פורטל:גרמניה/האימפריה הרומית ה"קדושה"
האימפריה הרומית ה"קדושה" 962 — 1806
האימפריה הרומית ה"קדושה" (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium), הידועה גם בשם הרייך הראשון, הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזו חולקה בהסכם ורדן (843), וקיומה ארך קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 לאחר קרב אוסטרליץ.
שמה של האימפריה עבר שינויים היסטוריים רבים. בשנת 1034 כונו השטחים שבבעלותו של הקיסר קונראד השני בשם האימפריה הרומית, ואילו ב-1157 היה שמם האימפריה ה"קדושה". ייחוס התואר הקיסר הרומי לשליטים צפון-אירופיים החל עוד קודם לכן, בתקופתו של אוטו השני (קיסר 983-973). קיסרים מזמנו של קרל הגדול (מת בשנת 814) ועד לזמנו של אוטו הראשון (אוטו הגדול, קיסר 973-962) השתמשו בתואר אימפרטור אוגוסטוס. תחילת השימוש במונח האימפריה הרומית ה"קדושה" מתוארכת לשנת 1254, ואילו השימוש בביטוי האימפריה הרומית ה"קדושה" של האומה הגרמנית (בלטינית: Sacrum Imperium Romanum Nationis Germanicae) (בגרמנית: Heiliges Römisches Reich Deutscher Nation) מופיע לראשונה בשנת 1512, לאחר שעבר וריאציות אחדות בסוף המאה ה-15.
נוסף על כך, בני הזמן התקשו אף להגדיר את מהותה של האימפריה הרומית ה"קדושה". בשנת 1667 כתב סמואל פופנדורף בחיבורו De statu imperii Germanici": Nihil ergo aliud restat, quam ut dicamus Germaniam esse irregulare aliquod corpus et monstro simile ..." ("נותר לנו, אם כן, לקרוא לגרמניה גוף שאינו כפוף לאף כלל, המזכיר מפלצת"). הפילוסוף הצרפתי וולטייר תיאר מאוחר יותר את האימפריה (בלעז - מתורגם גם כקיסרות) כמדינה שהיא "חילונית, ולא קדושה, גרמנית, ולא רומית וממלכה, ולא קיסרות".
לערך המלא • לקטגוריית האימפריה הרומית ה"קדושה" • לרשימת קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה"