רבי אברהם מרציאנו
- פריט רשימה עם תבליטים
רבי אברהם מרציאנו דלהרהאר (ה'תר"ט – ה'תרפ"ד, 1924) היה דיין ופוסק הלכה, חבר בית הדין בדבדו ורב באלג'יריה.
קורות חייו
נולד ליוסף בשנת ה'תר"ט בדבדו.
בצעירותו למד בישיבת רבי שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר), ולאחר מכן עבר לתאפילאלת ולמד אצל רבי יעקב אבוחצירא, בעל האביר יעקב. לימים נודע כאחד מחשובי תלמידיו של רבי יעקב[1]. מסופר כי באחד הימים נכנסה "רוח רעה" בגופו רבי אברהם, ורבו רבי יעקב אביחצירא התאמץ לגרשה ממנו, תחילה על ידי תלמידו האחר רבי שלמה חיון, ולאחר שנסיונו של זה לא צלח כתב לו רבי יעקב באופן נדיר קמיע להוצאת הרוח. קמיע זה הוא היחיד שיצא מתחת ידו של רבי יעקב אבוחצירא ושמור בידי משפחת מרציאנו עד היום.[2]
לאחר מכן נסע לאלג'יריה ושימש כרב באחת הקהילות שם[3].
היה ממייסדי חברת "דובב שפתי ישנים" להוצאת כתבי חכמי מרוקו שהוקמה בעיר פאס על ידי רבי רפאל אהרן בן שמעון[4][5].
נפטר בשנת .
בשנת 1992 נפתח כולל לזכרו, בבית הכנסת אליהו הנביא הישן בשכונת רוממה[6].
לקריאה נוספת
- שמעון ואנונו (עורך), רבי אברהם מרציאנו (3), בתוך: אנציקלופדיה ארזי הלבנון, ח"א עמ' 155.
- אליהו רפאל מרציאנו, יחס דבדו החדש (ירושלים תשנ"ז), עמ' 140.
הערות שוליים
- ^ מעשה נסים, ירושלים, תשכ"ח, מעשה ל"ג, קבלה ומוסר במרוקו, עמ' 23
- ^ שלמה מייארה, גאוני משפחת אבוחצירא חלק א, עמ' 366
- ^ רבי יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב, בהקדמה
- ^ אליהו רפאל מרציאנו, בני מלכים - תולדות הספר העברי במרוקו, תשמ"ט, עמ' 18
- ^ בצלצלי שמע, ענף ע"ד, נא אמון
- ^ גיליון ארוממך הכ"ת רוממה, טבת תש"ס, גיליון 1 עמ' 8 (אוצר החכמה)
