מבצע קוברה
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון, ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||||||||||||||
| חיילי חי"ר ושריון אמריקנים במהלך מבצע קוברה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 ביולי 1944 – 31 ביולי 1944 (7 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צרפת | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לבעלות הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
מבצע קוברה (25 - 31 ביולי 1944) היה מתקפת שריון, חיל רגלים ומטוסים גדולה של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, אשר הביאה להתמוטטות קווי ההגנה הגרמניים לאחר הפלישה לנורמנדי. ב-1 באוגוסט פרצו האמריקנים מתוך חבל נורמנדי אל תוך מרחבי צרפת.
רקע
גנרל עומר בראדלי התכוון לנצל את העובדה שתשומות כוחות הצבא הגרמני מופנות להגנה מפני מתקפת הכוחות הבריטיים והקנדים לכיבוש העיר קן, כדי לפתוח במתקפה, לבצע הבקעה באזור שבין מורטיין ואבראנש, ליצור מסדרון ולהתקדם לעבר בריטני סיין ושרבור. השם שנבחר למבצע היה מבצע קוברה, אולם המתקפה נדחתה מספר פעמים בשל מזג אוויר גרוע.
מהלך המבצע
ב-25 ביולי החל בראדלי במתקפתו. ביצעו כ-3,000 מטוסי הפצצה גיחות הפצצת שטיח על השטח בו תוכננה להתבצע ההבקעה והפריצה. בשל טעות בזיהוי המטרות, נפגע ונהרג בהפצצה גנרל לסלי מקנאייר, שהיה לקצין הבכיר ביותר מצבא ארצות הברית שנהרג בזירת המלחמה האירופאית במלחמת העולם השנייה.
בראש המבצע עמדו כוחות הארמייה השלישית בפיקוד גנרל ג'ורג' פטון שהיוותה את ראש החנית של מתקפתו ושטפה דרך הקווים הגרמנים[1] וביצעה את קרב ההבקעה והפריצה לבריטני. פאטון העביר שש דיוויזיות דרך הפירצה באזור שבין אבראנש לפונטובול בתוך 72 שעות[2]. הארמייה השלישית תקפה לכל ארבעת הכיוונים בו זמנית, תוך כדי שהיא מכתרת מאות אלפי גרמנים. פטון השתמש בטקטיקות דומות לאלו של הגרמנים בתקופת הבליצקריג, נמנע מקרבות הבקעה ותמרן מסביב למערכים גרמניים חזקים[3].
אחרי המבצע
ב-31 באוגוסט נאלץ פטון לעצור את התקדמותו המהירה מכיוון שלארמייה השלישית אזל הדלק[4]. הדבר אירע ככל הנראה משינויים במבנה הלוגיסטי, העברת דלק לצבאו של מונטגומרי, והעובדה שפטון פשוט סירב להאט את קצב ההתקפה שלו ולאפשר ללוגיסטיקה להיצמד אליו. פטון רתח וטען שיש ביכולתו לשטוף אל תוך גרמניה, אך אייזנהאואר העדיף מדיניות של לחימה בחזית רחבה, וחילק את המשאבים באופן שווה. כתוצאה מהעיכוב בהספקת הדלק, הצליחו הגרמנים להתארגן ומתקפת הארמייה השלישית על מץ הייתה קשה ועקובה מדם.
בעת מלחמת עיראק כינה גנרל דיוויד מקירנן, מפקד כוחות המתקפה הקרקעית של צבא ארצות הברית וכוחות הקואליציה, את מבצע כיבוש עיראק בשם קוברה 2 לזכר מתקפתו של פאטון בצרפת במלחמת העולם השנייה[5].
לקריאה נוספת
- אנטוני ביוור, "הפלישה לנורמנדי", הוצאת יבנה, 2011.
- מרטין בלומנסון, "פאטון - האיש והאגדה", הוצאת מערכות, 1989.
- מקס הסטינגס, "ארמגדון", הוצאת דביר, 2007.
- ג'יימס קארי, הטנקים עולים: טנקים בלוחמה מודרנית, תל אביב: מערכות, 1968.
- 1947 ,George S. Patton, Jr., "War as I knew it", Bantam Books.
הערות שוליים
- ↑ ג'יימס גאווין, "קדימה לברלין", הוצאת מערכות, 1981, עמודים 154-160.
- ↑ מרטין ון קרפלד, "מלחמה ותחזוקה: הלוגיסטיקה מוואלנשטיין ועד פטון", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 218-219.
- ↑ מרטין בלומנסון, "פאטון - האיש והאגדה", הוצאת מערכות, 1989, עמודים 146-153.
- ↑ ג'יימס גאווין, "קדימה לברלין", הוצאת מערכות, 1981, עמודים 166-167.
- ↑ מייקל ר. גורדון וברנרד א. טריינור, "קוברה 2", הוצאת משרד הביטחון, 2010, עמוד 105.
