שארל בראון-סקאר
שארל-אדווארד בראון-סקאר (Charles-Édouard Brown-Séquard; 8 באפריל 1817 - 2 באפריל 1894) היה פיזיולוג ונוירולוג ממאוריציוס. היה הראשון שתיאר את תסמונת בראון-סקאר (1850), שנקראה בהמשך על שמו.
ביוגרפיה
נולד בפור לואי במאוריציוס, לאב אמריקאי ואם צרפתייה. סיים לימודי רפואה בפריז ב-1846, וחזר למאוריציוס. ב-1852 עבר לארצות הברית וערך מחקרים בקולג' הרפואי של וירג'יניה. ב-1853 נישא לאלן האמריקאית ועבר עימה לפריז. ב-1854 חזר למולדתו מאוריציוס וניהל שם את בית החולים לכולירה.
ב-1855 עבר שוב לעבוד בווירג'יניה, אך במהרה חזר לפריז, בה שכר וניהל מעבדת מחקר קטנה עד 1857. ב-1858 עבר ללונדון ועבד בבית חולים למשותקים ואפילפטים, שם התמחה בפתולוגיות של מערכת העצבים. ב-1860 התמנה לחבר בחברה המלכותית של לונדון.
ב-1864 חזר שוב לארצות הברית, שם מונה למרצה בפיזיולוגיה ונוירופתולוגיה בהארוורד. באותה שנה נפטרה אשתו הראשונה. ב-1869 חזר לפריז ושימש כמרצה בבית הספר לרפואה, וב-1872 עבר לעבוד בניו יורק. באותה שנה נישא בשנית, לאמריקאית מריה קרליסל. ב-1875 חזר לפריז, וב-1877 עבד כמרצה לפיזיולוגיה בז'נבה. באותה שנה נפטרה אשתו השנייה, והוא נישא בשלישית, לאנגלייה אליזבת אמה דקין.
לבסוף, ב-1878, חזר לפריז ושימש כמרצה לרפואה ניסויית בקולז' דה פראנס, עד מותו. הוא מת ב-1894, שלושה חודשים לאחר שלקה בפלביטיס, וזמן קצר לאחר מות אשתו השלישית. נקבר בפריז בבית הקברות מונפרנאס.
מחקריו
בראון-סקאר היה הראשון שתיאר את תסמונת בראון-סקאר (1850), שנקראה בהמשך על שמו. התסמונת מתבטאת באובדן תחושה סנסורית ותפקוד מוטורי של הגוף, הנגרמים בשל חיתוך חלקי של צד לטרלי (ימני או שמאלי) של חוט השדרה. הוא תיאר סוג פגיעה זה לאחר שצפה במצבים בהם נגרמה תסמונת זו לאיכרים שעסקו בחיתוך קני סוכר במאוריציוס.
בראון-סקאר תרם גם למחקר ולידע אודות מערכת הדם, מערכת העצבים והמטבוליזם. הוא פרסם כ-500 מאמרים.
קישורים חיצוניים
- Charles Edouard Brown-Sequard, Aim25
- Ruch, Theodore C., "Charles Edouard Brown-Séquard (1817-1894)", Yale Journal of Biology and Medicine 18(4), March 1946, pp. 227–238.