שלמה בן-אליהו
| לידה |
23 ביוני 1933 כ"ט בסיוון תרצ"ג ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 2016 (בגיל 82) י"ז בניסן תשע"ו ירושלים |
| השכלה | האוניברסיטה העברית |
| עיסוק | חינוך |
ד"ר שלמה בן-אליהו (1933–2016) היה איש חינוך, מחלוצי שילוב מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך, ממייסדי תכנית הרווחה לתלמידי עיירות הפיתוח, מראשוני המפתחים של דרכי הערכה חלופיות לבחינות ומפתחי ההוראה בסגנון "למידה משמעותית".
קורות חיים
שלמה בן-אליהו נולד וגדל בירושלים לעזרא בן-אליהו ובלה לבית מנחם. בילדותו למד בתלמוד תורה "ענף החיים" לבני קהילת המדאן ובתלמוד תורה "בית אהרון" לבני עדת הספרדים.[1] לאחר לימודי התיכון נרשם ללימודי הוראה במכללת דוד ילין, ובמקביל עבד כמורה בבית ספר ערב לנערים עובדים בירושלים. העליה ההמונית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל יצרה מחסור חמור במורים, ובן-אליהו הוצב להוראה בבית ספר ברעננה באמצע שנת הלימודים השנייה שלו במכללה.[2] בין השנים 1952–1955 שירת בצה"ל בגבעתי וכקצין בחיל התותחנים. לאחר השירות הצבאי בן-אליהו למד תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ולימודי המזרח התיכון, ובזכות כישוריו נקרא להקים יחידה ייעודית באגף המודיעין.
הקמת בתי ספר לילדי העולים בבית שמש
במקביל ללימודי התואר הראשון בן-אליהו עסק בהוראה, ובהמשך אף בהקמה וניהול של מספר בתי ספר בבית שמש. היו אלו שנותיו הראשונות של הישוב, ובהיותה מעברה גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה ורומניה.[3] רבים מתלמידיו של בן-אליהו נמנו עם משפחות העולים. בתפקידו הראשון שימש כמורה בבית הספר היסודי על שם אהרן שמי, שם קודם להיות סגן מנהל לצד יהודה ארנן.[4] לאחר מכן היה שותף פעיל בהקמה של בית הספר היסודי "עדיהו" ועמד בראשו.[5] בנוסף הקים וניהל את בית הספר העל-יסודי הדו-שנתי על שם משה ל. שייבר.
שליחות חינוכית בקנדה
בשנת 1963 יצא בן-אליהו לשליחות בת שלוש שנים בעיר טורונטו שבקנדה עם אשתו נחמה.[6] שניהם עסקו בהוראה בבית הספר "בתי תלמוד התורה המאוחדים בטורונטו".
משרד החינוך
אחר חזרתו לארץ מילא בן-אליהו שורה של תפקידי ניהול במשרד החינוך: הוא הוביל את נושאי הטיפוח באגף החינוך העל-יסודי;[7][8] הקים וניהל את "תכנית הרווחה בחינוך", שנועדה לקדם את החינוך בעיירות פיתוח ושכונות מצוקה;[9][10] ניהל את האגף לפיתוח תכניות לימודים,[11] האגף לתכניות לימודים ייחודיות[12] והאגף לחינוך על-יסודי. לצד אליעזר שמואלי וד"ר נסים יושע, בן-אליהו הקים את "הוועדה לשילוב מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך והתרבות", שלימים הפכה ל"מרכז למורשת יהדות המזרח" במשרד החינוך.[13] כחלק מפעילותו בוועדה פתח תחרות נושאת פרסים לכתיבת סיפורים ויצירות ספרות שעניינן קהילות המזרח, במטרה להשתמש ביצירות הזוכות בתכניות הלימודים.[14] בנוסף פיתח תכנית ללימודי היסטוריה בשם "יהודי המזרח בדורות האחרונים" והתכנית יצאה לפועל בשנת 1983.[15]
במקביל לעבודתו במשרד החינוך בן-אליהו למד תואר שני ושלישי בחינוך באוניברסיטה העברית וכתב עבודת דוקטורט תחת הכותרת: "בדיקת תכניות הלימודים הייחודיות בבתי הספר העל-יסודיים והשוואתן לתכניות הלימודים המרכזיות".[16]
פרויקט "בגרות 2000"
בשנת 1993 מינתה שרת החינוך שולמית אלוני ועדה בראשות פרופ' מרים בן-פרץ לבדיקת יעילותן של בחינות הבגרות. בעקבות מסקנות הוועדה מונה בן-אליהו לעמוד בראש פרויקט "בגרות 2000" הניסיוני.[17] מטרת הפרויקט הייתה לקדם למידה משמעותית על ידי הערכה חלופית מתמשכת במקום בחינות הבגרות. לצורך כך נבחרו 22 בתי ספר תיכוניים אשר התבקשו לבחור שלושה מקצועות שבהם המורים יעריכו את התלמידים בשיטות הערכה חלופיות. בשנת 1995 הוביל בן-אליהו מערך אינטנסיבי של השתלמויות והדרכות למורים לקראת תחילת הפרויקט, ובמהלך השנים הבאות ניהל קבוצות של מומחים שליוו את בתי הספר במתן הדרכה ויישום מטרות הפרויקט. בתום חמש שנים הסתיים הפרויקט וסיכומו הופקד בידי בן-אליהו. מחקר שנערך מטעם אנשי חינוך ואקדמיה קבע כי פרויקט "בגרות 2000" הצליח לשפר תוצאות למידה.[18][19]
פיתוח תכניות במינהל החינוך הדתי
בהגיעו לגיל הפרישה בן-אליהו המשיך לעסוק בחינוך, אך למרות עברו העשיר בתחום החינוך הכללי הוא התמקד דווקא בחינוך הדתי. בן-אליהו חבר לרב דוד פוקס והיה שותף לצוות של אנשי חינוך שפיתחו מספר תכניות למידה ניסיוניות להוראה משמעותית: "תורת חיים", "שבעים פנים", "ללמוד וללמד" ו-"לפניהם". בראש צוות זה עמד הרב שמעון אדלר,[20] שהיה ראש מינהל החינוך הדתי.[21][22]
התכנית "תורת חיים" נועדה לעורר את התלמידים לראות בתורה מענה רוחני לכל חלקי החיים. אחת ממטרות התכנית הייתה לעודד את המורה ליצירתיות ולגבש את דרכי ההוראה באמצעות משוב מידי של המורה. הפיזור הגאוגרפי הרחב של התכנית הקשה על המורים לקיים דיונים על דרכי ההוראה, ובשל כך נוסדה התכנית "ללמוד וללמד" אשר נועדה להכשיר את המורים לגמרא להוראה משמעותית. תכנית זו יושמה בבית מדרש ייחודי למורים מירושלים וסביבותיה, בשיתוף עם קרן וולפסון. בתום התכנית הוקם בית מדרש "לפניהם" להוראה מחנכת של מקצועות היהדות, הפועל בישיבת מרכז הרב במשך כל ימות השבוע. בין בוגריו הבולטים של בית המדרש נמנה הרב דניאל ברק ווינט, ראש מכון "גמרא סדורה".[23]
התכנית "שבעים פנים" נועדה לקדם למידה משמעותית בקרב תלמידי החמ"ד בשיעורי תנ"ך. התכנית פעלה במשך מספר שנים וחומרי הלמידה שפותחו על ידי הצוותים בתכנית הוטמעו בתכניות הלימודים של החמ"ד.[24]
תכנית "לב לדעת"
לב לדעת היא תכנית חינוכית כלל-ארצית הפועלת החל משנת 2009 במטרה לקדם למידה משמעותית בבתי הספר. התכנית הוקמה על ידי ד"ר משה וינשטוק, וכחבר מערכת בן-אליהו השתתף בפיתוח התכנית ואף שימש כמלווה פדגוגי לאתר האינטרנט של התכנית, המכיל ידע מקצועי בהוראה משמעותית וחומרי לימוד למורים.[25] במסגרת התכנית נכתבו תכניות לימודים והוכשרו מפקחים, מנהלים ומורים. עיקרי התכנית נכתבו בספר שיצא לאור תחת הכותרת "לב לדעת: לקראת למידה משמעותית" בהוצאת משרד החינוך.[26]
חידוש בית הכנסת לעולי המדאן
בעשור האחרון לחייו בן-אליהו הוביל את תהליך שיקומו של בית הכנסת "בית מנחם", אשר נקרא על שם הרב מנחם שמואל הלוי, ראש קהילת יהודי המדאן בראשית המאה ה-20. בית הכנסת הוקם בשנות ה-50 בשכונת הבוכרים בירושלים על ידי עולי המדאן ושימש כמרכז לקהילה. בחלוף השנים נפטר גרעין המייסדים הוותיקים ובית הכנסת, שהיווה סמל למורשת יהדות המדאן, נותר שומם. יחד עם בני הקהילה בן-אליהו דאג לשיפוץ ושחזור בית הכנסת, ובשנת 2012 חנך את בית הכנסת המחודש. מאז בית הכנסת משמש כמוקד התכנסות לבני הדור השני והשלישי של עולי המדאן, שעל פי המסורת של בני הקהילה, היא שושן הבירה הנזכרת במגילת אסתר.[27]
משפחה
בן-אליהו נישא לנחמה לבית אניקסטר, נכדת הסופר פנחס גרייבסקי, ולהם שתי בנות ובן: בלהה, אייל וטליה.
אחיו: רחל ארנון , אבנר בן-אליהו , תקוה יהושע , רות שאול ואיתן בן-אליהו, אשר שימש כמפקד חיל האוויר בין השנים 1996–2000.
השפעות על מערכת החינוך בישראל
מורשת יהדות המזרח
בן-אליהו היה מהחלוצים שפעלו להטמעת מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך, וממייסדי המרכז למורשת יהדות המזרח. בשנת 2002 אברהם עודד כהן, האחראי על תחום מורשת יהדות ספרד והמזרח במשרד החינוך, כתב מאמר הסוקר את התפתחות התחום: "עד לפני עשרים וחמש שנה היו תכניות הלימודים לבתי הספר בישראל לוקות בחסר בשל החסך הגדול במתן ביטוי להיסטוריה של יהודי המזרח ולתרבותם… יותר ויותר התבססה התפיסה שראייה שלמה של ההיסטוריה הלאומית מחייבת שילוב של כל חלקי התצרף (הפאזל) של הקהילות השונות".[28] באותו מאמר הוא מצביע על התפתחות התחום בזירות שונות: כתיבת ספרים, מחקר אקדמי, חומרי הוראה למורים, ספרי לימוד, פרויקטים חינוכיים ועוד. בשנת 2016, כחודשיים לפני פטירתו של בן-אליהו, הוקמה ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך.[29]
הערכה חלופית ולמידה משמעותית
כבר בשנת 1993 החל בן-אליהו בבחינת אפשרויות לדרכי הערכה חלופיות לבחינות הבגרות: הוא עמד בראש פרויקט "בגרות 2000", כתב מאמרים ותכניות לימוד והקים שורה של מיזמים חינוכיים. בשנת 1999, בעקבות ההצלחה של פרויקט "בגרות 2000" הורה שר החינוך יוסי שריד לערוך רפורמה מקיפה בבחינות הבגרות. הרפורמה אמנם לא יצאה לפועל, אך ערכי התכנית ממשיכים להיות מרכזיים במערכת החינוך ועקרונותיה מהווים חלק מתכנית העבודה הרב-שנתית של המשרד. בן-אליהו היה גם מהחלוצים והפעילים בארץ בפיתוח הוראה בסגנון "למידה משמעותית". מבין שלל הפרויקטים החינוכיים של בן-אליהו מפורסם במיוחד מיזם "לב לדעת", אשר משמש עד היום כמקור השראה במשרד החינוך לשיטות הערכה חלופית, תכניות לימוד ייחודיות והשתלמויות למורים.[30]
פרסים
פרס חינוך על מפעל חיים לשנת התשנ"ז (1997).[31]
פרסומים
- כיצד תופסים תלמידים במוסדות להכשרת מורים וגננות את ההוראה הרצויה ואת דמות '"המורה הטוב" בבית-המדרש למורים וגננות?, עבודת גמר לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1979.
- בדיקת תכניות הלימודים הייחודיות והשוואתן לתכניות הלימודים המרכזיות, חיבור לקבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1991.
- אישיות המורה ויחסי מורה-תלמיד, חיים שוהם (עורך), פרקים, סמינר שיין, פתח-תקווה, אייר תשל"ח, מאי 1928, עמ' 22–33.
- שלמה בן-אליהו ויהודית ליפל, בדיקת היחס לדת אצל תלמידים בני עדות המזרח בבתי-ספר כלליים, עיונים בחינוך 20, אוניברסיטת חיפה, אלול תשל"ח, ספטמבר 1978, עמ' 39–52.
- אוטונומיה אישית לבחירתך, הד החינוך נ"ז, תשמ"ג, 1982, עמ' 64–65.
- תכנון מרכזי במערכת עם מגמות לאוטונומיה, מ' צירלין (עורכת), תכנון לימודים - מבט לעתיד - סיכום סמינר, משרד החינוך - האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תשמ"ה, עמ' 2–6.
- עשור שני לאגף לתכניות לימודים, הלכה למעשה בתכנון לימודים 6, משרד החינוך - האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תשמ"ט, 1989, עמ' 7–25.
- Curricula, Materials and Progress for International Education and Coexistence in Israel, d.h.Frarijker (ed), Education in a multicultural society, Leiden, 1992, p. 175–185.
- הבחינה כדרך חלופית להערכת הישגים, חינוך בראש על-יסודי 1, משרד החינוך - האגף לחינוך על-יסודי, ירושלים, 1995, עמ' 4–9.
- השגתן של מטרות הוראה בתחום העמדות והערכים, חינוך בראש על-יסודי 2, משרד החינוך - האגף לחינוך על-יסודי, ירושלים, 1996, עמ' 19–24.
- הערכת הישגים בית-ספרית ובחינות הבגרות, עיונים בחינוך כרך 3 חוברת 1, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ח, עמ' 105–118.
- בחינות הבגרות - בלם או מנוף לשינוי חברתי ופדגוגי?, אלעד פלד (עורך), יובל למערכת החינוך בישראל, משרד החינוך, 1999, עמ' 485–500.
- מחינוך תיכון לחינוך על-יסודי, אלעד פלד (עורך), יובל למערכת החינוך בישראל, משרד החינוך, 1999, עמ' 895–910.
- הערכת הישגים בתחום "בינת הלב", מ' גרנות (עורך), פירות יוסף - לקט מאמרים בנושאי חינוך והוראה, רכס - פרויקטים חינוכיים, אבן יהודה, 2001, עמ' 159–167.
- עבודה שיתופית של צוות מורי המקצוע, רותי רז ושלמה בן-אליהו (עורכים), איך עושים את זה? מדריך שימושי לחלופות בהערכת הישגים, משרד החינוך - האגף לחינוך על-יסודי והאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, ירושלים, תשס"ד, 2004, עמ' 15–29.
- האמינות של הערכת ההישגים, רותי רז ושלמה בן-אליהו (עורכים), איך עושים את זה? מדריך שימושי לחלופות בהערכת הישגים, משרד החינוך - האגף לחינוך על-יסודי והאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, ירושלים, תשס"ד, 2004, עמ' 45–60.
- הערכה מעצבת בזיקה למטרות בתחום העמדות והערכים, רותי רז ושלמה בן-אליהו (עורכים), איך עושים את זה? מדריך שימושי לחלופות בהערכת הישגים, משרד החינוך - האגף לחינוך על-יסודי והאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, ירושלים, תשס"ד, 2004, עמ' 314–335.
- גלגולו של ניסוי, יצחק קשתי (עורך), הערכה, חינוך יהודי ותולדות החינוך - אסופה לזכרו של פרופ' אריה לוי ז"ל, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2009, 147–171.
- חשיבה ורגש בחינוך ומקומם בחינוך הממלכתי-דתי, ראובן מאמו וטוביה קיל (עורכים), ישועות יעקב, אסופת מאמרים לכבודו של ד"ר יעקב הדני, כתב וספר, ירושלים, תש"ע, 2010, עמ' 13–37.
- חשיבה ורגש בחינוך ומקומם בחינוך הממלכתי-דתי, משה וינשטוק (עורך), לב לדעת - "לקראת למידה משמעותית", משרד החינוך - מינהל החינוך הדתי, ירושלים, תשע"ד, 2014, עמ' 57–64 .
מאמרים שהתפרסמו באתר לב לדעת
- "שיקוף" של עידני חינוך, אתר לב לדעת, 16 בינואר 2013.
- סודם של מחנכים יוזמים, אתר לב לדעת, 16 במאי 2013.
- לשוני כוננת א-לוהי, אתר לב לדעת, 28 במאי 2014.
- אמינות בהערכת הישגים, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- היבטים פסיכולוגיים בפרשיות השבוע של החומש, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- המבחן המשופר, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- חלופות בהערכת הישגים ב"לב לדעת", אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- חשיבה ורגש בחינוך ומקומם בחינוך הממלכתי-דתי, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- מהו שיקוף?, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
- מקומה של עבודת צוות שיתופית בהערכה ולמידה משמעותיות, אתר לב לדעת, ללא תאריך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- משה וינשטוק (עורך), לב לדעת - "לקראת למידה משמעותית", משרד החינוך - מינהל החינוך הדתי, ירושלים, תשע"ד, 2014.
קישורים חיצוניים
- מורשת תרבות המזרח תיכלל בתכניות הלימודים, מעריב, 14 באפריל 1977, עמ' 6, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- עופר אדרת, 40 שנה לפני דו"ח ביטון: איש החינוך שטיפח את מורשת המזרח, אתר הארץ, 9 בפברואר 2017.
- רעות ברוש, אשר לשלמה, אתר לב לדעת, 27 באפריל 2016.
- משה וינשטוק, לב לדעת - לקראת למידה משמעותית, סרטון באתר יוטיוב, 16 בדצמבר 2015.
- שלמה בן-אליהו (עורך), "בגרות - 2000" - דין וחשבון הוועדה לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר, אתר ארכיון המדינה (שם בעמ' 7–54).
הערות שוליים
- ^ שלמה בן-אליהו, "שיקוף" של עידני חינוך, אתר לב לדעת, 16 בינואר 2013.
- ^ בעיתון הארץ התפרסמה מודעה לפיה שלמה בן-אליהו היה אחראי על קורס להכשרת בני נוער ברעננה להדרכה בקייטנות. הארץ, 9 במאי 1952, עמ' 7, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ בית שמש - היסטוריה, אתר ויקיפדיה.
- ^ ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, חברים מספרים על בית הספר על שם ג'ימי - 'בית הספר על שם אהרן שמי' בבית שמש, דור לדור נ"ב, תשע"ז, עמ' 343–359.
- ^ תמונת מחזור של בית הספר "עדיהו" מתוך אתר ארכיון בית שמש. שלמה בן-אליהו מופיע משמאל לתמונת המנהל, יאיר עוז-ארי.
- ^ אין לבלבל עם נחמה בן-אליהו, דוקטור לזואולוגיה.
- ^ מפגשי הורים עם נציגי הנהלת משרד החינוך והתרבות, מעריב, 16 ביוני 1980, עמ' 7, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ 7 ימים על הגלים - רשת א' 21.10, מעריב, 4 במאי 1972, עמ' 29, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ פוטרו עשרות מורים עולים, על המשמר, 22 ביוני 1975, עמ' 8, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ עיריית בת-ים, דוח מבקר העירייה לשנת 2001 - הפעלת תכנית הרווחה בחינוך, עמ' 153, אתר עיריית בת-ים.
- ^ שלמה בן-אליהו, עשור שני לאגף לתכניות לימודים, הלכה למעשה בתכנון לימודים 6, משרד החינוך - האגף לתכניות לימודים, ירושלים, תשמ"ט, 1989, עמ' 7–25.
- ^ עלון תכניות ייחודיות, משרד החינוך - היחידה לתכניות ייחודיות, מאי 2016.
- ^ נסים יושע ואבריאל בר-לבב, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח - מרעיון למוסד, פעמים 93, תשס"ג, עמ' 157–171.
- ^ תחרות פרסים לכתיבת סיפורים ויצירות ספרות שעניינן קהילות-המזרח, מעריב, 27 ביולי 1977, עמ' 35, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ יהודי המזרח בדורות האחרונים: לבית הספר העל-יסודי הדתי, משרד החינוך - האגף לתכניות לימודים והמרכז לשילוב מורשת יהודי המזרח, תשמ"ג.
- ^ ניתן לעיין בעבודה בספרייה הלאומית.
- ^ הילה טוב, התפטרו 3 בכירים במש' החינוך, חדשות, 8 באפריל 1993, עמ' 10, אתר עיתונות יהודית היסטורית.
- ^ שירה קדרי-עובדיה ונאור קשתי, רפורמה היסטורית בראי ההיסטוריה: כבר עשורים מתכננים לבטל בגרויות, הארץ, 11 בפברואר 2022, עמ' 12.
- ^ ניצה ברנע, צביה קברמן ויהודית דורי, ממבחנים ארציים סטנדרטיים להערכה חלופית שזורה בלמידה בפרויקט "בגרות 2000": עמדות מנהלים, מורים ותלמידים, אתר הלכה ומעשה.
- ^ אין לבלבל עם שמעון אדלר, מורה לחינוך מיוחד.
- ^ דוד פוקס - כולל מר"ץ ישיבת חברותא ומסגרות נוספות, אתר ויקיפדיה.
- ^ שמעון אדלר, מה אהבתי תורתך?, חוזר מינהל החינוך הדתי בנושא הוראה משמעותית, סיון תשס"ו, אתר לב לדעת.
- ^ בדף הנחיתה של "גמרא סדורה" נכתב ששלמה בן-אליהו שימש כיועץ פדגוגי למכון.
- ^ שלמה בן-אליהו, מכתבים למערכת - לשנות אבל בהדרגה (בתגובה ל'בעיות בהבנת המקרא', גיליון 81), אתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2004 (עיתון בשבע גיליון 82).
- ^ להלן תחת הכותרת "פרסומים" מופיעה רשימת מאמרים ששלמה בן-אליהו כתב באתר לב לדעת.
- ^ משה וינשטוק (עורך), לב לדעת - "לקראת למידה משמעותית", משרד החינוך - מינהל החינוך הדתי, ירושלים, תשע"ד, 2014.
- ^ עופר אדרת, 40 שנה לפני דו"ח ביטון: איש החינוך שטיפח את מורשת המזרח, הארץ, 9 בפברואר 2017.
- ^ אברהם עודד כהן, תחום מורשת יהדות ספרד והמזרח - סיכום ביניים, פעמים 92, תשס"ב, עמ' 5–7.
- ^ ועדת ביטון מונתה על ידי שר החינוך נפתלי בנט בפברואר 2016, ע"פ הערך הויקיפדי של ועדת ביטון.
- ^ שאלות לב לדעת (עמ"ר) - מהשאלה לשיעור, משרד החינוך ומינהל החינוך הדתי, 2019, עמ' 5–6.
- ^ פרסי החינוך למוסדות החינוך המצטיינים בישראל, משרד החינוך, התשע"ט, 2019, עמ' 80.
