השומר החדש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו "השומר החדש"

ארגון השומר החדש הוא עמותת מתנדבים ישראלית חברתית חינוכית וציונית לשימור אדמות המדינה באמצעות עבודה חקלאית ויערנית וחיזוק תחושת השייכות של החברה הישראלית לאדמתה אל מול נתק החברה משורשיה ופשיעה חקלאית בישראל. השם משמר את שמו של ארגון השומר שפעל בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

אידיאל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כיבוש השמירה

רקע להקמת הארגון

"השומר" המקורי היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 19091920. הארגון הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה", כלומר, לימודן והעברתן לידיים יהודיות בכפר ובעיר בארץ ישראל. בשיא פעילותו, בשנת 1913, מנה הארגון כ-120 חברים וריכז את השמירה ב-13 מושבות בארץ ישראל. הוא פורק בשנת 1920 ורבים מחבריו שולבו בארגון ההגנה.

הפשיעה החקלאית בישראל התגברה מאוד החל משנות ה־90 של המאה ה־20. בעקבות התנכלויות של עבריינים שגרמו נזק כספי משמעותי והטרדות בלתי פוסקות, החלה תופעה של נטישת שטחי מרעה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (בפועל, נטישת השטח משמעותה הימנעות מחידוש חוזה החכירה השנתי על שטח המרעה מול מינהל מקרקעי ישראל), ומנגד, החלה השתלטות בלתי חוקית של עבריינים על קרקעות אלו.

פרשת שי דרומי שעלתה לכותרות בינואר 2007 הייתה יריית הפתיחה להבנת מצוקת הרועים והבוקרים בישראל, כאשר המחאה הציבורית שהוביל אחד ממיסדיי הארגון הובילה לחקיקת שינוי בחוק העונשין המכונה 'חוק דרומי'. מספר חודשים לאחר מכן עלה לכותרות סיפורה של משפחת זילברמן מציפורי שחכרה שטחי מרעה באזור הושעיה, ובעקבות התנכלויות חוזרות ונשנות התכוונה לנטוש שטחים אלו ולהפסיק את חכירתם. על רקע כוונה זו, החליט אחד מבני המשפחה לעבור להתגורר בדרך קבע בשטח המרעה (נקודה הקרואה כיום בשם 'מצפה סנדו'), על מנת לשמור על המרעה והשטח מפני ההתנכלויות. בעקבות אירוע תקיפה אלים שחווה מידי עבריינים, התגבשה קבוצה גדולה של מכרים (יוצאי היחידה הצבאית בה שירת ותושבי היישוב הושעיה הסמוך לשטח המרעה) שהצטרפו לשמירה על השטח. פעולות השמירה הצליחו להוריד באופן משמעותי את מספר ההתנכלויות העברייניות במקום. אירוע זה היה הגורם המניע ליסוד ארגון השומר החדש.

הארגון הוקם בשנת 2007 על ידי קבוצת פעילים צעירים תושבי הנגב והגליל בראשות יואל זילברמן ואון ריפמן[1] על פי תפיסה לפיה אין שמירה יעילה ללא נוכחות פעילה בשטח. מטרת הארגון היא לסייע לחקלאים ובוקרים להתמודד עם איומים על ביטחונם, רכושם וזכויותיהם. ובמילותיו של מייסד הארגון: "להשיב את האומץ לחקלאים לבוקרים ולכל אדם שאינו חש ביטחון במדינת ישראל".

פעילות

  • סיוע לחקלאים ובוקרים בשמירה בשעות היום והלילה, בעבודה חקלאית הכוללת שתילה ועבודה בכרמים, ובהחזקת השטחים הפתוחים בגליל ובנגב באמצעות רעיית צאן ובקר.
  • הארגון מפעיל מספר גרעיני ש"ש (שנת שירות), שפעילים בתחומי סיוע אלו.
  • במסגרת הארגון משתתפים אנשי הארגון והמתנדבים בתוכניות חינוכיות בנושאים שונים.
  • הפעלת סמינריונים וימי התנדבות למוסדות חינוך על-יסודיים.
  • הארגון מפעיל מעל 1,200 מתנדבים.[2] התורמים כל אחד עד עשרים ימים בשנה למען מטרות הארגון.[3] השמירה בארגון מתבצעת ללא נשק מתוך עקרון.

הוקרה

העמותה זכתה בפרס בגין לשנת תשע"ב (2011) "עבור פעילותה הציונית לשמירה על אדמות המדינה וביטחון אזרחיה ועל היותה מודל מוביל לערבות הדדית ולאומץ אזרחי בחברה הישראלית".[4]

הספר ה-54 בסדרת ספרי "מנהרת הזמן" נקרא "השומר החדש" ועוסק בארגון. בספר, דן ושרון, גיבורי הסדרה, מועברים לגליל ליישוב שמוגן על ידי השומר החדש. בניגוד לשאר הספרים, הם אינם חוזרים בזמן אלא שבסוף הספר "הזמן רץ לאחור" והם חוזרים לביתם.

פעילות

פעילויות מרכזיות של השומר החדש:

  1. תוכנית המנהיגות - תוכנית קדם צבאית, המיועדת לבוגרי י"ב במסגרת שנת שירות, אורכה כשנה וחודשיים. התוכנית מבקשת לתת מענה למציאות בשטח ולאתגרי התקופה, תוך בניית דור הפועל להגשמת הרעיון הציוני. במהלך התוכנית מקיימים החניכים שגרת חיים של עבודה, למידה ושמירה, תוך ליווי אישי והדרכה קבוצתית.[5]
  2. מצפי השמירה - מצפים בשטחים חקלאיים אליהם מגיעים מתנדבים מכל רחבי הארץ. המתנדבים עוברים ימי הכשרה בסיסיים, כאשר כל מתנדב מתחייב ל־12 לילות שמירה בשטחים החקלאיים. מצפי השמירה מהווים בסיס להפעלת מתנדבים וכלי משמעותי ליצירת נוכחות ותחושת ביטחון. המתנדבים שומרים ללא נשק מתוך עיקרון.
  3. מגורי סטודנטים בחוות בודדים בנגב - חוות הבודדים הוקמו על מנת ליצור רצף התיישבותי חדש בנגב ולשמור על קרקעותיה של מדינת ישראל. נוכחותם של סטודנטים בחוות הבודדים נועדה לחזק את ידם של בעלי החוות. הסטודנטים גרים בחווה במהלך שנת לימודיהם ולוקחים חלק משמעותי בעבודות החקלאיות ובשמירות של חוות הבודדים.
  4. "מתחברים לאדמה" ו"לעבדה ולשמרה" - התגייסות של קבוצות מתנדבים - תלמידי בתי ספר ומכינות קדם צבאיות, חיילים, סטודנטים, תוכניות תגלית, בני נוער מחו"ל ועוד - כמענה להשחתות הרכוש והנזקים הרבים שסופגים החקלאים והבוקרים. קבוצות המתנדבים מגיעות בהתאם ליכולתן וזמנן, לימים או שבועות, ומסייעות בתיקון גדרות, שיקום והקמת טראסות, שיקום מבנים וכל עבודה חקלאית נדרשת. התוכניות משלבות עבודה חקלאית יחד עם העברת תוכני חינוך בנושאי ציונות, אהבת הארץ וערבות הדדית.
  5. תוכנית מאהל ומגדל - תוכנית שמיועדת לחיילים משוחררים שמשלבת עבודה מועדפת בחקלאות ושמירה עם לימוד.[6]
  6. שומר היער עבודה בקק"ל בייעור וכו', מיועד לחיילים משוחררים בתור עבודה מועדפת.
  7. תוכנית אדם ואדמה- תוכנית למנהיגות המשלבת עבודת אדמה ולימודי בגרות, בקומפלקס פנימייתי בערבה המיועדת לכיתות י'- יב.

שיתופי פעולה

הארגון משתף פעולה במגוון תחומים, עם ארגונים רבים, בהם:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0