2024)
מודעת פרסומת לאקדח של חברת סמית' אנד וסון, 1899
אקדח תופי מודרני של סמית' אנד וסון (מודל 629)

סמית' אנד וסון (Smith & Wesson) - יצרנית האקדחים הגדולה ביותר בארצות הברית. בסיסה בעיר ספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס.

סמית' אנד ווסון נוסדה על ידי הוראס סמית' ודניאל ב. ווסון בשנת 1856 לאחר שהחברה הקודמת שלהם, שנקראה גם "חברת סמית אנד ווסון" נמכרה. ב-30 בספטמבר 2021, Smith & Wesson הודיעו על תוכניות להעביר את המטה שלה למריוויל, טנסי ב-2023, עקב סביבה עסקית לא טובה במסצ'וסטס.

היסטוריה

המאה ה-19

החברה הוקמה בשנת 1852, על ידי השותפים הוראס סמית' ודניאל וסון. הם פיתחו אקדח תופי שנקרא "וולקניק" (Volcanic), והחברה נקראה על שמו (Volcanic Repeating Arms Company). החברה נקלעה לקשיים כלכליים, ואיש העסקים אוליבר וינצ'סטר השתלט עליה.

בשנת 1856 שני השותפים המייסדים עזבו את החברה, והקימו חברה חדשה, שפיתחה אקדח תופי חדש ומתקדם. באופן טבעי, מלחמת האזרחים האמריקנית (18611865) עוררה ביקוש רב לאקדחים של החברה. האקדחים של סמית' אנד ווסון זכו לביקוש פופולרי עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, כאשר חיילים מכל הדרגות משני צדי הסכסוך ביצעו רכישות פרטיות של האקדחים להגנה עצמית.

ההזמנות של אקדח התופי של Smith & Wesson "דגם 1" עלו על יכולות הייצור של המפעל ובשנת 1860 הביקוש עלה על כושר הייצור ולכן Smith & Wesson התרחבו למתקן חדש והחלו להתנסות בעיצוב מחסניות חדש המתאים יותר מכדור ה-22 short (5.6 מ"מ) בו השתמשה עד כה.

במקביל, העיצוב של החברה הופר על ידי יצרנים אחרים, מה שהוביל לתביעות רבות שהגיש רולין ווייט, שהיה חלוץ בתחום התחמושת של אקדחי התופי באותה תקופה.

הביקוש לאקדחי תופי ירד בתום מלחמת האזרחים ולכן סמית' אנד ווסון התמקדו בפיתוח נשק מתאים לשימוש בגבול האמריקני. בשנת 1870 החברה שינתה את הפוקוס מרובי תופי בגודל כיס לאקדח מסגרת גדול בקליברים כבדים יותר (44 מגנום S&W אמריקאי). עיצוב חדש זה, הידוע בשם Smith & Wesson Model 3, אומץ על ידי צבא ארצות הברית כאקדח ירי המחסניות הראשון בשירות ארצות הברית.

בשנת 1899 הציגו סמית' אנד ווסון את האקדח הנפוץ ביותר שלו, ה-.38 Military & Police (הידוע גם בשם Smith & Wesson Model 10). עם יותר מ-6 מיליון שיוצרו, הוא הפך לזרוע הצדדית הסטנדרטית של שוטרים אמריקאים במשך רוב המאה ה-20. מיליון רובים נוספים יוצרו עבור צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

המאה ה-20

התקופות שלאחר מלחמת העולם השנייה במאה ה-20 היו זמנים של חדשנות גדולה עבור החברה. בשנת 1935 הוציאו סמית' אנד ווסון את ה"מודל 27" של סמית' אנד ווסון שהיה האקדח הראשון בקליבר של 357. (9.07 מ"מ). הוא תוכנן כאקדח חזק יותר עבור קציני אכיפת החוק. ה"מודל 27" התחיל את "עידן המגנום" של אקדחים. השיא היה בשנת 1955 כאשר החברה יצרה את Smith & Wesson Model 29 ב-.44 Magnum. שני עשורים לאחר מכן, סרטי הארי המזוהם הפכו את האקדח הזה לאייקון תרבותי.

ב-1965 מכרה משפחת ווסון את גרעין השליטה שלה בסמית' אנד ווסון לבנגור פונטה, איש עסקים אמריקאי גדול. במהלך העשור הבא, גיוון בנגור פונטה את המכירות האזרחיות של החברה כדי לכלול מוצרי נשק קשורים (כגון נרתיקים) וכן להציע ציוד משטרתי נוסף (כגון אזיקים ומדדי נשימה לבדיקת נוכחות אלכוהול בדם). עד סוף שנות ה-70 המהלכים הרווחיים הללו הפכו את סמית' אנד ווסון ל"קנאת התעשייה" לפי מגזין "ביזנס וויק".

עם זאת, למרות כל היתרונות הללו, נתח השוק של Smith & Wesson החל לרדת בשנות ה-80. ככל שהמלחמה בסמים התגברה בארצות הברית, מחלקות המשטרה בכל רחבי המדינה החליפו את אקדחי הסמית' אנד ווסון שלהם באקדחים חצי אוטומטיים אירופיים (כגון גלוק, זיג זאואר וברטה). מ-1982 עד 1986 ירדו הרווחים בחברה ב-41%.

ביוני 1987 קנתה חברה בריטית בשם "Tomkins plc" את Smith & Wesson בסכום של 112.5 מיליון דולר. טומקינס ביצע מודרניזציה של ציוד הייצור והנהיגה בדיקות נוספות שהגדילו משמעותית את איכות המוצר. עם זאת, מכירות הנשק החדשות בארצות הברית פיגרו בשנות ה-90, חלקן יוחסו לאיסור הפדרלי על נשק תקיפה משנת 1994. כמו כן, היו תביעות רבות בעיר ובמדינה נגד סמית' אנד ווסון.

סוגי תחמושת עיקריים

סמית' ווסון מודל 500
  • 0.22 קצר - קוטר 5.6 מ"מ, לשימוש באקדחים קטנים ובתחרויות. פותח בשנת 1857.
  • 0.38 - לשימוש באקדחים בינוניים ופופולריים. פותח בשנות השבעים של המאה ה-19.
  • 0.38 מיוחד - התחמושת הנפוצה ביותר לאקדחים תופיים בינוניים. פותח בשנת 1902.
  • 0.357 מגנום - קליע רב עוצמה, לשימוש באקדחים תופיים. פותח בשנת 1934, עבור כוחות הביטחון וציידים. קליע מהיר, בעל כושר חדירה גבוה וארוך טווח (יחסית).
  • 0.44 מגנום - קוטר 10.9 מ"מ. קליע רב עוצמה, לשימוש באקדחים תופיים גדולים וברובים. פותח בשנת 1956.
  • 0.5 מגנום - הקליע החזק ביותר בעולם שמיוצר עבור השוק האזרחי, לשימוש באקדחים תופיים גדולים. פותח בשנת 2003. מחסנית תוף אחת כוללת חמישה קליעים כאלה בלבד. רק אקדחים בודדים הותאמו עד היום לנשיאת התחמושת החדשה הזאת, ואחד מהם הוא "מודל 500" של החברה, שפותח עבור ציידים, ונמכר בהצלחה גדולה. משקלו מעל 2 ק"ג. אקדח נוסף שפועל בקליבר זה הוא "נשר המדבר", שמיוצר על ידי תע"ש הישראלית בשיתוף חברת מגנום.

העברות השליטה

דגם צ'יף ספיישל

בשנת 1964, קבוצות משקיעים קנו את השליטה בחברה ממשפחת וסון.

בשנת 1996 החברה נרכשה על ידי חברה בריטית, בשם Tomkins PLC.

בשנת 2001 החברה נרכשה על ידי משקיעים אמריקנים.

במהלך שנות פעילותה, החברה פיתחה סוגי תחמושת רבים, והפכה לאחת מיצרניות הנשק הידועות ביותר בעולם.

חרם הצרכנים

במרס 2000, החברה (שהייתה אז בשליטת חברה בריטית) חתמה על הסכם מיוחד עם ממשל הנשיא קלינטון, כדי להתחמק מתביעה משפטית. במסגרת ההסכם, החברה התחייבה לאמץ תקנים חדשים של בטיחות, ולהגביל בצורה משמעותית את ההפצה והמכירה של האקדחים. ההסכם עורר חרם צרכנים נרחב בארצות הברית, שנמשך עד היום - אך נחלש מאוד, אחרי העברת השליטה בחברה למשקיעים אמריקנים ב-2001.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0