רבי ניסים הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ניסים הכהן
מקום פעילות ג'רבה (חארה כבירה).
פטירה 13 בנובמבר 1813
כ' בחשוון ה'תקע"ד
תחומי עיסוק מורה צדק, אב בית דין
רבותיו הרבנים אהרן פרץ, אברהם הכהן יצחקי, ואברהם כלאף
חיבוריו מעשה נסים.

הרב נסים הכהן (אברי"ש; תאריך לידה לא ידוע - כ׳ בחשוון ה׳תקע״ד, 13 בנובמבר 1813), היה אב בית דין של חארה כבירה (רובע הגדול) באי ג'רבה שבתוניסיה. מקובל ומחבר ספרים.

ביוגרפיה

נולד לרב מרדכי הכהן, בן למשפחת אברי"ש. התחנך בצעירותו אצל הרב אהרן פרץ, ובהמשך אצל הרב אברהם הכהן יצחקי והרב אברהם כלאף. שימש כ-46 שנים כדיין, מורה צדק, ואב בית הדין בג'רבה, ולימד והרביץ תורה.

"איש אשר רוח אלוקים בו, האיש הלזה - מזה בן מזה, גברא דשפיר חזי... זו ה'וד הרב המובהק ואח לברק, ר'ב משרש'יא, מבני עליה, כמוהר"ר נסים הכהן זצ"ל... יראתו קודמת לחכמתו... כרע רבץ בי רבנן... שוקד על לימודו... ואם אמרתי... להזכיר מתרומות מדותיו, חוששני מחטאת... וכל המרבה לספר - אינו אלא טועה"... "רבים שתו מיין משתיו ואכלו מפת בגו"

תלמידו, הרב דוד ג׳אוי, בהקדמתו לספר "מעשה נסים"

הלך לעולמו בכ׳ בחשוון ה׳תקע״ד (1813).

משפחתו

משפחתו הייתה משפחת רבנים בתוניסיה, בספרו הוא כותב "וראיתי בכתבי למר זקני הרי"ה (רבי יוסף הכהן), בן הרי"ה (רבי יצחק הכהן)", אך לא ברור מי הם.

  • אביו, הרב מרדכי הכהן אברי"ש, מגדולי רבני ג'רבה בדורו, ודיין בבית דינו של הרב אהרן פרץ[1].
  • אחיו הגדול, הרב עמרם הכהן. הוא מזכירו בכתביו.
  • אחיו, הרב אברהם הכהן. ככל הנראה הוא הרב אברהם הכהן (השלישי), תלמיד חכם ודיין בעיר תוניס[2].
  • אחיו, הרב רחמים הכהן אברי"ש, מגדולי רבני ג'רבה בדורו. כשהרב נסים נפטר, נתמנה במקומו לראב"ד ב"חארה כבירה", עד לעלייתו לארץ ישראל, שם נפטר.
  • בנו, הרב יוסף הכהן, מגדולי רבני ג'רבה בדורו. למד אצל אביו, עבר לשמש כרב למשך עשר שנים באחד הערים בסמוך לטריפולי שבלוב, לאחר ששב לג'רבה נתמנה לדיין ומורה צדק ב"חארה כבירה". העמיד תלמידים רבים ובהם הרב נסים ביתן, שהיה להראב"ד בג'רבה. התפרנס מצורפות ולא נהנה מכספי הציבור. חיבר את הספר "שארית יוסף", נפטר בשנת ה'תרי"ח (1858).
  • בן אחותו רבי שאול הכהן שהיה ראב"ד הרובע הקטן בג'רבא ומחבר ספר "לחם הביכורים" ועוד.
  • חתנו, רבי יהודה מעארך.

חיבוריו

לדברי תלמידו, רוב החידושים שכתב אבדו "בעניין רע" ולא הגיעו לדפוס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוא חתום בהסכמות לספרים "תולדות יצחק" (ה'תקכ"א - 1761), ו"קרני ראם" (ה'תקכ"ה - 1765), לרבי יצחק חדאד הראשון.
  2. ^ הוא חתום בהסכמה שבספר "מעייני הישועה", בעניין פתיחת בתי קפה בשבת משנת ה'תרמ"א (1881).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0