רבי שלמה חכים
| לידה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
1838 י"ט בסיון ה'תקצ"ח |
| מקום קבורה | אזמיר |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| רבותיו | הרב יצחק מאייו,הרב רפאל יוסף חזן והרב שלמה הלוי |
| חיבוריו | כסא שלמה, מלאכת שלמה |
| בת זוג | וידא |
| צאצאים | הרב שמואל חכים |
הרב שלמה חכים (?-1838) היה מגדולי חכמי אזמיר. מחבר ספר מלאכת שלמה.
תולדותיו
נישא למרת וידא. למד אצל הרב יצחק מאייו ומהרב רפאל יוסף חזן ומהרב שלמה הלוי, מחבר ספר לב שלמה. היה דיין בבית הדין של הרב רפאל אשכנזי משנת תקע"ד[1] היה מופלא במידותיו, הרב אברהם פאלאג'י מעיד עליו: ”"...שזכה גדול אדונינו הרב מר קשישא המלך שלמה זצוק"ל להיות ראש על ארץ רבה יחיד בדורו, אינו אלא על גודל צניעותו שהיה אותו בפלך השתיקה, וכל ימיו לא ימיש מתוך האהל ותיתי לי כי מי שהיה הולך לפניו היה קונה יראת שמים ומקבל הארת קדושה כי חזיתיה לרבינו הקדוש...".” (ברך את אברהם דף רכ"ד עמוד ב'). גם הרב רחמים ארייאש כותב עליו, כי כל מי שהיה רואה אותו ומסתכל בפניו יראה ופחד נפלו עליו. היה ידוע כעניו גדול שלא נקם ולא נטר אם הקניטו אותו וקיבל כל אדם בשמחה.[2]
העידו עליו שלא היה יוצא מפתח ביתו אלא כל ימיו מקטנות עסק בתורה וישב בישיבה מבוקר עד ערב.[3] היה גבאי הצדקה בעיר, כפי המסורת באזמיר, בה היו גדולי החכמים מסתובבים בעיר”בכל שבוע לגבות מכל אחד מהם מה שהוא ראוי ליתן (מלבד תמידין כסדרן שהם נותנים בכל שבוע לעניים החוזרים) והיו מחלקים אלו המעות לצנועים בעלי כבוד שאין פושטים ידיהם” (יפה ללב חלק ג' יורה דעה סימן רנ"ו). הגאון מרן החבי"ף מזכירו רבות בספריו[4], וכן הרב פונטרימולי בספרו פתח הדביר. מתלמידיו היה הרב חיים ביז'ה, מחבר ספר חיים עד העולם.
באדר התקפ"ו החל לכהן כרב בק"ק אלגאזי, שם היה דורש דרושים גם בשבת תשובה ובשבת הגדול ובק"ק תלמוד תורה דרש לרוב בשבת הלבשה[5]. בשבת זכור היה דורש בק"ק אורחים ובק"ק פורטוגאל בעיר. בשנת תקצ"ז סידר דרוש לומר בשבת הגדול, אך נבצר מהעם להתקהל בעקבות מגפה שפרצה באזמיר.[6] בשבתות כלה דרש גם בק"ק שלום ובק"ק מחזיקי תורה.
בי"ח סיון התקכ"א אביו נפטר, ובה' בכסלו התקכ"ט נפטרה אמו.[7]
לעת פטירתו סבל מייסורים, ונפטר בי"ט בסיון ה'תקצ"ח (1868). הספידוהו הרב חיים פאלאג'י, רבה של רודוס - הרב מיכאל יעקב ישראל[8], רבי רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (מחבר ספר שפתי רננות[9]), הרב חיים ביז'ה[10], רבי יהושע אברהם קריספין[3] הרב נסים יעקב מזרחי, מחבר ספר ברוך מבנים[11], וכן בנו הרב שמואל חכים[12].
משפחתו
אשתו הייתה דואגת כל ימיה לעניים ובמיוחד להשיא יתומות, וכן שידלה תמיד את בנה לעסוק בתורה. נפטרה בי"א בחשון התקצ"ב, ובנה ספד לה בק"ק אלגאזי באזמיר[13]. חתנו היה הרב דוד סיד, משוחטי העיר שנפטר במגפה בתמוז התקצ"א. בנו היה הרב שמואל חכים, שכיהן כדיין באזמיר בתקופת מרן החבי"ף. נכדו היה רבי אברהם דוד חכים שסייע בהדפסת ספר מלאכת שלמה לסבו.
ספריו
- מלאכת שלמה (שאלוניקי תרכ"ג) - חידושים על משנה תורה לרמב"ם.
- כסא שלמה (שאלוניקי תר"ז) - דרושים לארבע שבתות השנה - שבת תשובה, שבת הלבשה, שבת הגדול ושבת כלה. וכן דרושים לנישואין וחמישה עשר הספדים שדרש לפטית הוריו, הרב אברהם אבן עזרא (מחבר ספר בתי כנסיות), הרב יצחק אלגאזי, מחבר ספר עץ חיים, הראשון לציון הרב יום טוב דאנון, הרב אליעזר חזן, הרב שמואל שושנה, הרב רפאל אשכנזי, הרב בכור יצחק נאבארו, הרב דוד אמאדו ואשתו, הרב שלמה משה סוזין, הרב אברהם הלוי אמיגו, הרב משה ברכה. בסוף הספר שני הספדים מאת בן המחבר על הוריו.
קישורים חיצוניים
- חכם שלמה חכים, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
- ^ קובץ בית אהרן וישראל, גיליון ט"ז
- ^ שפתי רננות, דרוש ח'
- ^ 3.0 3.1 אברהם במחזה דרוש ח' להספד
- ^ ראה למשל: "צוואה מחיים" עמוד ס'. "משא חיים" דף י"ד ע"א, "גנזי חיים" מערכת ח, ''נפש כל חי'' מערכת מ' אות ס'. ''כף החיים'' סימן כ"ו. "זכירה לחיים" חלק ב' דף י"ב
- ^ מלבד דרוש י' להלבשה שדרש בק"ק אלגאזי
- ^ כסא שלמה, דף פב עמוד ב
- ^ כסא שלמה דרוש א' וב' להספד
- ^ שנות ימין חלק ב דרוש ג' להספד
- ^ דרוש ח'
- ^ חיים עד העולם, דרוש ג' להספד
- ^ דרוש ו' להספד
- ^ כסא שלמה, דרוש י"ד להספד
- ^ בתשלום שנתה. (כסא שלמה, דרוש ט"ו להספד)
