רוברט הראשון, מלך סקוטלנד
 | |||||||
| לידה | 11 ביולי 1274 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 7 ביוני 1329 (בגיל 54) | ||||||
| מדינה | סקוטלנד | ||||||
| בת זוג | איזבלה ממאר | ||||||
| שושלת בית ברוס | |||||||
| |||||||
| |||||||
רוברט הראשון (באנגלית: Robert I; 11 ביולי 1274 - 7 ביוני 1329, מוכר גם בכינוי רוברט דה ברוס) היה מלך סקוטלנד בין השנים 1306–1329. רוברט היה בנם הראשון של אדון רוברט דה ברוס, האדון השישי של אננדייל ומרג'ורי רוזנת קריק.
רוברט נשא את אשתו הראשונה, איזבלה ממאר, ב-1295. ב-1296 נשבעו רוברט ואביו פידליטס לאדוארד הראשון מלך אנגליה אך שנה מאוחר יותר תמך רוברט הבן במרד סקוטי נגד האנגלים. בספטמבר 1298 העביר ויליאם וולאס את התואר "מגן סקוטלנד" לרוברט דה ברוס, שאז לא היה מלך אלא הרוזן מקריק, ולגיסו של ג'ון באליול, ג'ון קומין מבאדנוך. ברוס התפייס עם אדוארד הראשון מלך אנגליה בשנת 1302 בעוד שוולאס התנגד למגעי השלום. אדוארד הראשון מלך אנגליה מת בשנת 1307 ואת מקומו ירש בנו חדל האישים, אדוארד השני. בן זה הובס על ידי כוח סקוטי בראשותו של רוברט דה ברוס בקרב באנוקברן בקיץ 1314, ודה ברוס השיב על כנה את הממלכה הסקוטית העצמאית. עתה נשאו אף האירים את עיניהם אל המאבק הלאומי הסקוטי לעצמאות, והחליטו להתאחד תחת שלטונו של דה ברוס, שהיה, ככלות הכל, אף הוא ממוצא קלטי. בנו של בריאן או'ניל, דונל או'ניל, מלך טיירון, הכריז כי הוא רשאי לשאת את התואר "המלך העליון" וכי הוא נותן אותו למלך סקוטלנד, רוברט דה ברוס. דה ברוס קיבל את התואר, והחליט לשלוח את אחיו הצעיר, אדוארד ברוס על מנת למלוך באירלנד ולגרש משם את האנגלים, על מנת ליצור חזית נוספת בה יילחמו האנגלים, ולהסיט את תשומת לבם מן הנעשה בסקוטלנד. הוא חזה בעיני רוחו "חזית גאלית מאוחדת" של אירים וסקוטים כנגד ממלכת אנגליה, המבוססת על מוצא משותף, תרבות משותפת ואויב משותף.
אדוארד ברוס הכריז על עצמו כמלך אירלנד בשנת 1315, ב-25 במאי 1315 אדוארד ברוס ואלפי חיילים סקוטים נחתו באירלנד, ועד מהרה הצטרפו אליהם לוחמים גאלים מכל קצווי אירלנד. ב-1 במאי 1316 הוכתר אדוארד ברוס כמלך אירלנד בדאנדוק, ובספטמבר הגיע אחיו רוברט עם תגבורות סקוטיות על מנת לעזור לו. אדוארד נהרג באירלנד בקרב ב-1318.
רוברט דה ברוס נפטר בשנת 1329, ככל הנראה, כתוצאה ממחלת הצרעת[1][2].
לבו של דה ברוס
לבו של רוברט דה ברוס נמסר עם מותו לאביר ג'יימס דאגלס "השחור". דאגלס לקח את הלב עמו במסעו לארץ הקודש. כאשר עגן בספרד ראה לפתע קבוצת מוסלמים מתקיפים נוצרים. הוא הטיל עצמו למערכה, כשלפניו השליך את קסדת הכסף המכילה את לבו של רוברט דה ברוס. דאגלס לא שרד את הקרב. שנים רבות לאחר מכן הוחזרו לבותיהם של דאגלס ושל רוברט דה ברוס לסקוטלנד על ידי סר ויליאם קית'. בשנת 1921 התגלה מכל קטן עליו נכתב כי הוא מכיל את לבו של רוברט דה ברוס במנזר מלרוז דרומית לאדינבורו. הלב נקבר מתחת לרצפה שוב, והוצא שוב בשנת 1996 לאחר שחפירות ארכאולוגיות נוספות התבצעו במקום. הלב טמון כיום במנזר מלרוז (Melrose Abbey), ושלט מכריז על מקומו. בראשית המאה ה-19 התגלה תא קבורתו של ברוס במנזר דנפרמליין (Dunfermline) שבחצרו נקברו מספר כמה משליטי סקוטלנד בימי הביניים. השלד נעטף בבד מוזהב ועצם החזה הייתה מנוסרת לאורכה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ G. W. S. Barrow. (2005). Robert Bruce: And the Community of the Realm of Scotland, 4th ed. Edinburgh University Press. p.419, 492. מסת"ב 978-0748620227
- ^ רוברט דה ברוס באתר www.royal.gov.uk.
| מלכי סקוטלנד בית באליול ← בית ברוס ← בית סטיוארט | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| רוברט הראשון | דייוויד השני | ||||||||
| 1306–1329 | 1329–1371 | ||||||||
