רבי שמואל עידאן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
1924 ה'תרפ"ד |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1997 (בגיל 73 בערך) כ"ז בתמוז ה'תשנ"ז |
| תחומי עיסוק | רב שוחט ומוהל |
| תפקידים נוספים | |
| מייסד ומנהל ישיבת כיסא רחמים | |
הרב שמואל שאול עידאן (ה' תרפ"ד -התשנ"ז) היה רב בית הכנסת 'בית רחמים' בפרדס כץ, מייסד ומנהל ישיבת כיסא רחמים בישראל.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'תרפ"ד, 1924, באי ג'רבה לאביו הרב דוד עידאן נשיא הקהילה היהודית בג'רבה ומראשיה.
רבותיו היו רבי רחמים חי חויתה הכהן, רבי מקיקיץ שלי, הרב כדיר עטון. מפי רבותיו למד את שיטת העיון התוניסאי, את דרך הפסק, ואת כתיבת חקרי ההלכה וחידושי תורה.
עלה לישראל בסביבות שנת תשי"ז, וחזר לתונס בסביבות שנת תש"כ במסגרת פעילותו בסוכנות היהודית להעלאת יהודי תוניסיה לארץ, כאשר פעילותו זו היתה חסויה, מאימת השלטון התוניסאי. בשנת תשכ"ג היה ממקימי ישיבת כסא רחמים בתונס, וסייע רבות לרבי מצליח מאזוז בעניין. בשנת תשכ"ה חזר לישראל. שימש כמוהל ושוחט.
בשנת תשכ"ו (1965) הקים רבי שמואל את בית הכנסת "בית רחמים" בפרדס כץ שבבני ברק (ברחוב מבצע קדש, כיום הרב אבוחצירה), על שם רבו רבי רחמים חי חויתה הכהן[1] רבי שמואל שימש כרב בית הכנסת עד פטירתו, והיה דורש בו בפני הציבור ומוסר שיעורים. אחרי פטירתו משמש בתפקיד זה בנו הרב דוד עידאן.
היה מיוזמי ומייסדי הירחון התורני "אור תורה" (נוסד בסיון תשכ"ח).
עם עלייתם של בני הרב מצליח לישראל בשנת תשל"א (1971), ייסד הרב שמואל את ישיבת כיסא רחמים בישראל בעזרת הנשים של בית הכנסת "בית רחמים", עד לקביעת הישיבה בבניינה ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק. הרב עידאן שימש כמנהל הישיבה עד פטירתו.
עמד בראשות ארגון יוצאי ג'רבה ודרום תונסיה בישראל. במסגרת זו הקים את מכון להוצאת ספרים "קרן לדוד"[2], שהדפיס כמאתיים מספרי חכמי ג'רבה ותונס[דרוש מקור][3].
נפטר בכ"ז בתמוז תשנ"ז. באזכרת השלושים הוספד על ידי ידידו הרב עובדיה יוסף.
בנו יחידו הוא הרב דוד עידאן ראש כולל, ראש בית ההוראה ואב בית הדין כסא רחמים, ורב בית הכנסת 'בית רחמים'.
הנצחה
לזכרו של הרב שמואל מופיע כל שנה ביום האזכרה קובץ תורני 'ויען שמואל', ובשנת תש"פ הופיע הכרך ה-23 שלו המכיל למעלה מ-1000 עמודים, ומופיעים בו תשובות וחידושים מגדולי הרבנים ובראשם הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז. בקובץ מופיעים גם תשובות וחידושים מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, וכן חידושים ותשובות מרבי שמואל.
על שמו גם נקרא בישיבה הבניין הימני בשם 'בית שמואל'.
לקריאה נוספת
הרב מאיר מאזוז, "מגדולי ישראל" חלק שלישי.
הרב אפרים חדאד, "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ה
נכדו הרב שמואל עידן, קובץ ויען שמואל, התש"פ, בהקדמה. (מופיע גם באתר ישיבת כסא רחמים).
הערות שוליים
- ↑ ראו ביטאון ארגון יוצאי ג'רבה "הד הדרום" (סיון תשכ"ו) ידיעה ארוכה על הקמת בית הכנסת ותיאור טקס חנוכת הבית.
- ↑ על שם אביו, ואחרי פטירתו נקרא המכון גם על שמו "קרן לדוד ולזרעו".
- ↑ בין הספרים: ספר בגד תכלת לרבי יצחק הכהן טנוג'י המכונה "רבי חוגה מגדורה" (יצא לאור בשנת תשמ"ז), שו"ת גדולת מרדכי לרבי מרדכי אמייס הכהן הרב הראשי וראב"ד תונסיה (חלק ראשון בשנת תשל"ו, וחלק שני בשנת תשמ"א), ספר משכיל לדוד לאביו (חלק א' במהדורת צילום בספר עת דודים, תשל"ו. וחלק ב' בסדר חדש, בני ברק תשנ"ה), ועוד רבים.
