פריגניזם
|
|
| פריגן בעת דמפסטר דייבינג ושלל המזון שנאסף | |
פריגניזם (מאנגלית: Freeganism) הוא אורח חיים ותזונה המבוססים על אספה ואכילה מבחירה של מזון שנזרק. פריגניזם לרוב נתפש כחלק מאידאולוגיה רחבה יותר תחת הקטגוריה של אנטי צרכנות, כך שפריגניסטים לרוב נוהגים לבצע פעולות אחרות כחלק מתפישת עולם זו ולהשתתף בצורה מועטת ככל האפשר בכלכלה המסורתית ובצריכת משאבים.
המילה "פריגניזם" נוצרה מהלחם של המילים "free" (חופש) ו-"vegan" (טבעונות) באנגלית. תנועת הפריגניזם החלה להיות נפוצה בשנות ה-90 ונוצרה מתנועות האנטי-גלובליזציה והסביבתנות. לתנועה יש גם שורשים בקבוצת תיאטרון הרחוב האנרכיסטית Diggers, שחילקה לאנשים אוכל בחינם בסן פרנסיסקו בשנות ה-60.
אמונות
פריגניזם מבוסס על גישה אנטי-צרכנית ועל הרעיון כי בחברה מצוי בזבוז משאבים גדול ולכן אין צורך לצרוך משאבים חדשים, בניסיון לעזור לסביבה או לקהילה. כתביו של מרסל מוס מהווים השראה לערכים רבים בתנועת הפריגניזם. מרסל מוס כתב רבות אודות כלכלת מתנות; פריגניסטים נוטים לרוב לא רק לאסוף מזון ומוצרים בשביל עצמם, אלא גם מחלקים לאחרים בחינם מוצרים שמצאו ומעניקים מתנות זה לזה. מאחר שבבסיס האדיאולוגיה מצויה ההנחה כי הציבור הכללי מבזבז כמות משאבים גדולה, פריגניסטים לא מעוניינים לתרום לאותו בזבוז משאבים בצריכה של משאבים חדשים.
איסוף משאבים
דמפסטר דייבינג
פריגניסטים לרוב אוספים מזון ומשאבים אחרים על ידי חיפוש של אותם משאבים בפחי-אשפה, פעולה שנקראת בסנלג האמריקאי "דמפסטר דייבינג" ובסלנג הבריטי "בין דייבינג" ו"סקיפינג". ספקי מזון כגון מרכולים, צרכניות ומסעדות זורקים בצורה קבועה מזון באיכות טובה, לעיתים קרובות משום שהוא מתקרב לסוף חיי-המדף שלו, אך ללא הפיכתו למסוכן לצריכה או בעקבות פגמים באריזה. פריגניסטים מוצאים מזון ומשאבים אחרים בפחי-האשפה של מוסדות שכאלו, דבר שלטענתם עוזר להם להימנע מבזבוז כסף על מוצרים שמנצלים את משאבי-העולם, תורמים לפרבור, תורמים למוסדות שפוגעים בזכויות עובדים או פוגעים בזכויות בעלי חיים. מעבר לכך, באיסוף המזון מפחי האשפה הם מונעים מפסולת נוספת להצטרף למטמנות ולגורם לנזק סביבתי נוסף.
איסוף מזון מפחים לרוב נתפש במדינות המפותחות כטאבו, מה שמוביל את הנוהג להיות לא נפוץ בחברה. לא-פריגניסטים לרוב תופשים את הפעולה של איסוף מזון מהזבל כמעשה מלוכלך ולא-היגייני.
למרות זאת, דמפסטר דייבינג לא מוגבל רק לאיסוף מזון מפחי אשפה, ופריגניסטים רבים אוספים מפחי אשפה גם מוצרים שניתן להשתמש בהם שוב. חלק מהפריגניסטים אוספים גם פחיות ומוכרים אותן ברווח קטן לסופרים. לעיתים יש בבעלותם חפצים שעוזרים להם באיסוף מפחי אשפה, כמו מוטות ארוכים שמטרתם להזיז חפצים בפח האשפה.
מצאי משאבים
מזון רב נזרק בידי משווקי מזון, בעיקר בגלל סיבות שנוגעות לסטנדרטים של משווקי המזון והצרכנים. דוגמאות לסטנדרטים שכזה שלא קשור ליכולת האכילה של המזון הם ירקות ופירות שגדולים מדי או קטנים מדי ביחס לדרישות הצרכנים והמשווקים וחלקי פנים אכילים. לפי הערכות שונות, בין20% ל-40% מכלל הפירות והירקות בבריטניה נזרקים עוד לפני שהגיעו לסופרמרקטים והחנויות בעקבות הדרישות הגבוהות בפן האסתטי של המשווקים.
לקטות וגינות קהילתיות
במקום קנייה של מזון שיוצר בצורה תעשייתית, לקטים אוספים מזון שגדל פרא בטבע. חלק מהפריגניסטים לוקחים חלק בגינות גרילה או בגינות קהילתיות, עם המטרה של בניית הקהילה מחדש והחזרת היכולת לגדל את האוכל לעצמך. במטרה לדשן את הקרקע פריגניסטים לרוב משתמשים במזון שנמצא בדמפסטר דייבינג. בגינות גרילה רבות יש שימוש בתולעים בתהליך בקימפוסט במקום התהליך הרגיל, במטרה לא לתפוש שטח גדול. גנני גרילה מנסים ליצור אלטרנטיבה לתלות במה שנתפש בעיניהם במערכת מנצלת ופוגענית כלפי הסביבה והאנשים שלוקחים בה חלק. לקטים רבים לומדים על צמחי-בר שגדלים באזור בו הם חיים ומחפשים אותם או בוחרים לגדל אותם בעצמם.
שיתוף
שיתוף גם הוא פעולה שנפוצה בקרב פריגניסטים; הארגון אוכל במקום פצצות לדוגמה אוסף אוכל, מכין ממנו ארוחות חמות, ומחלק אותן לכל מי שירצה בחינם. הארגון מקדם מוסר של שיתוף בקהילה תוך-כדי ניסיון להסביר על מה שהם מחשיבים כחוסר הצדק בחברה בה מלחמות נמצאות בחשיבות כלכלית גבוהה יותר מהאכלה של העניים. שוק באמת באמת חופשי הם ארגונים קהילתיים חינמיים בהם אנשים יכולים לחלוק מוצרים שאחרת היו נזרקים, לחלוק ולרכוש כישורים, לתת ולקבל מתנות ולסעוד. חנות חלוקה היא שוק זמני בו כל המוצרים מחולקים בחינם.
שיתוף אופניים וקולקטיבים משתפים אופניים, עוזרים בתיקון אופניים ומלמדים אנשים איך לתקן את אופניהם. במהלך זה הם יוצרים תרבות של שיתוף משאבים, שימוש חוזר במשאבים וחלקי אופניים ויוצרים גישה לתחבורה נקייה מזיהום.
סקוואטינג
בנוסף לרעיון כי בעולם בו יש בזבוז מזון נרחב אין שום סיבה שיהיו אנשים רעבים, פריגניסטים רבים מחזיקים ברעיון כי בעולם בו ישנם בתים נטושים רבים אין סיבה שיהיו חסרי בית. פריגניסטים מתייחסים למקום מגורים כזכות ולא כטובין; כתוצאה מהשקפה זאת פריגניסטים רבים לוקחים חלק בסקווטינג: פעולה בה מי שהוא מתיישב בבניין שאין לו זכאות חוקית עליו. מאחר שמעצם ההגדרה סקווטינג היא פעולה לא חוקית, ישנו קושי משמעותי בעקיבה אחר מספר הסקווטרים. בשאיפה לשוויון ולרפורמה במערכת הדיור, סקווטינג היא פעולה שמבוצעת בידי מגוון רחב של תנועות חברתיות וסביבתיות. סקווטרים מאמינים כי אין שום סיבה שיהיו בתים נטושים כשישנם אנשים שחסרים את היכולת לרכוש דיור באופן חוקי. למרות זאת, בניינם בהם מתיישבים סקווטארים לעיתים קרובות הופכים למרכזים קהילתיים שמרכזים פעילות לילדים, ארגונים קהילתיים וחינוך סביבתי.
הפחתת עבודה
עבודה מופחתת או סירוב כולל לעבוד הוא חלק נוסף של פריגניזם. פריגניסטים מתנגידם לרעיון של לעבוד רק בשביל לאסוף קניין חומרי. הצורך לעבוד מצטמצם משמעותית על ידי הפחת השימוש בכסף לקנייה בלעדית של מוצרים כגון ביגוד, דיור ומזון. התנגדות לעבודה מבוססת על התנגדות לרעיון שניתן להיות מאושרים רק על ידי צריכה של מוצרים. בעיני פריגניסטים, עבודה נחשבת כבזבוז זמן יקר על "לקיחת פקודות מאחרים, לחץ, שיעמום, מונוטוניות ובמקרים רבים לקיחת סיכונים פיזיים ונפשיים".[1] אותו זמן שהושקע בעבודה יכול להיות מוצא על התנדבות או בזמן עם המשפחה לדוגמה. הבחירה בחוסר עבודה תוארה כביצוע משימות מתוך אהבה ואי-ציפייה לתגמול מכל סוג שהוא. בעיני פריגניסטים רבים עבודה נחשבת כחלק ממערכת מדכאת שפוגעת בעולם הן מבחינה סביבתית והן מבחינה קהילתית.
טבעונות
אספקט נוסף של פריגניזם הוא היחס לצורך הבסיסי של אנשים במזון. רוב הפריגניסטים לוקחים חלק בטבעונות שקוראת להימנעות מצריכה של מוצרים מהחי.[2] לא כל הפריגניסטים מזדהים כטבעונים, וחלקם צורכים מוצרים מהחי שאחרת היו נזרקים לזבל.
יחס לסביבתנות
למרות שפריגניזם היא תנועה שצמחה מתנועת האנטי-צרכנות ותנועת האנטי-גלובליזציה יש לפריגניזם שורשים עמוקים גם בסביבתנות. אחת המטרות הגדולות ביותר של פריגניזם היא להפחית בזבוז משאבים ולמנוע נזק סביבתי שנגרם כתוצאה מיוצר של משאבים. חלק מהפרקטיקות שמשמשות בפריגניזם משמשות גם בנוגע למטרות אלו. סקווטינג לדוגמה משתמש בבתים קיימים בשביל ההומלסים במקום בניית בתים חדשים, ודמפסטר דיבינג משתמש במזון שכבר יוצר במקום יצור של מזון חדש, כפי שנאמר:
פריגניזם הוא תגובה לבזבוז, אך גם לעוולות כדוגמאת סדנאות יזע וההרס של יערות גשם.
— אדם וויסמן
בזבוז מזון
על פי הערכות שונות, בין 30-50 אחוז מהמזון המיוצר בעולם אובד או מתבזבז מסיבות שונות תוך כדי שרשרת הספקת המזון - מהגידול החקלאי ועד לצרכן הביתי.
לאובדן מזון השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות משמעותיות. בהיבט החברתי-כלכלי המזון אינו מנוצל להזנת נזקקים שידם אינה משגת לשלם עבורו, ואילו עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עשויות לגרור העלאת מחירים ועקב כך הגדלה של הפערים החברתיים.
בהיבט הסביבתי-כלכלי הוא מגלם בזבוז משאבי טבע ותשומות ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו-חמצני, עקב זיהום מים מדשנים, עקב ירידת איכות הקרקע ובגלל פגיעה במגוון ביולוגי,
ולבסוף אי-ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע, ועקב כך את שחרור גז המתאן לאטמוספירה, וכרוך בעלויות שינוע והטמנה.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פריגניזם |
- בגנות הבזבוז, כלכליסט, 28.05.15
- "חבורת הזבל": הטבעונים שאוכלים מהפח בתור אידאולוגיה, נענע10, 21.4.14
- רשת "אורגניק מרקט" לא מאפשרת לחסרי בית ופעילים סביבתיים לאסוף שאריות מפחיה, זמן תל אביב, 20.6.11
- אבדן מזון- השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות דו"ח מבקר המדינה.
הערות שוליים
- ^ מה זה פריגניזם?
- ^ המילה "freegan" היא הלחם של "free" ו-"vegan", וסקר בניו יורק [1] מצא חפיפה משמעותית בין פריגניזם לטבעונות.
- ^ דו"ח מבקר המדינה, אבדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות, התשע"ה-2015, דוח שנתי 65ג
