צ'אנקה
צ'אנקה (Chanka או Chanca) היא קבוצה אתנית של ילידים בפרו של ימינו, והיו היריבים החשובים ביותר של אימפריית האינקה במחצית הראשונה של המאה ה-15.
אזור ההתיישבות של בני הצ'אנקה השתרע על חלקים ממחוזות פרו של ימינו: אפורימק, אייקוצ'ו וואנקבליקה. מרכזים פוליטיים חשובים כללו את ומנקארפה (בקצ'ואה: "אוהל בז") והעיר אנטוואילה (אנדאוויילאס (אנ'), "אחו נחושת"). בני הצ'אנקה, שהקימו בעצמם אימפריה הולכת ומתרחבת, היוו איום חמור על האינקה, ובשנת 1438, תחת מנהיגם אנקו וואלוק (Anku Walluq), עם צבא בן כ-40,000 לוחמים כביכול, ניסו לכבוש את בירתם קוסקו. אולם ניסיון כיבוש זה הסתיים באסון. צבא מאוחד של האינקה, קאנאס (K'anas) וקנצ'יס (Canchi) הביס את צבא צ'אנקה בקרב יווארפמפה (Yawarpampa,"מישורי הדם"); שטח הצ'אנקה שולב באימפריה של האינקה. אירוע זה מייצג נקודת מפנה במסורת האינקה. מלך בני האינקה המנצח ידוע מאז בשם "רפורמטור של העולם", פאצ'אקוטק יופאנקי. אחרי התבוסה הצ'אנקה שולבו באימפריה של האינקה.
הצ'אנקה היו בין העמים הכבושים שסייעו לפרנסיסקו פיסארו במלחמתו נגד האינקה.
כלכלה ותרבות
כלכלת הצ'אנקה התבססה על פעילות חקלאית. הם גידלו צמחים שונים של האנדים, המתאימים לרמות אקולוגיות שונות, אליהם הוסיפו גידול ומרעה של למות, ויקוניות, אלפקות וגואנקו, בעדרים בגודל ניכר, אשר נוהלו מהכפרים עם מתקנים מיוחדים לשלוט בהם ולהאכיל אותם כל עוד סיפקו צמר ובשר.
הצ'אנקה ידעו לארוג בדים, ויצרו בדים מכותנה וצמר המעוטרים בנוצות ששימשו גם כטוניקות או בגדים.
כלי החרס של הצ'אנקה היו בדרך כלל מחוספסים ולפעמים עם ציפוי אדום מדוללת מאוד. העיטור בתבליט, עם יישום כפתורים או צלמיות חרס, בתוספת חתכים או הטבעה מעגלית. הצורות הן של לוחות פתוחים וכדים עם צוואר צר. כלים אלו הם המשך לכלי החרס של תרבות וארי.
הצ'אנקה היו פוליתאיסטים והאל הראשי שלהם היה אוסקובילקה (Uscovilca).
שפה
צ'אנקה-קצ'ואה מתארת גרסה של קצ'ואה המדוברת באזור ההתיישבות של הצ'אנקה והיא אחת הדיאלקטים הנפוצים ביותר כיום. היא דומה מאוד לניבים של קוסקו ובוליביה (Qusqu-Qullaw) והתקשורת ביניהם אפשרית למדי, ופותח תקן שפה כתוב נפוץ (קצ'ואה דרומית). באזור זה, כמו בקוסקו ובבוליביה, נראה שהקצ'ואה חדרה יחסית מאוחר.
במקורות מסוימים מוזכרת פוקינה (אנ') כשפת המקור של הצ'אנקה, שפה שנכחדה ולא הייתה קשורה לא לקצ'ואה ולא לאיימרה. שפה נוספת המדוברת באזור היא איימרה. עם זאת, היסטוריונים של שפות אחרות טוענים כי בני הצ'אנקה דיברו קצ'ואה במקור.
קישורים חיצוניים
