קרב אניידלו
קרב אניידלו (Battle of Agnadello) היה אחד הקרבות החשובים במלחמת הליגה של קמבריי וכן אחד הקרבות המרכזיים במלחמות האיטלקיות.
ב-15 באפריל 1509 עזב צבא צרפתי תחת פיקודו של לואי ה-12 את מילאנו ופלש לטריטוריה ונציאנית. כדי לעצור את התקדמותם, גייסה ונציה צבא של שכירי חרב ליד ברגמו, אשר הונהג על ידי בני הדודים אורסיני, ברטולומאו ד'אלוויאנו וניקולו די פיטיליאנו. אורסיני הורה להימנע מעימות ישיר עם ההתקדמות הצרפתית והעביר את השבועות הבאים בהתנגשויות בין-צבאיות קלות.
ב-9 במאי חצה לואי ה-12 את נהר אדה בקסאנו ד'אדה. אלוויאנו ופיטיליאנו חנו מסביב לעיר טרוויליו, בחוסר הסכמה לגבי איך להילחם בלואי, מכיוון שאלוויאנו רצה להתקיף את הצרפתים תוך התעלמות מפקודותיו של אורסיני. לבסוף הוחלט לנוע דרומה לעבר נהר פו בחיפוש אחר עמדות טובות יותר.
ב-14 במאי, כאשר הצבא הוונציאני נע דרומה, אלוויאנו עמד אל מול כוח צבאי צרפתי בפיקודו של השליט דה שומון. אשר ריכז את יחידתו סביב אניאדלו. אלוויאנו הציב את כוחותיו, שמנו בערך כשמונת-אלפים חיילים, על קו רכס שהשקיף אל כמה כרמי ענבים. דה שאמונט ניסה לתקוף, בתחילה בעזרת חיל פרשים ולאחר מכן עם רמחים שווייצרים; אבל הצרפתים, שהוכרחו לצעוד מעל צלע גבעה מלאה בתעלות השקיה שבמהרה התמלאו בבוץ מהגשם השוטף, לא יכלו לפרוץ את הקו הוונציאני.
פוטיליאנו נע לפני אלוויאנו, והיה כמה קילומטרים קדימה כאשר הצרפתים החלו בהתקפה. בתגובה לבקשת אלוויאנו לעזרה, הוא שלח מסר המציע להימנע מקרב יזום (pitched battle), והמשיך את מסעו דרומה.
בינתיים, לואי, עם יתרת הצבא הצרפתי, השיג את אלוויאנו. הצרפתים הקיפו את אלוויאנו משלושה כיוונים והמשיכו להשמיד את כוחותיו בשלוש השעות הבאות. חיל הפרשים הוונציאי התמוטט ונמלט, ואלוויאנו עצמו נפצע ונשבה. תחת פיקודו, יותר מארבעת-אלפים נהרגו.
למרות שפוטיליאנו נמנע ממגע ישיר עם הצרפתים, הוא קיבל את החדשות על הקרב באותו הערב, וחלק גדול מכוחותיו נטשו בבוקר. עם התקדמותם של הצרפתים, הוא נס במהירות אל עבר וונציה וטרוויזו. או אז לואי המשיך לכבוש את יתרתו של מחוז לומברדיה.
ניקולו מקיאוולי, בספרו "הנסיך", מציין את הקרב כמערכה שבה, ביום אחד, הוונציאנים "איבדו מה שלקח להם מאמץ של שמונה מאות שנים לכבוש".
