סנכוניאתון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. סנכוניאתון (ביוונית: Σαγχουνιάθων[1]; בלטינית: Sanchuniathon) היה היסטוריון, סופר וכוהן פיניקי שתיעד את המיתולוגיה הפיניקית וכתב על האלים והעולם.
חייו
לגבי תארוך התקופה בה חי,[2] נאמר על סנכוניאתון כי חי לפני מלחמת טרויה, בסביבות 1200 לפנה"ס, סמוך לזמנו של משה, ושפעל בתקופה בה סמירמיס הייתה מלכת האשורים.[3]
כתביו
כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי פילון איש גבל.[4][5] פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור הכנה לבשורה של אוסביוס (בישוף קיסריה במאה הרביעית לסה"נ). תעודות שנמצאו באוגרית מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל היסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו ב-1929, "הוכיחו באופן סופי שסנכוניאתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".[6]
הספר של פילון על המיתולוגיה הפיניקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלילים והמיתולוגיה.[7][8] המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.[9]
חוקר המקרא הגרמני אוטו אייספלדט, שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' האלילה האם מתוארת על ידיו בתור - לילה/חושך.[10] האלילה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלילה בָּאאוּ (Baau), האלילה באהו (Bahu) או האלילה בוהו (Bohu).[11][12] חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" המופיע בספר בראשית, פרק א', פסוק ב' ומקשרים את תהו אל האלילה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ('תהום' בתנ"ך) ואת בהו אל האלילה הפיניקית באאו (בתנ"ך: המצב הבראשיתי של חושך על פני תהום).[13][14][15] בקטע אחד המובא שם,[16] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל.
בכתביו, סנכוניאתון מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,[17] ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לא-ל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,[18] קביעת המועדים[19] ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.[20]
הוא מרבה לתאר בכתביו את האליל הכנעני אל, ובתרגום כתביו פילון איש גבל מזהה את אל עם קרונוס היווני.
מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.[21]
קישורים חיצוניים
- ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
- ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, רומא אמפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 105
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: סנכוּניאתון, במלעיל (ההטעמה בהברה השנייה מהסוף).
- ^ Sanchuniathon is presented in J. Barr, "Philo of Bylos and his 'Phoenician History'", Bulletin of the John Rylands University Library 57 (1974), p. 17–68.
- ^ Porphyry, quoted by Eusebius.
- ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
- ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952]
- ^ Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in The Oxford Classical Dictionary, New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.
- ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
- ^ PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER
- ^ Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.
- ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
- ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
- ^ Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
- ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
- ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
- ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2. Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
- ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
- ^ F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.
- ^ השוו ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ"א.
- ^ השוו ספר בראשית, פרק א', פסוק ט"ו.
- ^ ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
- ^ רומא אמפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, עמ' 105
