האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
סמל האקדמיה
סמל האקדמיה
בניין האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בכיכר אלברט איינשטיין בירושלים
בניין האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בכיכר אלברט איינשטיין בירושלים
בניין האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בכיכר אלברט איינשטיין בירושלים
המוסד הישראלי הבכיר למדעים
תקופת הפעילות שנת 1961 – הווה
מיקום
מיקום ירושלים
hebrew-academy.huji.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה
שלט בכניסה למבנה האקדמיה

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק[1]). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

מטרות ותאור כללי

לפי חוק האקדמיה מטרותיה הן:

  1. לרכז בתוכה את טובי אישי המדע תושבי ישראל;
  2. לטפח ולקדם פעילות מדעית;
  3. לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית;
  4. לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
  5. לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה;
  6. לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
  7. לעסוק בכל פעילות שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות.

ייעודה של האקדמיה לפי פרסומיה[2]:

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעי הבסיסי יעד בעל חשיבות לאומית. האקדמיה שמה לה למטרה לקדם ולטפח את המחקר הבסיסי ואת הפעילות המדעית בישראל בכלל. האקדמיה עושה למען פיתוח תשתית למחקר מדעי משגשג: קובעת אמות-מידה גבוהות במדעי הרוח, במדעי הטבע ובטכנולוגיה, מעודדת הצטיינות בתחום היצירה והמחשבה המדעית ויוזמת פעולות שיביאו לידי ביטוי את הישגי המדע בישראל.

בתחום החינוך מגשימה האקדמיה את ייעודה בעזרת היזמה למחקר יישומי בחינוך, יחידה של האקדמיה.

מקום מושבה של האקדמיה בירושלים. האקדמיה מתכנסת לאספה כללית פעם אחת בשנה לפחות וכל חטיבה מתכנסת לישיבות בין פעם לשלוש פעמים בשנה.

חברי האקדמיה

חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם באספה כללית של חברי האקדמיה. עם הקמתה נקבע שבאקדמיה יהיו עד 50 חברים מתחת לגיל 75, חציים בחטיבה למדעי הרוח וחציים בחטיבה למדעי הטבע. בתחילת 1962 היו באקדמיה 33 חברים[3], בסוף 1963 42 חברים[4] ובתחילת 1967 היו בה 45 חברים[5]. בהמשך הוגדל המספר המרבי של חברים מתחת לגיל 75 בכל חטיבה ל-35. בשנת 2002 היו באקדמיה 81 חברים[6], בשנת 2008 94 חברים ובסוף 2009 מספר החברים הגיע ל-99. סה"כ מספר החברים כולל אלו שהלכו לעולמם הגיע בשנת 2012 ל-184.

עד ראשית שנות ה-90 נבחרו לאקדמיה רק שתי נשים: דורותיאה קרוק ורות נבו, שתיהן בחטיבת מדעי הרוח, ועד שנת 2000 נוספו לאקדמיה עוד שלוש נשים: רות ארנון, יהודית בירק ועדה יונת, שלושתן בחטיבת מדעי הטבע[6]. לאחר מכן נוספו לאקדמיה עוד נשים: נילי כהן, מרגלית פינקלברג, שולמית וולקוב, חוה טורניאנסקי ומיכל בירן, חמישתן בחטיבה למדעי הרוח. מיעוט הנשים באקדמיה הלאומית למדעים מוסבר בכך שלאקדמיה מגיעים פרופסורים מבוגרים יחסית ועל כן שיעור הנשים באקדמיה משקף את שיעורן בקרב הפרופסורים מן המניין בעבר. אולם היו שטענו שהסיבה היא שיטת החבר-מביא-חבר שמנעה ייצוג הולם לנשים.

בתחילת 2012 היו 47 חברי אקדמיה מהאוניברסיטה העברית, 20 ממכון ויצמן למדע, 19 מאוניברסיטת תל אביב, 7 מהטכניון, 2 מאוניברסיטת חיפה (דוד נבון שנבחר ב-1992 ואשר קוריאט שנבחר ב-2002), 1 מאוניברסיטת בר-אילן (יעקב קליין שנבחר ב-2005), 1 מאוניברסיטת בן-גוריון (יעקב בלידשטיין שנבחר ב-2007) ודב פרוהמן שלא היה פעיל באקדמיה בעת היבחרו כחבר האקדמיה. ההסבר שניתן למיעוט נציגים מהאוניברסיטאות הצעירות יותר בכך שלאקדמיה מגיעים פרופסורים מבוגרים יחסית ועל כן חברי הסגל באוניברסיטאות החדשות לא הספיקו להגיע להכרה הנדרשת, אולם היו שטענו שהסיבה היא שיטת החבר-מביא-חבר.

בעלי תפקידים באקדמיה

נשיא האקדמיה מתמנה על ידי נשיא המדינה על-פי המלצת האקדמיה. תקופת כהונתו שלוש שנים, אך הוא יכול לכהן תקופות נוספות. סגן-הנשיא נבחר על ידי חברי האקדמיה לשלוש שנים. הנשיא וסגנו באים מחטיבות שונות. כל חטיבה בוחרת ביושב-הראש שלה לשלוש שנים. נשיאת האקדמיה הנוכחית היא פרופ' נילי כהן מאוניברסיטת תל אביב, וסגנה הוא פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן למדע. הנשיאה הקודמת, פרופ' רות ארנון, הייתה האישה הראשונה לעמוד בראש האקדמיה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' יוסף קפלן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובראש החטיבה למדעי הטבע עומד פרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בעלי תפקידים באקדמיה הלאומית למדעים[7]
שנה נשיא סגן נשיא יושב ראש החטיבה למדעי הטבע יושב ראש החטיבה למדעי הרוח
1960-1962 מרטין בובר אהרן קציר יואל רקח גרשם שלום
1962-1965 אהרן קציר גרשם שלום אריה דבורצקי יואל רקח, אפרים אלימלך אורבך
1965-1968 אהרן קציר גרשם שלום אריה דבורצקי אפרים אלימלך אורבך
1968-1971[8] גרשם שלום אריה דבורצקי ארנסט דוד ברגמן אפרים אלימלך אורבך, יהושע פראוור
1971-1974[9] גרשם שלום אריה דבורצקי ארנסט דוד ברגמן יהושע פראוור
1974-1977 אריה דבורצקי[10] אפרים אלימלך אורבך יגאל תלמי נתן רוטנשטרייך
1980-1977 אריה דבורצקי[11] אפרים אלימלך אורבך יגאל תלמי נתן רוטנשטרייך
1983-1980 אפרים אלימלך אורבך יהושע יורטנר שמשון אברהם עמיצור דן פטינקין
1986-1983 אפרים אלימלך אורבך יהושע יורטנר שמשון אברהם עמיצור נתן רוטנשטרייך
1989-1986 יהושע יורטנר נתן רוטנשטרייך ישראל דוסטרובסקי אהרון ברק
1992-1989 יהושע יורטנר נתן רוטנשטרייך יצחק שטיינברג יהושע בלאו
1995-1992 יהושע יורטנר נתן רוטנשטרייך, מנחם יערי יעקב זיו יהושע בלאו
2001-1995 יעקב זיו חיים תדמור רות ארנון שאול שקד
2004-2001 יעקב זיו חיים תדמור דן שכטמן בנימין זאב קדר
2007-2004 מנחם יערי רות ארנון אלכסנדר לויצקי בנימין זאב קדר
2010-2007 מנחם יערי רות ארנון רפאל משולם יוחנן פרידמן
2015-2010 רות ארנון בנימין זאב קדר רפאל משולם יוחנן פרידמן
-2015 נילי כהן דוד הראל איתמר וילנר יוסף קפלן

האקדמיה הצעירה הישראלית

ערך מורחב – האקדמיה הצעירה הישראלית

בחודש נובמבר 2012 החלה לפעול האקדמיה הצעירה הישראלית בחסות האקדמיה הלאומית, עם בחירתם של 26 המדענים הראשונים[12]. מסגרת זו הוקמה בעקבות הקמת מסגרות דומות בעולם. היא מיועדת לקדם את מעמדו של המדען הצעיר בישראל ולעודד קשרים, שיתוף פעולה ומחקרים משותפים בין חוקרים צעירים מתחומים שונים ובין חוקרים צעירים בישראל ומחוץ לה.

חברי האקדמיה הצעירה (בגילאי 45 או פחות בעת בחירתם) הם חוקרים בולטים ומצטיינים בתחומי עיסוקם, שהדגימו חשיבה מקורית וזכו במענקי מחקר יוקרתיים, בפרסים חשובים ובאותות הצטיינות, ובעלי רצון לעשייה אקדמית, חינוכית וחברתית ברמה הלאומית. החברים נבחרים לכהונה בת ארבע שנים. נכון לשלהי 2016, מונה האקדמיה הצעירה הישראלית 31 חברות וחברים[13].

הוצאה לאור

אחד מיעדי האקדמיה המוצהרים הוא "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". במסגרת ההוצאה לאור של האקדמיה הישראלית למדעים ראו אור מעל ל-300 כותרים. הם עוסקים בכל תחומי המדע וצורות הצגת המידע הקשור למחקר המדעי: דו"חות; סקירות שיטתיות; סדרות נושא, המציגות ניתוח עדכני ממצה; ונתונים או מלל מבואר, כמו כתבי יד מהודרים; וכמו כן, דו"ח שמוציאה האקדמיה על פעילותיה.

מבחר מפרסומיה (ולפי סדר כרונולוגי)

מדעי הטבע
  • Einstein’s masterpiece : the foundation of general relativity Die Grundlage der allgemeinen Relativitätstheorie; The foundation of the general theory of relativity,‫ ‬

‪ Jerusalem 2010.

  • רות ארנון, דו"ח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל : דו"ח שאושר במועצת האקדמיה ביום י"ג במרחשוון תשס"ט, 11 בנובמבר 2008, ירושלים: תשס"ט 2009.
  • הביוטכנולוגיה בישראל בעידן הפוסט-גנומי : דברים שנאמרו ביום עיון שנערך ביום י"ט בשבט תשס"א / 12 בפברואר 2001, (עורכים: יוסי סגל ורות צדקיה (לנדאו) ), ירושלים: תשס"ג 2003.‫
מדעי הרוח
  • סיריל אסלנוב, שירי אהבה ושירי מלחמה בשירת הטרובודורים : בין ניגוד להשלמה הדדית, ירושלים: תש"ע-2010. ‬‬
  • צביה ברזניץ ורעות ימין, אבחון, מדידה והערכה גן-ב : תמונת מצב והמלצות צוות הבדיקה לנושא אבחון, מדידה והערכה לגיל הרך, ירושלים : היזמה למחקר יישומי בחינוך: תשס"ח 2008.
  • יהושע בלאו, מילון לטקסטים ערביים יהודיים מימי הביניים, (עורך: יחיאל קארה), כותרים נוספים: A dictionary of mediaeval Judaeo-Arabic, مقابل صفحة العنوان: قاموس اللغة العربية اليهودية في العصور الوسطى / تأليف يهوشوع بلاو, ירושלים : תשס"ו 2006. ‬

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו הפרק ההיסטורי באתר האקדמיה
  2. ^ אודות האקדמיה, באתר האקדמיה
  3. ^ יוסף אמיר, היום מתכנסת האקדמיה הלאומית כתובת למדע הישראלי והיהודי, מעריב, 30 בינואר 1962
  4. ^ חמישה חברים חדשים באקדמיה הלאומית למדעים, דבר, 4 בדצמבר 1963
  5. ^ יוסף לפיד, קציר ראשון של האקדמיה, מעריב, 13 בינואר 1967
  6. ^ 6.0 6.1 תמרה טראובמן, הפקולטה למדעי ההפליה, באתר הארץ, 26 במרץ 2002
  7. ^ מועצת האקדמיה, באתר האינטרנט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  8. ^ פרופ' ג. שלום נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, דבר, 27 ביוני 1968
  9. ^ פרופ' ג. שלום נבחר לנשיא האקדמיה למדעים, מעריב, 30 ביוני 1971
  10. ^ הודעה על מינוי נשיא האקדמיה, 23 באוקטובר 1974, ילקוט הפרסומים 2057, עמ' 276
  11. ^ הודעה על מינוי נשיא האקדמיה, 6 בספטמבר 1977, ילקוט הפרסומים 2372, עמ' 94
  12. ^ האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה וצירפה 26 מדענים ומדעניות ישראלים צעירים מהשורה הראשונה לאקדמיה הצעירה למדעים שהושקה בירושלים, אתר האקדמיה הלאומית למדעים, 8 בנובמבר 2012
  13. ^ החברים, באתר "האקדמית הצעירה הישראלית"