קבילות

קבילות היא עיקרון בדיני הראיות, המתייחס לשאלה האם ראיה מסוימת מותרת לשימוש בהליך משפטי. ראיה שאינה קבילה גם אם היא רלוונטית או משכנעת לא תובא בחשבון במסגרת ההכרעה השיפוטית^[1].

שיקולי קבילות נועדו להבטיח כי רק ראיות מהימנות, שנאספו כדין ובאופן הוגן, ישמשו את בית המשפט. הכללים בעניין זה משתנים ממערכת משפט אחת לאחרת, ונתונים לעיתים לשיקול דעת שיפוטי^[2].

הדיון בקבילות מתעורר בכל סוגי ההליכים פליליים, אזרחיים ומנהליים ולעיתים כרוך במחלוקת בין הצדדים באשר לאופן שבו הושגה הראיה או למשמעותה המשפטית^[3].

עקרונות כלליים

קבילות לעומת רלוונטיות ומשקל

בדיני הראיות מקובל להבחין בין שלושה שלבים עוקבים: רלוונטיות, קבילות, ומשקל^[4].

רלוונטיות עוסקת בשאלה האם הראיה נוגעת לשאלות שבמחלוקת העובדתית בהליך.
קבילות עוסקת בשאלה האם ניתן להגיש את הראיה לבית המשפט בהתאם לכללי הראיות.
משקל מתייחס לעוצמת השכנוע של הראיה, לאחר שהתקבלה.

לא כל ראיה רלוונטית היא בהכרח קבילה, וראיה קבילה איננה בהכרח כבדה במשקלה^[5].

מטרות כלל הקבילות

כללי הקבילות נועדו לשמור על איזון בין מספר מטרות:

הבטחת הליך הוגן והגנה על זכויות הצדדים, במיוחד בזירה הפלילית.
מניעת הטעיה של בית המשפט באמצעות ראיות בלתי מהימנות או פוגעניות.
שמירה על ערכים ציבוריים, כגון הגנת הפרטיות, חסיונות, וצנעת הפרט.
עידוד התנהלות ראויה של רשויות האכיפה והצדדים במשפט.

הקבילות משקפת אפוא איזון בין השאיפה לגילוי האמת לבין ערכים נורמטיביים רחבים יותר.

סוגי ראיות וקבילותן

עדות שמיעה

עדות מפי השמועה היא עדות על דברים שאחרים אמרו, מבלי שהעד היה עד ישיר לאירוע. ככלל, מדובר בראיה שאינה קבילה, בשל קושי בבדיקת אמינותה באמצעים של חקירה נגדית. עם זאת, קיימים חריגים מוכרים לכלל זה, כגון:

אמרות שנאמרו תוך כדי האירוע (Res Gestae).
אמרות של נפטרים בנסיבות מסוימות.
הודאות של בעלי דין בהליך אזרחי.
מסמכים רשמיים או עסקיים הנערכים במהלך שגרה^[6].

הודאות

הודאת נאשם קבילה רק אם ניתנה מרצון חופשי, ללא כפייה, איום או השפעה פסולה^[7]. על פי פקודת הראיות, יש לבחון את נסיבות מסירת ההודאה. במשפט הפלילי, נדרש לעיתים "דבר מה נוסף" כדי לבסס הרשעה על הודאה בלבד. במקרים של חשש לפגיעה בזכויות הנאשם בעת גביית ההודאה, עשוי בית המשפט לפסול את הראיה, בהתאם לאמות מידה שנקבעו בפסיקה^[8].

מסמכים וראיות טכניות

קבילות של מסמכים מחייבת עמידה בדרישות של אותנטיות, מקוריות ולעיתים גם הגשה באמצעות עורכם^[9]. לצד זאת, גם ראיות טכניות כמו הקלטות, צילומים, או נתונים דיגיטליים כפופות לכללי קבילות, ובייחוד לדרישות של אמינות, חוקיות ההשגה, ושמירה על שלמות המידע.

ראיות שהושגו באמצעים פסולים

ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות מהותיות, כמו חיפוש בלתי חוקי או חקירה לא הוגנת, עלולות להיפסל. בישראל, הפסילה אינה אוטומטית, אלא נשקלת על פי אמות מידה שנקבעו בהלכת יששכרוב^[8], תוך איזון בין:

חומרת הפגם שנפל בהשגת הראיה.
משקל הראיה ועוצמתה.
הנזק לאמון הציבור במערכת המשפט.

חריגים לכללי הקבילות

למרות שכללי הקבילות מגדירים אילו ראיות אינן יכולות להתקבל בבית המשפט, הדין מכיר בחריגים מסוימים, בהם ראיות פסולות או בלתי רגילות עשויות להיות קבילות.

הדין בישראל

חקיקה ופסיקה מרכזית

המסגרת הנורמטיבית לקביעת כללי הקבילות בישראל מעוגנת בעיקר בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 ^[10]. לצד הפקודה, קיימים חוקים נוספים כגון:

הפסיקה מהווה מקור מרכזי לפרשנות כללי הקבילות ולהתאמתם לעקרונות חוקתיים. בין פסקי הדין המרכזיים:

הלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98) - קבעה כי ראיה שהושגה באמצעים פסולים אינה נפסלת אוטומטית, ויש לאזנה לפי שלושה שיקולים: חומרת ההפרה, תום הלב של הרשות, והנזק לאמון הציבור.^[11]
הלכת בן סימון (ע"פ 9613/04) – קבעה כי היעדר התנגדות של הסנגור להגשת ראיה במהלך המשפט עשוי להיחשב כהסכמה משתמעת לקבלתה, גם אם היא בעייתית מבחינת קבילות.^[12]

קבילות בשיטות משפט זרות

ארצות הברית

במשפט האמריקאי, כללי הקבילות מעוגנים בכללי הראיות הפדרליים של ארצות הברית(אנ'). אחד העקרונות המרכזיים הוא כלל ההחרגה(אנ'), הקובע כי ראיה שהושגה תוך הפרת זכויות חוקתיות, כגון חיפוש בלתי חוקי בניגוד לתיקון הרביעי לחוקה, תיפסל לשימוש בבית המשפט^[13]. כלל זה הורחב באמצעות דוקטרינת "פרי העץ המורעל", הפוסלת גם ראיות נגזרות שהושגו בהסתמך על פעולה פסולה^[14].

בריטניה

במשפט האנגלי, אין כלל פסילה אוטומטית לראיות שהושגו שלא כדין. במקום זאת, בית המשפט מפעיל שיקול דעת בהתאם לנסיבות ההליך ולעקרונות של הוגנות, על פי חוק זכויות האדם הבריטי(אנ')^[15].

שיטות נוספות

במדינות אחרות, כמו גרמניה, קנדה או אוסטרליה, קיימים דגשים שונים ביחס לאיזון בין חקר האמת לבין זכויות הדיון. כך למשל, בקנדה יושם מבחן של "הוגנות ההליך" לפי מגילת הזכויות והחירויות, תוך התייחסות לאינטרס הציבורי מול זכויות הפרט^[16].

ראו גם

לקריאה נוספת

יעקב קדמי, על הראיות (כרכים א–ג), הוצאת דיונון, מהדורה מעודכנת
Roderick Munday, Cross and Tapper on Evidence, Oxford University Press, 13th ed.

הערות שוליים

↑ יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, מהדורת תש"ע–2009
↑ Roderick Munday, Cross and Tapper on Evidence, Oxford University Press, 13th ed., 2018, pp. 85–86
↑ דורון מנשה, התיאוריה של דיני הראיות, פרלשטיין גינוסר, 2017
↑ יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, כרך א, עמ' 137
↑ יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, כרך א, עמ' 140
↑ פקודת הראיות [נוסח חדש, תשל"א–1971, סעיפים 10 ו־36]
↑ פקודת הראיות [נוסח חדש, תשל"א–1971, סעיף 12]
^ ^8.0 ^8.1 ע"פ 5121/98 טלי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נט(3) 481, 2006
↑ פקודת הראיות, סעיפים 22–23
↑ פקודת הראיות בויקיציטוט
↑ ע"פ 5121/98 רפאל יששכרוב נגד התובע הצבאי
↑ ע"פ 9613/04 בן סימון נ' מדינת ישראל
↑ Mapp v. Ohio, 367 U.S. 643 (1961)
↑ Silverthorne Lumber Co. v. United States, 251 U.S. 385 (1920)
↑ R v. Sang [1980 AC 402]
↑ R. v. Grant, [2009 2 S.C.R. 353]

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קבילות41738821Q852633

[1] יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, מהדורת תש"ע–2009

[2] Roderick Munday, Cross and Tapper on Evidence, Oxford University Press, 13th ed., 2018, pp. 85–86

[3] דורון מנשה, התיאוריה של דיני הראיות, פרלשטיין גינוסר, 2017

[4] יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, כרך א, עמ' 137

[5] יעקב קדמי, על הראיות – הדין בראי הפסיקה, כרך א, עמ' 140

[6] פקודת הראיות [נוסח חדש, תשל"א–1971, סעיפים 10 ו־36]

[7] פקודת הראיות [נוסח חדש, תשל"א–1971, סעיף 12]

[יששכרוב-8] 8.0 ^8.1 ע"פ 5121/98 טלי יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נט(3) 481, 2006

[9] פקודת הראיות, סעיפים 22–23

[10] פקודת הראיות בויקיציטוט

[11] ע"פ 5121/98 רפאל יששכרוב נגד התובע הצבאי

[12] ע"פ 9613/04 בן סימון נ' מדינת ישראל

[13] Mapp v. Ohio, 367 U.S. 643 (1961)

[14] Silverthorne Lumber Co. v. United States, 251 U.S. 385 (1920)

[15] R v. Sang [1980 AC 402]

[16] R. v. Grant, [2009 2 S.C.R. 353]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]