רגש חיובי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות ניסוח. |
רגש חיובי (Positive Affect) משקף את המידה בה הפרט נלהב, פעיל דרוך ועירני. אדם החווה רגש חיובי גבוה יהיה בעל אנרגיה רבה, סף ריכוז מלא ויהנה מפעילויות ומפגשים חברתיים. מצב של רגש חיובי נמוך מאופיין בעצבות, תשישות, מצוקה וחוסר הנאה מפעילויות ומפגשים חברתיים.
החוקרים ווטסון וקלארק[1][2] הגדירו "רגש חיובי" כממד תחושתי–רגשי, המשקף הבדלים אישיים באופן בו הפרט חווה רגשות חיוביים ומגדיר את תפיסת העצמי שלו.
מאפיינים
רגש חיובי (Positive Affect) הוא למעשה ממד רגשי. החוקר טאלאגן[1] (Tellegen, 1985) מצא כי קיימת שונות באופן בו כל פרט מביע וחווה רגש חיובי. התכונה "רגש חיובי" מקושרת בצורה חזקה למאפיין ותכונת האישיות מוחצנות - אקסטרוברטיות. רגש חיובי הוא על פי רוב מאפיין של הפרט לאורך זמן ועשוי להשפיע על פעילויותיו השונות ובפרט על מילוי שאלונים[3][1][2][4].
מחקרים מעלים[5][6][2][4] כי רגש חיובי קשור למשתנים שונים, כגון פעילות חברתית ותדירות גבוהה של חוויות נעימות ואירועים מהנים. רגשות חיוביים מקושרים גם לשביעות רצון כללית: אנרגיה רבה, מחויבות, אופטימיות ועניין החברתי – אלו מאפיינים אנשים בעלי רמה גבוהה של רגשות חיוביים ומעידים על נטייתם להיות יותר שבעי רצון מחייהם. למעשה, הדמיון והקישור התוכני בין רגשות חיוביים (ואף רגשות שליליים) ושביעות רצון הובילו חוקרים שונים לראות בממדים אלו מחוונים ייחודיים למבנה הנרחב של תחושת הרווחה הסובייקטיבית (Subjective Well Being)[7].
חשיבות
רגש חיובי הוא מרכיב מרכזי בחיי היום-יום. רגש חיובי מסייע ומועיל בפעילויות שונות, למשל: עיבוד מידע רגשי בצורה מדויקת ויעילה, פתרון בעיות, הצבת מטרות וייעדים בחיים – השגתם ומימושם. מודל הבנייה וההרחבה[8][9] (The Broaden and Build Theory of PA) של הרגש החיובי מציע כי רגשות חיוביים מרחיבים את מגוון ההתנהגויות והמחשבות הרגעיות, ובנוסף יוצרים ובונים את המשאבים האישיים ארוכי הטווח.
רגשות חיוביים מספקים הפוגה ממצבי לחץ ותעוקה, ומהווים מקור לגיוס כוחות מחודשים למילוי המשאבים שהדלדלו בעקבות מצב התעוקה[10][11]. כלומר, רגשות חיוביים חיוניים לבריאותנו. הם מהווים חוצץ מרגשות שליליים ומבעיות בריאות הנובעות ממצבי לחץ ותעוקה[9]. בנוסף, אנשים שמחים הינם בעלי יכולות התמודדות טובות יותר; צמד החוקרים[3] McCrae & Costa, 1986 מצאו כי אנשים בעלי רגשות חיוביים גבוהים הראו יכולת התמודדות טובה ובוגרת יותר.
רגשות חיוביים עשויים להשפיע על הקשר בין משתנים מגוונים, למשל בתחום המחקר הארגוני[12][13]. רגשות חיוביים מסייעים במיקוד תשומת הלב של הפרט והרחבת הרפרטואר ההתנהגותי שלו. רגשות חיוביים מעצימים את המשאבים - בעזרתם יכול הפרט להתמודד עם מצבים מתסכלים. המשאבים הללו הם פיזיולוגיים (למשל בריאות טובה יותר), חברתיים (למשל רשת תמיכה חברתית), אינטלקטואלים ופסיכולוגים (כגון גמישות, אופטימיות ויצירתיות).
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the Anxiety disorders, (pp. 681-706), Hilssdale, NJ: Erlbaum.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Watson, D., & Clark, L. A. (1984). Negative affectivity: The diposition to experience negative aversive emotional states. Psychological Bulletin, 96, 465–490.
- ^ 3.0 3.1 McCrae, R. R., & Costa, P. T., Jr. (1986). Personality, coping and coping effectiveness in an adult sample. Journal of Personality, 54, 385-405.
- ^ 4.0 4.1 Watson, D., Clark, L. A., & Tellegen, A. (1988). Development and validation of brief measures of positive affect and negative affect: The PANAS scales. Journal of Personality and Social Psychology, 54, 1063-70.
- ^ Beiser, M. (1974). Components and correlates of mental well-being. Journal of Health and Social Behavior, 15, 320-327.
- ^ Bradburn, N. M. (1969). The structure of psychological well-being. Chicago: Aldine.
- ^ DeNeve, K. M., & Cooper, H. (1998). The happy personality: a meta-analysis of 137 personality traits and subjective well-being. Psychological Bulletin, 124, 197–229.
- ^ Fredrickson, B. L. (1998). What good are positive emotions? Review of General Psychology, 2, 300-319.
- ^ 9.0 9.1 Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology. The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist, 56, 218-226.
- ^ Lazarus, R. S. (1991). Emotion and adaptation. NY: Oxford Univ. Press
- ^ Khosla, M.(2006 c). Finding benefit in adversity. Manuscript in press
- ^ Jex, S. M., & Spector, P. E. (1996). The impact of negative affectivity on stressor strain relations: A replication and extension. Work and Stress, 10, 36–45.
- ^ Williams, L. J., & Anderson, S. E. (1994). An alternative approach to method effects by using latent-variable models: Applications in organizational behavior research. Journal of Applied Psychology, 79, 323–331.
