פרדיננד גאורג ואלדמולר
פרדיננד גאורג ואלדמולר (Ferdinand Georg Waldmüller ;15 בינואר 1793 - 23 באוגוסט 1865) היה צייר וסופר אוסטרי, אחד הציירים האוסטרים החשובים ביותר בתקופת בידרמאייר.[1]
קריירה
בשנת 1807, למד ולדמולר באקדמיה לאמנויות יפות בווינה. הוא התגורר בברטיסלבה (באותה תקופה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית) ובשנת 1811 התקבל לעבודה כמורה לאמנויות עבור ילדיו של הרוזן גיולאי בקרואטיה. בהמשך הוא חזר לאקדמיה של וינה ולמד ציור פורטרטים. ב-1814 התחתן עם קתרינה ויידנר, ולאחר מכן יצא איתה לסיבוב הופעות, בעודו עובד כמעצב תפאורה.[2]
ב-1817 חזר ולדמולר לווינה והשקיע זמן רב בציור. הוא התמקד הן בהעתקת יצירותיהם של מאסטרים ותיקים, והן בציור דיוקנים (פורטרטים) ובנושאי ז'אנר וטבע דומם. בשנת 1823 הוא התפרסם בציור דיוקנו של לודוויג ואן בטהובן. מאוחר יותר התעניין ולדמולר בטבע והחל לצייר נופים, אשר בתשומת לבם האוהבת לפרטים ממחישים את אמונתו של ולדמולר שהלימוד המדוקדק של הטבע צריך להיות הבסיס לציור. היצירות הבולטות שלו, שבהן בולט חוש הצבע והידע שלו על הטבע, סייעו בפרסומו.
ב-1819 הפך ולדמולר לפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות של וינה, אך היה נתון במחלוקת עם הממסד הווינאי. הוא שאף לבסס את האמנות במוסד על מחקר על הטבע ולימודו המדוקדק. דעותיו עמדו בניגוד לדוקטרינות הרשמיות של אמנות אידיאלית שפרסמה האקדמיה של וינה, ולאחר שפרסם את עבודותיו על חינוך לאמנות, הוא נאלץ לפרוש ב-1857. בשנת 1863 הוא התקבל בחזרה לחוגי האמנות של וינה, ובשנת 1865 קיבל תואר אבירות.[2]
פרדיננד גאורג ולדמולר נחשב אחד הציירים האוסטרים החשובים ביותר בתקופת בידרמאייר (Biedermeier period).[3] בציוריו הוא מצליח לתאר באופן מופתי את הנוף, ומעבד באופן משכנע מאפיינים של קרבה מול ריחוק, אפיון מדויק של פנים אנושיות, מתאר באופן מפורט ומעודן טקסטורות, או תיאור חיי היום-יום הכפריים. ביצירותיו, שנחשבות כמבריקות, מסבירות, ומעלות סוגיות מוסריות או ביקורת חברתית - השפיע על דור שלם של אמנים. בהיותו חסיד של התבוננות טבעית וציורי אוויר פנורמי, כמו גם מבקר של ציור אקדמי, ולדמולר הקדים בהרבה את זמנו.[1]
ולדמולר נפטר ב-23 באוגוסט 1865 בהינטברוהל, אוסטריה.
אמנות שנבזזה על ידי הנאצים
ולדמולר היה אחד האמנים האהובים על אדולף היטלר.[4] תחת הנאצים, 1933–1945, נבזזו יצירות אמנות רבות של ולדמולר שהיו בבעלות אספנים יהודים[5] וחלקן הועברו למוזיאון הפיהרר של היטלר בלינץ.[6] תביעות להשבת יצירות אמנות של ואלדמולר, שנבזזו, כוללות:
- "ילדים בדרכם הביתה מבית הספר" (Children on Their Way Home from School) נגנב מעמליה רדליך באוסטריה הנאצית[7]
- "הרוזן הקטן אסטרהאזי" (Little Count Esterhazy), ציור שנבזז מאוסף בלוך-באואר.[8]
- "דיוקן משפחת גירסטר" נגנב מפרנץ ומלניה פופר.[9]
- "וידרגנזן" (Wiedergenesene) נגנב מהרמן אייסלר.[10]
- הציורים "הילד הטוב" ; "הכנת חגיגת בציר היין"; "ביקור הסבים והסבתות", נבזזו מאוסקר ואירמה לוינשטיין במסגרת חוקי נירנברג האנטי-יהודיים עבור מוזיאון לינץ המתוכנן של היטלר.[11]
- ועוד ציורים רבים.
גלריה
דכשטיין (1839)
מפל מים (1840)
טבע דומם עם זר פרחים, כלי כסף ואגרטל עתיק (1840)
עמנואל ריטר פון נווואל (1841)
טבע דומם עם צדפות, דגים ופירות אקזוטיים (1842)
ורדים (1843)
יום שמש (1848)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Ferdinand Georg Waldmüller". belvedere.at. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Richard Rhoda Fine Art, Ferdinand Georg Waldmüller, (accessed 22 July 2014)
- ^ "Ferdinand Georg Waldmuller Bibliography". נבדק ב-7 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dealer With the Devil". Observer (באנגלית אמריקאית). 11 בספטמבר 2007. נבדק ב-1 במאי 2021.
Hitler wanted Portrait of a Young Lady by Ferdinand Georg Waldmüller, one of his favorite painters. And Kallir, willing or not, was the dealer who got it for him.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Lost Art Internet Database – Search". lostart.de. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Art seized for Nazi museum finally finds its way home". lootedart.com. נבדק ב-1 במאי 2021.
During her lifetime Irma Lowenstein was continually foiled in her mission to reclaim three paintings that had been seized from her Vienna apartment in the 1930s and were due to become part of Hitler’s Führer Museum in Linz. Ms Lowenstein and her husband, Oscar, who ran a liberal newspaper in Austria, fled to Britain in 1938 and settled in London. He died shortly afterwards and she remarried and became Irma Austin. She then attempted to reclaim her possessions, including the three Ferdinand Georg Waldmüller paintings that had been seized under the anti-Jewish Nuremberg Laws.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Artworks stolen during Holocaust returned to families by Montreal museum". lootedart.com. ארכיון מ-10 באוגוסט 2016. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Woman in Gold: Altmann v. Republic of Austria and some documentation concerning the Bloch-Bauer collection". Victoria Sears Goldman (באנגלית אמריקאית). 2 באפריל 2015. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Restituiertes Waldmüller-Gemälde wird im Kinsky versteigert". DER STANDARD (בAustrian German). נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kunstrückgabebeirat empfiehlt Rückgabe der 4 Apothekenschilder von Waldmüller". OTS.at (בגרמנית). נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Art seized for Nazi museum finally finds its way home". lootedart.com. ארכיון מ-4 בינואר 2021. נבדק ב-1 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
