בת שבע גרבלסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בת שבע גרבלסקי (באנגלית: Batsheva Grabelsky‏, 18941932) הייתה מו"לית, מתרגמת, עורכת, הבראיסטית [1] (פעילה עבור תחיית השפה העברית) ופעילה ציונית יהודית אמריקאית.

ראשית חייה

ברטה פרידברג נולדה בניו-יורק ב-1894. הוריה, רבי פיליפ (פרץ) ושרה פרידברג (לבית קמחי), היגרו בנפרד לארצות הברית מגרודנו בבלארוס (היום הורדנה) והתחתנו בניו יורק. שני ההורים היו צאצאים למשפחות מסורתיות ופיליפ היה בעל קורא ומורה לעברית ותנ"ך בקהילה היהודית בפרנקפורט לפני הגירתו לעולם החדש. כתוצאה מכך, בת שבע קיבלה חינוך מסורתי בבית, עם דגש על רזי השפה העברית וספרות הקודש.

לימודים ותחילת פעילות ציבורית

בהיותה בת 16 ב-1910 החלה לערוך את קובצי הספרות "פרחים" של אגודת "פרחי ציון"[2]. היא ערכה אותם עד לשנת 1918, וגם פרסמה בהם אגדות שכתבה בעברית. ב-1914 החלה ללמוד באוניברסיטת קולומביה לתואר ראשון בספרות אנגלית וחינוך[3] . במקביל למדה עברית באופן פרטי אצל דניאל פרסקי, אשר יהיה לשותפה בהמשך בכמה פרויקטים שמטרתם קידום השפה העברית בארצות הברית. באותה השנה פגשה בת שבע תעשיין צעיר, גם הוא מהגר מבלארוס – בוריס (ברוך) גרבלסקי. השניים התחתנו בטקס שנערך על ידי פרופ' יהודה לייב מאגנס, שהיה ידיד משפחת גרבלסקי. גרבלסקי היה פעיל ציוני שהשתתף בקונגרסים ציוניים והיה פעיל במיוחד בהוצאת השבועון הציוני "דוס יידשע פולק"[4].

שנתיים לאחר מכן, ב-1916, הקימה גרבלסקי ביחד עם קבוצה של סופרים ואנשי חברה יהודים (ביניהם מורה, דניאל פרסקי) את "ההסתדרות העברית באמריקה", ארגון שמטרתו 'קידום ותחיית השפה והתרבות העברית'[5] . ארגון זה, שקם בין השאר כתוצאה מהגירת יוצרים עבריים וציונים רבים ממזרח אירופה לארצות הברית, סימן את עתיד פעילותה הציבורית של גרבלסקי: קידום השפה העברית בארצות הברית יחד עם הרעיון הציוני. עם הקמת ההסתדרות, נהפכה בת שבע באופן רשמי לחלק מהקהילה ההבראיסטית של ניו יורק, שמטרתה טיפוח השפה העברית.

הקמת משפחה

מלבד השתתפותה בהקמת ההסתדרות העברית באמריקה, היו השנים 1915–1921 שנים שקטות מבחינת עשייתה הציבורית. שנים אלו ראו תמורות רבות בחייה האישיים, אשר באו לידי ביטוי לאחר מכן, כאשר חזרה אל המרחב הציבורי. באותן השנים נולדו שלושת ילדיה. באותן השנים גם התעשרו בני הזוג גרבלסקי כתוצאה מפעילותו העסקית של בוריס, והם עברו לבית דירות יוקרתי בווסט אנד של מנהטן. כאשר חזרה בת שבע לזירה הציבורית, הפך הבית למרכז פעילות לקהילה הציונית וההבראיסטית בניו יורק.

חזרה לפעילות ציבורית

1921 סימנה את חזרתה של גרבלסקי לזירה הציבורית, באופן עצמאי ויחד עם בן זוגה בוריס גרבלסקי. היא התמנתה לגזברית ארגון יהודה הצעיר במסגרת הוועידה ה-13 של הארגון[6] . כמו כן, באותה השנה הקימה עם ארבע שותפות את הארגון 'ועד נשים לאומי עבור פלשתינה', שנועד לגייס כספים עבור היישוב. הוועד הוקם בעקבות ביקורה של ורה ויצמן, אשתו של חיים ויצמן (אז נשיא ההסתדרות הציונית) בארצות הברית[7].

ביתם של בני הזוג גרבלסקי הפך למרכז פעילות עבור הקהילות ההבראיסטיות והציוניות בניו יורק, עם אירועים, קבלות פנים, נשפים ואירועי התרמה. קבלת הפנים לחיים ויצמן נעשתה בביתם עם ביקורו בארצות הברית[8]. ב-1925 החלה גרבלסקי לארגן את ביקורו של חיים נחמן ביאליק בארצות הברית. באיגרת שנשלחה בב' תמוז תרפ"ה מביאליק לגרבלסקי נאמר:


"גברת יקרה!
קבלתי שתי טלגרמות רצופות, בזו אחר זו, מאת מערכת "עדן" ובחתימת שמך. עד כמה שיכולתי להבין מתוך הטקסט המשובש של שתי הטלגרמות, מזמינים אותי לבוא לאמריקה לעשר הרצאות בשכר מסוים. ואם באמת כך הוא, עלי להודיעך, גברתי היקרה, כי בכל רצוני לבקר את אמריקה, ולו רק פעם אחת, ולראות את חיי אחינו שמה – מסופק אני אם אצליח לבצע את זממי זה בחדשים הקרובים. הלואי שאגיע לכך בימי החורף של השנה הבאה. את תשובתי זו תואילי בטובך למסור לאנשים הנוגעים בדבר, והנני אומר לך שלום וברכה – המכבדך ומוקיר את פעלך,
ח.נ. ביאליק"

[9]

"עדן" עיתון לילדים בעברית

שער הגיליון הראשון של "עדן", אוקטובר 1924

ב-1924 הקימה גרבלסקי את "עדן" – עיתון מאויר לנוער, במימונה המוחלט והבלעדי. דניאל פרסקי, המורה של גרבלסקי לעברית ושותפה להקמת ההסתדרות העברית באמריקה, מונה כעורך הראשון של העיתון[10].

העיתון אופיין בהדפסה איכותית, עם איורים רבים, והוזמנו להשתתף בו מיטב הסופרים והמשוררים העבריים באותן שנים מרחבי העולם: ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ', זלמן שניאור, שלום עליכם, שאול טשרניחובסקי, ש. בן ציון, לוין קיפניס, אביגדור המאירי, נחום גוטמן ועוד. העיתון כלל סיפורים ושירים, וגם חידושים כגון התשחץ והקומיקס הראשונים בעברית –שמו של הקומיקס היה "מקרי צלי-מה-לי", והוא צויר על ידי זליג מאוד. גרבלסקי עצמה תרגמה מעשיות לעיתון. העיתון אופיין בעיסוק רב במסורת היהודית, עם אזכור של פרשת השבוע ושאלות הלכתיות, מתוך רצון לחנך את הדור הצעיר בדרכי המסורת, אך ללא חיוב אורתודוקסי הלכתי. פעמים רבות שירים וסיפורים עסקו בהוי העיירה היהודית המזרח אירופית. מבחינה זו היה העיתון מנותק מהווי הקוראים שאותם ביקש לסגל לעצמו – אמריקאים צעירים, בני המהגרים היהודים ממזרח אירופה[11] למרות הדגש על הדפסה איכותית, גרפיקה רבה וכותבים מהשורה הראשונה, לא הצליח העיתון למשוך קוראים. נוסף על כך נשמעה ביקורת על הקו העריכתי של פרסקי, אשר לא שם דגש על משלב גבוה של שפה ופדגוגיה, אלא על יכולת המשיכה ונראותו של העיתון, כמו גם שעשוע והנאה של הקוראים. כבר על הגיליון הראשון כתב ביאליק לגרבלסקי: ”המחברת הראשונה "עדן" עושה בדרך כלל רושם לא רע ואולם עליכם עוד לשכלל את ירחונכם שכלול אחרי שכלול, עד היותו לעדית”[12] . שלושה חודשים מאוחר יותר כתב לגרבלסקי ולפרסקי במשותף:”ושלום לכם העורכת והעורך, ולכל עוזריכם, שלום שלום. השתדלו ל"השמין" מעט את ה"עדן". רזה הוא קצת.”[13]

כשנה לאחר תחילת פרסומו, החליפה גרבלסקי את פרסקי כעורך בי"ד ברקוביץ', חתנו של שלום עליכם. עם לקיחתו את התפקיד, שינה ברקוביץ' את המאזן בעיתון וביקש לשים דגש רב יותר על איכות וכמות הטקסט. ביאליק עצמו שם לב לכך וכתב לגרבלסקי: ”הנני להביע בזה את קורת רוחי לרגלי חידוש פני ה"עדן". מכירים מיד כי הייתה בו יד חדשה: יד חרוצים, בקיאה ומנוסה. תבוא עליה ברכה. ושלום וברכה להגב' בת שבע גרבלסקי ולעורך ה"עדן" מר י"ד ברקוביץ.”[14] אף על פי שינוי עריכתי זה, לא הצליח העיתון להעלות את מכירותיו, ובאוקטובר 1925, כשנה ושישה חודשים לאחר שהחל להתפרסם, הפסיקה גרבלסקי את הוצאת "עדן" לאור.

המשבר הכלכלי וסוף חייה

ב-1929, עם התרסקות הבורסה בארצות הברית, ירדה משפחת גרבלסקי מנכסיה. ב-1932 התגלה אצל בת שבע סרטן הכבד, והיא נפטרה באותה השנה. בצוואתה היא ביקשה להיקבר בארץ ישראל, וב-1933 הובאה גופתה לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב[15]. קברה נמצא בין קבריהם של ביאליק לאלה של נורדאו ודיזנגוף. לאחר קבורתה, עלו בעלה בוריס וילדיה לארץ ישראל[16][17]. נכדתה, נילי כהן, בתו של בנה, היא פרופסור למשפטים, שימשה כרקטור אוניברסיטת תל אביב, והיא מכהנת כנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לקריאה נוספת

  • אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית: 1900-1948, דביר, 1988, עמ' 307–311
  • נורית גוברין, התביעה ל"אמריקניות" והגשמתה בספרות העברית באמריקה, בתוך מגוון: מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקאים, בעריכת שלמה נש, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, תשמ"ח
  • משה גלבאום, לך, מדינת ישראל, אני חייב הכל (זכרונות), פתח תקווה, תש"ס-2000
  • אתי פז, "עדן" – עיתון ילדים עברי באמריקה, קשר מס' 22, נובמבר 1997
  • חיים נחמן ביאליק, אגרות חיים נחמן ביאליק, מכונסות ומסודרות, בצירוף הערות על ידי פ. לחובר, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ להרחבה בנוגע להבראיזם מודרני בקהילת יהודי ארצות הברית, ראו Norich A. Hebraism and Yiddishism : paradigms of modern Jewish literary history. Modern Jewish Literatures. 2011;:327
  2. ^ אתי פז, "עדן" – עיתון ילדים עברי באמריקה, קשר מס' 22, נובמבר 1997
  3. ^ משה גלבאום, לך, מדינת ישראל, אני חייב הכל (זכרונות), פתח תקווה, תש"ס-2000, עמ' 78-73
  4. ^ Officers of American Keren Hayesod chosen, שיקגו סנטינל, 8 ביוני 1923
  5. ^ The American Jewish Yearbook 5682, volume 23, Edited by Harry Schneiderman for thr Amercian Jewish Comitee, Philadelphia, The Jewish Publication Society of America, 1921
  6. ^ BAR MITZVAH CONVENTION OF YOUNG JUDAEA, בני ברית מסנג'ר, 15 ביולי 1921
  7. ^ Mrs. Chiam Weizmann appeals to American Women to aid Palestine, שיקגו סנטינל, 10 ביוני 1921
  8. ^ Weizmann hopes to see homeland foundation firm, שיקגו סנטינל, 23 במרץ 1923
  9. ^ אגרות חיים נחמן ביאליק, מכונסות ומסודרות, בצירוף הערות על ידי פ. לחובר, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ח, איגרת תנז, כרך שלישי עמ' מ"ו
  10. ^ A sign of the times, שיקגו סנטינל, 30 במאי 1924
  11. ^ אתי פז, "עדן" – עיתון ילדים עברי באמריקה, קשר מס' 22, נובמבר 1997
  12. ^ אגרות ביאליק, איגרת תז, כרך שלישי עמ' ה'
  13. ^ אגרות ביאליק, איגרת תיט, כרך שלישי עמ' ט"ז
  14. ^ אגרות ביאליק, איגרת תעג, כרך שלישי עמ' נ"ט
  15. ^ The late Bat-Sheba Grabelsky, פלסטיין פוסט, 26 ביוני 1933
  16. ^ Marriage, פלסטיין פוסט, 27 בספטמבר 1939
  17. ^ Marriage, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0