פשיעה חקלאית בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פשיעה חקלאית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פשיעה חקלאית היא מכלול העברות המבוצעות בהקשר לחקלאות, כדוגמת גניבה ושוד של בעלי חיים, יבולים וציוד חקלאי, פגיעה במטעים, בשדות, ברכוש חקלאי ובגדרות שטחי המרעה, הריגת בעלי חיים, הצתת שדות, מזון לבעלי חיים וציוד חקלאי, הרעלת מקורות מים וסחיטה באיומים של חקלאים, בוקרים ונוקדים לתשלום דמי חסות. לעיתים נעשה שימוש במונח טרור חקלאי, כאשר יש יסוד להאמין שהפשע בוצע ממניע לאומני.

חקלאות וגידול בעלי חיים במרעה נעשית בשטחים פתוחים בהיקף גדול, ומתאפיינת בצורך להשארת רכוש יקר בשטח לעיתים, כדוגמת יבולים שנקצרו, עדרי בעלי חיים, ומזון לבעלי חיים. מאפיינים אלו מקשים על הגנה מפני עבריינים, בניגוד לבתי מגורים, משרדים ומפעלים, שהם על פי רוב מתחמים ומבנים סגורים.

היסטוריה ומאפיינים

עוד בתקופת הקמת המושבות הראשונות בשלה המאה ה-19 עלה הצורך בשמירה על השדות החקלאיים, מפני התנכלויות תושבי כפרים ערבים סמוכים, ושבטים בדואים, על רקע נוכחות שלטונית עות'מאנית דלילה מאד באזורים הכפריים. השמירה בתקופה זו נעשתה על ידי שומרים ערבים וצ'רקסים מקומיים, כאשר בחלק מהמקרים היה התשלום למעשה דמי חסות ששולם ל'שומרים', שהיו למעשה ראשי כנופיות שודדים מקומיות. החל מ־1908 עברה השמירה בהדרגה לידי שומרים יהודים, כדוגמת ארגון השומר, וקבוצות שמירה קטנות שפעלו במקביל לו, כדוגמת ארגון המגן וקבוצת שמירה בפתח תקווה.

לצד הסכסוכים המקומיים על אדמות ועל זכויות שונות בין אנשי המושבות היהודים ותושבי הכפרים הערבים הסמוכים, שהיו אחד הגורמים למקרי הפשיעה החקלאית בתקופה זו, עמדה גם עוינות אידאולוגית על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי והאיבה הערבית לציונות. דוגמה בולטת לכך היא פגיעות טרור רבות במשאבים חקלאיים בתקופת המרד הערבי הגדול, כדוגמת עקירת עצים במטעים והצתת שדות.

עם הקמת המדינה ותופעת הפדאיון הפך הנושא למשמעותי יותר, כאשר רבות מפגיעות הפדאיון היו ביישובים חקלאיים ובמשאבים חקלאיים שונים, כדוגמת השחתה וגניבה של ציוד חקלאי על ידי המסתננים. בעקבות מבצע קדש פחתו מאד פעולות הפדאיון, וגם כאשר התחדשו פעולות הטרור באמצע שנות השישים, הן לרוב לא היו קשורות לציוד החקלאי.

כתוצאה מהאינתיפאדה הראשונה התגברו שוב הגניבות החקלאיות על ידי פלסטינים (בין השאר משום שעובדי החקלאות הפלסטינים פוטרו[דרוש מקור]). תופעה זו החמירה עם הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית והיווה את הגורם להקמת המתמיד - יחידה משטרתית עם מתנדבים חקלאים שנועדה לטפל בנושא זה. לאחר שיפור מסוים בשלהי שנות התשעים חלה החמרה נוספת במצב עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. מצב זה הביא את מועצה אזורית הגלבוע אף ליזום הקמת גדר הפרדה פרטית שנועדה לחסום (בעיקר) את הגניבות החקלאיות של תושבי הרשות.

הקמת גדר ההפרדה במהלך העשור הראשון של המאה ה־21 הקשתה מאד על פשיעה חקלאית על ידי פלסטינים, באזורי מרחב התפר. בחקירה שעבר ערבי-ישראלי שהצטרף לארגון הטרור המדינה האסלאמית וחזר לישראל, עלה שמפקדיו הורו להתארגן לביצוע פעולות טרור, ולחלופין עבירות שונות של פשיעה חקלאית וגרימת נזק לרכוש, כדרך התנגדות למדינת ישראל[1].

בשל דרישה גבוהה לבשר לקראת חג הקורבן, ישנה עליה בגניבות כבשים ובקר בסמוך למועד זה[2][3][4].

לעיתים מניעיה של פשיעה חקלאית הינה מאבק בין חקלאים על משאבים, כדוגמת מאבק על שטחי מרעה בין בוקרים.

גוף נוסף שפועל בנושא ומסייע לחקלאים בצפון הארץ ובדרומה הוא השומר החדש. קיים גם ארגון מקביל שעוסק בשמירה על אדמות חקלאיות ויישובים ביהודה ושומרון בשם השומר יו"ש

בעקבות העימותים בגבול עם רצועת עזה ב-2018 רווחה התופעה של שימוש בעפיפוני תבערה ונפץ להצתת שדות חקלאיים באזור עוטף עזה.

פעילות מחאה

בעקבות גל הפשיעה החקלאית ממנו סובלים יישובי מועצה אזורית דרום השרון, החלה תנועת מחאה של תושבים מהמושבים אלישמע, עדנים, נווה ירק, ירקונה וגני עם. ובחודש פברואר 2017 נערך כנס חירום בו השתתפו מאות תושבים. במקביל החלו וועדי היישובים בפעילות להגדלת המודעות הציבורית להיקף הפשיעה החקלאית ואוזלת היד של המדינה, תוך זעקה לעזרה ומיגור התופעה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0