קהילת יהודי מג'אסו
בעיירה מג'אסו (מגיאסו) שבצפון הונגריה התקיימה קהילה יהודית קטנה.
גאוגרפיה
מג'אסו (Megyaszó) היא עיירה במחוז זמפלן, נפת סאראנץ' (Szerencs) בהונגריה.
מחוז זמפלן נמצא בצפון הונגריה, בסמוך לגבול עם סלובקיה. במשך השנים עבר המחוז בין הממלכות והמדינות השונות שהוקמו סביבו, כאשר עד מלחמת העולם הראשונה היה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אחריה (מ-1920–1938) חלק ממדינת צ'כוסלובקיה העצמאית, ומ-1938, בעקבות הפרדת חלקים מצ'כוסלובקיה כחלק מהסכם מינכן בניסיון של מעצמות המערב לפייס את גרמניה הנאצית, ועד היום, חלק מהונגריה.
אזור זמפלן ידוע כאזור גידול ענבים וייצור יין, ואכן רבים מהיהודים שהתגוררו באזור עסקו בתחום זה. כיום מדובר בכפר שליו הכולל ירק רב ובתים עם גגות אדומים. האזור בו שוכן הכפר נחשב לאזור העני יותר של הונגריה, והוא סובל מאחוז גבוה של אבטלה בשל התמוטטות התעשייה שהתפתחה בתקופת השלטון הסובייטי.
כיום אין כל זכר לקהילה היהודית שחייתה בכפר, למעט בית הקברות היהודי העתיק ששוכן בלב שדה חקלאי בקרבת מקום.
התיישבות היהודים במחוז זמפלן
למעט נוכחות יהודית ספורדית בצפון הונגריה במהלך ימי הביניים, הקהילות היהודיות הראשונות במחוז זמפלן הוקמו בתחילת המאה ה-17. מפקד אוכלוסין מהשנים 1725–1728 מעלה כי ב-56 מכפרי המחוז התגוררו באותה עת 78 משפחות יהודיות (ככל הנראה הכוונה רק לבעלי בתים ולא לחוכרים שמספרם היה רב בהרבה). היהודים באותה תקופה לא היוו חלק מהמבנה החברתי הפאודלי, והיו ברובם פליטים עניים מפולין, אשר התפרנסו ממספר קטן של מלאכות אשר לא נחסמו בפניהם, בדגש על ייצור יי"ש ובירה, מכירתם בסיטונאות ובקמעונאות, חכירת פונדקים ומכירת יין.
עם זאת היו מספר חריגים מכלל זה - היהודי הראשון מבני האזור שהתפרסם בקנה מידה רחב בזמנו היה מיכאל שלמונוביץ', אשר קיבל את הזיכיון ממלך הונגריה לגביית המיסים בכל מחוזות הצפון.
בשנת 1726 פורסם צו על ידי הקיסר קארל ה-3 האוסר על נישואי בנים יהודים מלבד בן אחד בכל משפחה, על מנת להקטין את כמות היהודים בארצות האימפריה. בנוסף הוטלו על היהודים מיסים מיוחדים כגון "מס סובלנות". ואכן מניתוח רישומי האוכלוסין במחצית המאה ה-18 נראה כי אוכלוסיית היהודים התאפיינה בחוסר יציבות, כאשר משפחות שנפקדו במפקד אחד כבר לא היו רשומות באותו היישוב במפקד הבא. למרות זאת, שלטונות המחוז השתדלו לשכנע את הרשות הממלכתית ("מועצת מילוי המקום המלכותית") להקל את ידם על האוכלוסייה היהודית, על מנת שלא לגרום להגירתם לפולין (ומכאן הבנת תפקידם החשוב במישור הכלכלי)[1].
תחילת ההתיישבות היהודית במג'אסו
המשפחה היהודית הראשונה במג'אסו הגיעה בשנת 1771. עד שנת 1811 כבר הגיעו 7 משפחות, כולן בחסותו של בעל האחוזה המקומי, הגראף אליאשהאזי (Illeshazy). רוב היהודים תושבי מג'אסו היו סוחרים ובעלי מלאכה, ומיעוטם בעלי משקים וכרמים. שניים מהם אף היו בעלי אחוזות בינוניות.
בשנת 1812 כבר הייתה במג'אסו קהילה יהודית קטנה, ובשירותה שוחט ומורה. במקום היו גם בית כנסת, שלא נודעה שנת בנייתו, בית עלמין, מקווה ו"חדר". הקהילה, שהגדירה עצמה כאורתודוקסית, הייתה כפופה לקהילת סאראנץ' (Szerencs), ושירתה גם קהילות במספר כפרים קטנים יותר – אלשודובסה ובאקשא.
על יחס האוכלוסייה באזור לקהילה היהודית, ניתן ללמוד ממכתב שכתב הכומר של סאראנץ' בשנת 1820, ובו הוא מתלונן על "בני עם נע ונד זה שנדחקו לכאן, וכבר הקימו להם בית כנסת. בינם לבין עצמם הם מדברים גרמנית (הכוונה ליידיש), אם כי בפומבי הם מדברים הונגרית: הרוזן אספרמונט הרשה להם לקנות בתים על אחוזתו, ואילו הגראף אלמאשי גירש אותם מן המלון שבעירו ומנע מהם לקנות בתים".
המסחר בהונגריה היה יחסית פרימיטיבי בתחילת המאה ה-19, והתבסס ברובו על מכירה מהיצרן לצרכן על ידי האיכרים והצמיתים במבנה החברתי הפאודלי. שיטת מסחר זו עברה טלטלה בעקבות המלחמות הנפוליאוניות – אשר לראשונה הצריכו תיווך להשגת אספקה עבור צבא הקיסר. האצולה, שלא הייתה מעוניינת בעיסוק זה, והצמיתים, שאורח חייהם וההשכלה שלהם לא התאימה, לא נתנו מענה לצרכים בתחום זה. כמו במקומות אחרים באירופה, החסר התמלא על ידי היהודים, אשר היו מוכנים להסתכן, התמצאו במחירי השוק, והיו בעלי קשרים מתאימים להקמת רשת סחר מפותחת יחסית. כך החל גידול ניכר באוכלוסייה היהודית, בחלקו הגדול על בסיס הגירה של יהודים עניים מגליציה.
להתפתחות זו היו הדים שליליים בקרב הציבור והאדמיניסטרציה ההונגרית, כאשר "מועצת הנציבות" הארצית הורתה למחוז "לסלק את משא העם העני... הנובע מריבויים המופרז (של היהודים)". על היהודים הוטלו תקנות שונות כגון הכבדת נטל המיסים מעל ומעבר למיסים ששילמו הנתינים ההונגריים, ובשנת 1807 אף גורשו 360 יהודים בנפת Satoraljaujhely אל מעבר לגבול.
הקהילה היהודית במג'אסו בתחילת המאה התשע-עשרה
הקהילה היהודית במג'אסו גדלה בהתמדה, ובשנת 1880 כבר מנתה 151 משפחות[2].
בשנת 1866, לאחר מפלת אוסטריה במלחמה נגד פרוסיה, הכירה אוסטריה בריבונות הונגריה בתחומי הפוליטיקה הפנימית, ובשנת 1867 אף נחתמה הפשרה המפורסמת בין הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף לבין האצולה ההונגרית, שהובילה להפיכתה של הקיסרות האוסטרית ל"אוסטרו הונגרית".
הונגריה החדשה, שהכילה בתוכה מיעוטים רבים מאוד, הביעה נכונות להעניק אמנציפציה ליהודיה, אם יעברו תהליך של "הונגריזציה" (בתקווה שיגדילו בכך את היסוד ההונגרי במדינה) והאסיפה הארצית ההונגרית (הפרלמנט ההונגרי) הבטיחה זאת בישיבה שנערכה ב-25 בנובמבר 1867, ובשנה זו ניתן לראשונה שוויון זכויות אזרח ליהודים. יש להדגיש כי מדובר בשוויון זכויות ליהודי כפרט, ולא לעדה הדתית היהודית, אשר בדומה לעדות הפרוטסטנטיות לא הוכרה כדת "מקובלת" (כלומר הנהנית מסיוע ממשלתי ומיוצגת בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי) עד לשנת 1895.
הקרע הגדול בקהילות ישראל בהונגריה, בין האורתודוקסים (חרדים) לבין הרפורמים (ניאולוגים), כמעט ולא השפיע על העיירות והכפרים במחוז זאמפלאן, בהן נותרו רובן ככולן של הקהילות היהודיות – אורתודוקסיות (חרדיות).
יהודי זאמפלאן השיגו את שיא התפתחותם בפרק הזמן שבין שנות ה-80 של המאה ה-19 למלחמת העולם הראשונה. במחוז ככלל לא פרצו מהומות אנטישמיות, בניגוד לאזורים אחרים של הוגריה. עם זאת, יהודי זאמפלאן לא היו מיוצגים כפי שעורם בחיי החברה ובמנהל, אשר לרוב נשארו סגורים בפניהם, למעט מספר יוצאי דופן.
גם השינויים הכלכליים מרחיקי הלכת שחלו בהונגריה בעקבות הפיוס בין אוסטריה והונגריה ב-1867, בדגש על תהליך התיעוש וצמיחת המשק הקפיטליסטי, כמעט ולא השפיעו על החיים במחוז זאמפלאן. השינויים היחידים היו סלילה של מספר כבישים, והנחת מסילת ברזל בציר Kosice-Satoraljaujhely-Szerencs, אשר קשרה את המחוז לסחר עם רוסיה.
למרות שינויים אלו, הוסיפו גידול הענבים, ייצור היין והסחר הקטן לעמוד גם להבא במרכזה של הפעילות הכלכלית.
מג'אסו בתחילת המאה העשרים
התקופה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 כונתה לימים "ימי השלום". תחילת המאה העשרים הייתה תקופת שיא בשגשוגה של הקהילה היהודית בהונגריה, וראיה לכך הייתה בחירתו של יהודי בשם ד"ר סלמון רייכרד כראש עיריית שאטוראליאויהיי ומינוי של יהודי בשם דוד קלנר כמפקד המשטרה. היהודים באזור, כולל בעיר פרשוב שבסלובקיה, אף התנדבו לשרת בצבא האוסטרו-הונגרי ורבים נפלו בקרבות.
בשנת 1918, עם תחילת נפילתן של "מעצמות המרכז" ובהן הונגריה, החלה התפוררות פנימית והממשל הריכוזי בהונגריה החל להחלש. ככל שגברו הבעיות הפנימיות בארץ, כן החלה הסתה אנטישמית שלוחת רסן, לרבות בעיתונות היומית. בקיץ של שנת 1918 אירעו מספר סריקות משטרתיות בערי צפון מזרח הונגריה כולל שאטוראליאויהיי וסאראנץ', שהתמקדו ביהודים והתבצעו בברוטליות, תוך השפלת היהודים והחרמת רכושם.
עם התמוטטות המשטר הישן בהונגריה באוקטובר 1918, החלה תקופה של אי יציבות שלטונית במהלכה קמה רפובליקה דמוקרטית ששרדה 5 חודשים, ובעקבותיה מהפכה קומוניסטית שתפסה את השלטון לכחצי שנה, עד שפוזרה במידה רבה כתוצאה מהתערבות זרה בפלישה של כוחות צ'כים ורומנים. כמו ברוסיה, היו יהודים רבים מבין מנהיגי הקומוניסטים, ועם נפילת השלטון הקומוניסטי החל מסע נקם במהלכו נרצחו מאות יהודים. גם בעיר פרשוב שבסלובקיה, בה התגוררה משפחת רוט בשלב זה, התחוללו מהומות על רקע סוציאליסטי ובמהלכן פרצו המונים משולהבים לחנויות היהודים ברחובה הראשי של העיר ובזזו את תכולתן.
במבט לאחור, בישרו אירועים אלו את העתיד להתרחש כעבור 20–26 שנה מאוחר יותר.
מג'אסו בתקופת השואה
בשנת 1938 לאחר פרסום חוקים המגבילים את השתלבות היהודים בחיי הכלכלה והתרבות, חלק מיהודי העיירה איבדו את יכולת הפרנסה שלהם.
ב-1941, 16 יהודים מהעיירה נשלחו לעבודות כפיה יחד עם עצירים הונגרים נוספים, 10 מהם נפטרו כתוצאה מהתנאים הקשים בעבודות.
ב-1944, לאחר הכיבוש הגרמניה, יהודי העיירה רוכזו בבית הכנסת והועברו לשאטוראליאויהיי. לאחר מספר שבועות בתנאים קשים ביותר שכללו רעב וצפיפות, הם נשלחו לאושוויץ ב-2 קבוצות.
לאחר המלחמה, ארבעה ניצולים מאושוויץ חזרו לעיירה, ומצאו את בית הכנסת ובית העלמין הרוסים. הקהילה היהודית בעיירה לא חודשה[3].
הערות שוליים
- ^ מאיר שש, מה טבו אוהעליך יעקב: קורות יהודי מחוז זאמפלאן, TORONTO: ועד ספר-הזכרון יוצא אוהעל וזאמפלאן הונגריה, 1986
- ^ תיאודור לביא & נתנאל קצבורג, פנקס הקהילות : הונגריה - אנציקלופדיה של היישובים היהודים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה בהונגריה, ירושלים: יד ושם, 1975
- ^ The Jewish Community of Megyaszo
