לדלג לתוכן

פחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פחווה)
המונח "פחווה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פחווה (פירושונים).

פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית, פִּיחָתֻ (pīḫātu) – קיצור של בֶּל פִּיחָתִ (bēl pīḫāti), "מושל הפַּחֲוָה")[1] הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפַּחְוָות יהודה.

בתקופה העות'מאנית השתמשו היהודים בעברית החדשה במונח "פחה" כמילה נרדפת ל"פאשה", תואר בכיר באימפריה העות'מאנית, אשר ניתן בדרך כלל למושל מחוז. אולם כיום הקבלה זו אינה מקובלת.

פחה בתנ"ך

הפחות מוזכרים בתנ"ך במגילת אסתר:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב, וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ.

פרק ג' פסוק יב

מפסוק זה ניתן ללמוד שמעמד האחשדרפנים היה רם ממעמד הפחות ששלטו במדינות השונות. וכך גם:

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה – מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ, וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם

פרק ח' פסוק ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תמר עילם גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, עמ' 86.

פחה42891634Q6548879