קרן ביטוח הפיקדונות של קזחסטן

קרן ביטוח הפיקדונות של קזחסטן (בקזחית: Қазақстанның депозиттерге кепілдік беру қоры) היא מוסד ללא כוונת רווח המבטח את פיקדונותיהם של יחידים (כולל יזמים פרטיים) המופקדים בבנקים מדרג שני ברפובליקת קזחסטן. מטרתה המרכזית של מערכת ביטוח פיקדונות החובה היא לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ברפובליקה של קזחסטן, לחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית באמצעות פיצוי המפקידים במקרה של קריסת בנק חבר במערכת הביטוח.

הקרן פועלת בהתאם לחוקי הרפובליקה של קזחסטן "על בנקים ופעילות בנקאית" (1995) ולחוק "על ביטוח חובה של פיקדונות המופקדים בבנקים מדרג שני ברפובליקה של קזחסטן" (2006).

הקרן נוסדה בשנת 1999. בעלת המניות היחידה והארגון המייסד של הקרן היא הבנק הלאומי של קזחסטן.

מערכת ביטוח הפיקדונות

בהתאם לחוק ביטוח הפיקדונות משנת 2006, למערכת יש מאפיינים עיקריים אלה:

חברות חובה לכל בנק המחזיק ברישיון לביצוע עסקאות כספיות ולפתיחת וניהול חשבונות עבור יחידים
שקיפות
הפחתת סיכונים הקשורים לפעילות הבנקים
היווצרות קרן רזרבה ייעודית לתשלומים על בסיס מצטבר.

ייעוד, סמכויות ותחומי פעילות

מטרת הקרן היא לשמור על אמון הציבור במערכת הפיננסית של קזחסטן ולחזק את יציבותה, על ידי ביטוח פיקדונות של יחידים ועידוד הבנקים החברים לנהוג באחריות ובזהירות.^[1]

היעדים האסטרטגיים כוללים:

ממשל תאגידי תקין
מוכנות מבצעית לקריסת בנקים
הגברת מודעות הציבור למערכת ביטוח הפיקדונות הלאומית
פיתוח מקצועי מתמשך לעובדי הקרן.

הפונקציות המרכזיות של הקרן הן:^[2]

לפצות מפקידים במקרה של פירוק כפוי של בנק חבר
לנהל ולפרסם רשימה עדכנית של הבנקים החברים
ניהול השקעות
לצבור קרן רזרבה ייעודית לתשלומים
לבחור בנק סוכן לצורך תשלום פיצויים
לפעול כגורם מנהלי זמני בזמן העברת בנק לניהול שמרני או בשלילת רישיונו
לייצג את הקרן כחלק מוועדת הנושים וכוח המנהל בפירוק, כל עוד תביעות הקרן לא סולקו, וכן לבצע תפקידים אזרחיים נוספים.

תחולת הכיסוי והגבלת הפיצוי

בקזחסטן, החברות במערכת ביטוח הפיקדונות היא חובה לכל בנק בעל רישיון לביצוע עסקאות ולהחזקת חשבונות יחידים, למעט בנקים אסלאמיים.^[3] נכון לאוגוסט 2019, 26 מתוך 28 הבנקים במדינה היו חברים במערכת ביטוח הפיקדונות.

הכיסוי כולל חשבונות של יחידים ושל יזמים פרטיים בכל סוגי החשבונות ובכל מטבע, כאשר הבנק הוא תושב קזחסטן. בהתאם לעיקרון "לכל מפקיד בכל בנק", סכום הפיצוי המרבי הוא:

לפיקדונות חיסכון במטבע הלאומי – 15 מיליון טנגה
לפיקדונות אחרים במטבע הלאומי – 10 מיליון טנגה
לפיקדונות במטבע זר – 5 מיליון טנגה (בשווי לפי שער החליפין ביום החלטת בית המשפט על פירוק הבנק).
אם מפקיד מחזיק בכמה פיקדונות באותו בנק, במטבע מקומי וזר גם יחד, סכום הפיצוי הכולל שלו לא יעלה על 15 מיליון טנגה.^[4]