רובע ג'וברה
 | |
| בית הכנסת העתיק ביותר ברובע ג'וברה |
רובע ג'וברה (בפרסית: محله جویباره) הוא הרובע העתיק ביותר של איספהאן, איראן. מקורו של המחוז בראשית תקופת האימפריה הפרסית האחמנית, והוא הוקם על ידי יהודי בבל בתקופתו של כורש הגדול. מחוז זה כונה עד המאה ה-12 דאר אול-ג'הוד (אזור מגורים של יהודים), אך מאוחר יותר הוא נודע בשם ג'האנבארה וג'ואיבה והפך לאחד ממחוזות איספהאן. בעידן השושלת הסלג'וקית הפך הרובע למרכז העיר איספהאן.[1]
היסטוריה
על פי המסורת בתלמוד, נוסדה אספהאן על ידי יהודים בראשית האימפריה האחמנית בתקופת המלך הפרסי כורש השני. בשנים 539 לפני הספירה בבל נכבשה וכך גלות בבל של היהודים הסתיימה. אולם ההיסטוריון והגאוגרף אבן אל-פקח אל-המדאני, כתב על כך במאה ה-10 בשפה הערבית שהיסוד כבר התקיים קודם לכן, כלומר שתחת נבוכדנצר היו יהודים, ההנחה היא שמכאן צמחו רובע ג'הנבאר, ג'ובר או ג'וברה, שממנו התפתחה העיר.
לפי האמונה יהודים שגורשו מירושלים לקחו עמם מים ואדמה ממולדתם. הם התיישבו רק היכן שהמים והאדמה נראו כמו אלה שבירושלים. את זה הם מצאו באזור אספהאן, והקימו את היישוב שנקרא לימים אל-יהודיה ("המקום היהודי"). היישוב היהודי הזה של יהודיה (אל-יהודיה) או דראולאהוד התמזג מאוחר יותר עם היישוב אספהאן.
הרובע היהודי שכן סמוך למסג'ד-י ג'אמע, שם גרו רוב היהודים ונבנו רוב בתי הכנסת. רובע ג'וברה בו גרו רוב היהודים כלל בתים מלבנים עם חצר פנימית. בתי הכנסת של ג'וברה אינם מבנים מונומנטליים ונועדו להשתלב עם שאר חלקי העיר. הדבר נעשה בעיקר בשל תנאי עומר שדרשו שבתי הכנסת לא יבלטו או יהיו גבוהים יותר מהמסגדים המוסלמיים הסמוכים אליהם.[2]
ברובע כיום יש שמונה בתי כנסת בלבד, שלושה מהם מהווים מתחם מבנים משותף. יש עוד שישה בתי כנסת ברחובות אחרים ברובע זה. למעט בית הכנסת מושי חג'ה, שנבנה במאה ה-18, כל בתי הכנסת הם מהמאה ה-19 או ה-20. רק שני בתי כנסת באספהאן אינם נמצאים בג'וברה. כמו רוב הבניינים של אספהן והבתים בג'וברה, גם בתי הכנסת עשויים מלבנים ואינם בולטים מהנוף העירוני. בשל הציווי ההיסטורי של איפוק חיצוני, לא נראים סמלים דתיים מבחוץ לבתי הכנסת. לכמה מבתי הכנסת חצר פנימית שסביבה מסודרים חדרי התפילה וחדרים נוספים. מאחר שהיהודים לא הורשו לבנות מבנים גבוהים, נחפרה הקרקע כדי לספק מספיק מקום כך שחלק הפנימי של בתי הכנסת הללו נמצא מתחת למפלס הרחוב.[3]
בתי הכנסת באספהאן כללו לרוב בימה הבנויה כפלטפורמה מרובעת עשויה עץ, אבן או לבנים ומכוסה בדרך כלל באריחים צבעוניים. אותם בתי כנסת בעלי כיפה כגג כללו לרוב כיפה מרכזית מעל הבימה. כמו כן, קומת הקרקע של בתי הכנסת הייתה מלאה לעיתים קרובות במקומות ישיבה לגברים בעוד מרפסות תוכננו להושיב נשים. בתי כנסת רבים באספהאן נבנו סביב חצר מרכזית; עם זאת, עקב הרס חלק גדול מהשכונות היהודיות הללו, רבות מהחצרות הללו פתוחות כעת לרחובות הסמוכים.[4]
סקירה כללית של בתי הכנסת ברובע
שמונת בתי הכנסת הבאים ממוקמים במאהי-פורוש-הא (רחוב הדייגים) והרחבה הדרומית-מערבית שלו, רחוב מלאת (הנתונים כאן מצפון-מזרח לדרום-מערב, כולם בצד הצפון-מערבי של הרחוב):
- בית הכנסת מולה דוד (1865)
- מתחם מבנים המורכב משלושת בתי הכנסת הללו (בסביבות 1908):
- בית הכנסת בוזורג (בית הכנסת הגדול)
- בית הכנסת דג'ימאטי
- בית הכנסת מולה רבי
- מתחם מבנים המורכב משני בתי הכנסת הללו:
- בית הכנסת משה חג'ה (בסביבות 1700 או 1792)
- בית הכנסת יוסף שמואל שמעון (1909)
- בית הכנסת שמואל גולי (1814)
- בית הכנסת מולה ניסן (1915)
חמשת בתי הכנסת הבאים ממוקמים ברחובות מרכזיים נוספים ברובע:
- בית הכנסת חג' אליהו (1888)
- בית הכנסת באסיה (1908)
- בית הכנסת מולה יעקב (1919)
- בית הכנסת שוקללה (1809)
- בית הכנסת חורשידי (1942)
בית הכנסת הבא אינו נמצא ברחובות מרכזיים:
- בית הכנסת סנגבאסט (1914)
בית גולבהאר בגולבהר ובית הכנסת כתר דוד אינם נמצאים ברובע זה.
קישורים חיצוניים
- הצצה אל הקהילה היהודית באיספהאן: "אנחנו קודם כל איראנים", הארץ, 23 במרץ 2015
- מתחנות חיי מאת חור בן עזרי - 2020
- נצחיה יעקב, מדברים על ישראל, חולמים על עתיד אחר: 2,500 שנות יהדות באספהאן, ynet, - 15 באפריל 2022
הערות שוליים
- ^ "محور تاريخي, فرهنگي, گردشگري جويباره". אורכב מ-המקור ב-2014-12-11. נבדק ב-2015-09-21.
- ^ Jubareh (Jewish Quarter), Isfahan, Iran | Archive | Diarna.org, archive.diarna.org
- ^ Die Jüdische Anlage in Isfahan, Iran, www.journal-ethnologie.de
- ^ Molla (Mulla) Yaghoob (Jacub) Synagogue, Isfahan, Iran | Archive | Diarna.org, archive.diarna.org
