מבצע ארי-הים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מבצע ארי הים
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
מקום בריטניה הגדולה, תעלת למאנש ואיי התעלה
תוצאה ביטול המבצע והסטת כוחות הציר הגרמנים והאיטלקים לחזית המזרחית בעקבות מבצע ברברוסה
הצדדים הלוחמים

מדינות הציר:
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
ממלכת איטליהממלכת איטליה ממלכת איטליה

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

מנהיגים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית אדולף היטלר

ממלכת איטליהממלכת איטליה בניטו מוסוליני 
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל 
תוכנית המבצע

מבצע ארי-היםגרמנית: Unternehmen Seelöwe) הוא השם שניתן לפלישה מתוכננת של גרמניה הנאצית לבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה. המבצע מעולם לא יצא אל הפועל (וחוץ מהכיבוש הגרמני באיי התעלה גרמניה לא כבשה שום שטח בריטי באירופה במשך מלחמה זו).

ההכנות לבצע

ההכנות למבצע החלו לאחר המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, כשהגרמנים חשו שהם כבר ניצחו במלחמה במערב. הואיל ובריטניה לא הייתה מוכנה לפתוח בשיחות שלום עם גרמניה, הגרמנים חיפשו דרכים להפחית את ההתנגדות הבריטית לשלום בין המדינות.

האדמירל אריך רדר, מפקד הצי הגרמני, הקריגסמרין, היה אחראי לביצוע מספר רב של מחקרים אשר בדקו את הסבירות למתקפה גרמנית ימית לאורך תעלת למאנש. המחקרים הראשונים אשר נערכו בסביבות נובמבר 1939 קבעו מספר תנאים מוקדמים להצלחת התקיפה:

  1. יש להשמיד את הכוח הימי של האויב או למנוע ממנו להתערב.
  2. יש להשמיד את חיל האוויר המלכותי.
  3. הכרחי להרוס את ההגנות (ביצורים) בחוף.
  4. יש למנוע מהבריטים לתקוף את הכח הפולש.

מטה פיקוד כוחות היבשה תכנן פלישה של תשע דיוויזיות מהים ועוד שתיים דרך האוויר. אתר הפלישה הנבחר היה החוף בין דובר לפורטסמות'. הפלישה נדחתה למועד מאוחר יותר ב־17 בספטמבר 1940, ולבסוף בוטלה. אדולף היטלר היה משוכנע שבריטניה תיכנע לאחר המפלה של ברית המועצות עקב תחילתו של מבצע ברברוסה ביוני 1941. בריטניה הייתה אמורה להישאר מבודדת באירופה ללא בעלות ברית ולהיכנע במהירות. כניסתה של ארצות הברית למלחמה, והמהפך בסטלינגרד גרמו לסגירת חלון ההזדמנויות שבו מבצע ארי-הים היה יכול להצליח. הכישלון לסיים את המלחמה במערב יגרום להתממשות האזהרות בדבר מלחמה גרמנית בשתי החזיתות.

הקרב על בריטניה היה חלק מ"מבצע נשר" שנועד במקור לאפשר ללופטוואפה להשיג עליונות אווירית (על פני חיל האוויר המלכותי) וכך לאפשר לצי לחצות את התעלה. יותר מאוחר התרכז הלופטוואפה בעיקר בהפצצה אסטרטגית של בריטניה שנודעה בשם הבליץ על בריטניה. הסירות שיועדו למבצע הפכו לסירות על הריין.

אחרית דבר

רובם של האנליסטים הצבאיים בימינו אינם מאמינים כי למבצע ארי-הים היה סיכוי להצליח אם אכן היה מתבצע. הקושי העיקרי היה חולשת הצי הגרמני ביחס לצי המלכותי. יתר על כן, האבדות בכח אדם ובחומרי גלם שספגו הצנחנים הגרמנים בארצות השפלה במאי היו רבות, ולא ניתן היה להשלים את מצבת כוח האדם בעת שהמבצע היה אמור לצאת לפועל.

עם זאת יש לזכור שהעליונות הבריטית בים לא הייתה כה גדולה. רוב הצי המלכותי הגן על שיירות האספקה באוקיינוס האטלנטי, וכמו כן היו לבריטים כוחות בים התיכון. למרות כל זאת לבריטים הייתה עדיין עליונות מספרית על פני הגרמנים בימים שליד בריטניה.

במשחקי מלחמה שנערכו ב-1974 באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, תוך הנחה שהלופטוואפה עדיין לא השיג עליונות אווירית מוחלטת, הגרמנים היו מסוגלים להקים ראש חוף באנגליה, אך לאחר מספר ימים חיל הים המלכותי היה מסוגל לנתק את האספקה של הגרמנים לחיילים בחוף, דבר אשר היה מוביל לבידודם ובסופו של דבר לכניעתם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע ארי-הים בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0