צ'וי הונג הי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספורטאי ריקה. צ'וי הונג הי (בקוריאנית: 최홍희; 9 בנובמבר 1918 – 15 ביוני 2002), נודע גם כגנרל צ'וי היה גנרל בצבא קוריאה הדרומית ואמן לחימה שהוא דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה של אמנות הלחימה הקוריאנית טאקוונדו.[1] צ'וי נחשב כ"מייסד הטאקוונדו" – בעיקר בידי ארגוני International Taekwon-Do Federation (ITF).[2][3][4][5] ארגונים אחרים, כמו World Taekwondo Federation (WTF) מתארים את צ'וי כדמות חסרת חשיבות ומגונה בהיסטוריה של הטאקוונדו או שמשמיטים אותו מגרסתם להיסטוריה של הטאקוונדו. או דרך הצהרות מפורשות.[6]
שנותיו הראשונות
צ'וי נולד ב-9 בנובמבר 1918 ב- Hwa Dae, Myŏngch'ŏn county, בזמן הכיבוש היפני בקוריאה, במה שהוא היום חלק מקוריאה הצפונית. אביו של צ'וי שלח אותו ללמוד קליגרפיה אצל האן איל דונג, שהיה "מאסטר בטאי קיון, האמנות הקוריאנית העתיקה של לחימה ברגליים[7] צ'וי נסע ליפן, שם למד אנגלית, מתמטיקה וקראטה.[8][9] בקיוטו הוא פגש עמית קוריאני ששם משפחתו קים, שהיה מדריך קראטה ולימד את צ'וי אמנות לחימה זו.[10] צ'וי גם למד קראטה שוטוקאן תחת הדרכתו של גיצ'ין פונאקושי.[11] זמן קצר לפני שעזב את קוריאה, נקלע צ'וי לוויכוח עם המתאבק הו, והאפשרות של עימות עתידי דחפה אותו להשקיע בלימודי הקראטה, במילותיו שלו: "דמיינתי לעצמי שיהיו אלה הטכניקות שבעזרתן אני אגן על עצמי נגד המתאבק, מר הו, אם הוא ינסה לממש את איומו ולתלוש מגופי איבר אחרי איבר כששבתי לבסוף לקוריאה".[12][13] צ'וי הגיע לדרגת דאן 1 בקראטה ב-1939 ולדאן 2 זמן מועט לאחר מכן.[13][3]
הקריירה הצבאית
צ'וי נאלץ לשרת בצבא היפני במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל היה מעורב במרד והושם במעצר, במהלך הזמן הזה הוא המשיך לתרגל אמנויות לחימה. בעקבות המלחמה, בינואר 1946, הוסמך צ'וי לסגן משנה בצבא קוריאה. בשנים 1946–1951 קודם צ'וי לדרגות סגן ואחר-כך לסרן, רב-סרן, סגן-אלוף, אלוף-משנה ותת-אלוף (brigadier general)[13] צ'וי קודם לדרגת אלוף (major general) בשנת 1954.
טאקוונדו
צ'וי הצהיר שהוא צירף את המרכיבים של טאי קיון וקראטה כדי ליצור את אמנות הלחימה אותה כינה "טאקוונדו" (태권도) שמשמעה "רגל, יד, אמנות" או " אמנות היד והרגל" וכך היא נקראה ב-11 באפריל 1955.[13][14] צ'וי ייסד את הארגון "הו דו קוואן" (Oh Do Kwan) והחזיק בדרגה של כבוד דאן 4 בארגון "צ'ונג דו קוואן" (Chung Do Kwan). מכיוון שהוא הואשם במרמה, הוסרו דרגותיו בארגון "צ'ונג דו קוואן".[15]
במהלך שנות השישים, צ'וי ונאם טאי הי (Nam Tae Hi), המאסטרים המקוריים של הטאקוונדו קידמו את הטאקוונדו ברחבי העולם ומאז הרבו לסייר ברחבי תבל ולעשות נפשות לאמנות הלחימה. ארגוני הטאקוונדו. ארגון ITF זקף לזכות צ'וי את תחילת ההפצה בעולם של הטאקוונדו בכך שחנך מדריכי טאקוונדו ברחבי תבל,[16] וכתב בספר הלימוד שלו שסגנון הטאקוונדו של ITF הוא הסגנון האותנטי היחידי של טאקוונדו.[17] צ'וי גם היה המחבר של הספר הראשון להוראת הטאקוונדו בשפה האנגלית, "Taekwon-Do" שפורסם בידי ההוצאה לאור Daeha ב-1965.
ב-1972 צ'וי גלה בקנדה וממשלת קוריאה הדרומית הקימה את World Taekwondo Federation (WTF) ב-1973.[18] הוא התגורר בטורונטו עד ששב לקוריאה הצפונית ב-2000.
מותו
צ'וי הלך לעולמו מסרטן ב-15 ביוני 2002 בפיונגיאנג, קוריאה הצפונית.[19] הוא נכלל בהיכל התהילה של הטאקוונדו במגוון, שם נכתב עליו: "מייסד ונשיא ראשון של פדרציית הטאקוונדו הבינלאומית", ו"מייסד ההו דו קוואן".[20] צ'וי השאיר אחריו אשה, צ'וי ג'ון הי ובן, צ'וי ג'ונג הווא, שתי בנות, סאני ומיון, ומספר נכדים.[19]
קישורים חיצוניים
- קומדו: המייסד במורשת הטאקוונדו
- דברים לזכרו של גנרל צ'וי הונג-הי, הגארדיאן, 9 באוגוסט 2002
- דברים לזכרו של גנרל צ'וי הונג-הי, דיילי טלגרף, 26 ביוני 2002
- סקוט דאוני, אודה לזכר גנרל צ'וי
- גנרל צ'וי הונג-הי בהיכל התהילה של הטאקוונדו כולל תצלום של קברו של צ'וי
הערות שוליים
- ^ אתר פדרציית הטאקוונדו הבינלאומית של אוסטריה
- ^ אתר פדרציית הטאקוונדו הבינלאומית של אוסטריה
- ^ 3.0 3.1 אתר פדרציית הטאקוונדו הבינלאומית של קנדה
- ^ אתר פדרציית הטאקוונדו הבינלאומית של קוריאה הצפונית
- ^ על גנרל צ'וי בהתאחדות הבינלאומית של הטאקוונדו
- ^ Son, D. S. (1959 Letter in Seoul Shinmoon newspaper (16 June
- ^ Park, 1993, p. 241
- ^ Park, S. H. (1993): About the author. In H. H. Choi: Taekwon-Do: The Korean art of self-defence, 3rd ed. (Vol. 1, pp. 241–274). Mississauga: International Taekwon-Do Federation.
- ^ ARI L. GOLDMAN, Choi Hong Hi, 83, Korean General Who Created Tae Kwon Do, New York Times, June 29, 2002
- ^ Park, S. H. (1993): About the author.
- ^ [1]
- ^ Park, 1993, p. 242
- ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 Park, S. H. (1993): About the author.
- ^ Kim, S. J. (2007): History of Taekwondo
- ^ Son, D. S. (1959 ): Letter in Seoul Shinmoon newspaper (16 June
- ^ Park, S. H. (1993): About the author
- ^ Franks, A. (1993): Taekwon-Do and imitators. In H. H. Choi: Taekwon-Do: The Korean art of self-defence, 3rd ed. (Vol. 1, pp. 10–11). Mississauga: International Taekwon-Do Federation.
- ^ Goldman, A. L. (2002):
- ^ 19.0 19.1 Goldman, A. L. (2002)
- ^ ^ Taekwondo Hall of Fame
