מחמד האטא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ דת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||
| לידה |
12 באוגוסט 1902 פורט דה קוק, איי הודו המזרחיים ההולנדיים  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1980 (בגיל 77) ג'קרטה, הרפובליקה של אינדונזיה  | ||||||
| חתימה |
 | ||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
|
| |||||||
מֻחַמַּד הָאטָא (אינדונזית: Mohammad Hatta) היה מדינאי אינדונזי ומראשי מלחמת העצמאות של אינדונזיה לצד סוקרנו ומאוחר יותר שירת בתור ראש ממשלת אינדונזיה ונודע בתואר "המכריז" על פועלו בעצמאות המדינה.
ביוגרפיה
צעירותו והשכלה
מוחמד האטא נולד בבוקיטגי (דאז נודעה בתור פורט דה קוק), במערב סומטרה, איי הודו המזרחיים ההולנדיים, ב-12 באוגוסט 1902. על אף כי אביו נפטר עוד כשהיה תינוק, הוא גדל בסביבה משפחתית בטוחה ואמידה, שעודדה הישגים בלימודים ונאמנות לדת האסלאם. מאפיינים אלה הפכו לעתיד חתימת ידו במהלך הקריירה שלו כאחד האינטלקטואלים המובילים בתנועה האפרו-אסייתית האנטי-קולוניאלית.
בילדותה האטא קיבל את החינוך הטוב ביותר שיש באינדונזיה ההולנדית, כולל לימוד תיכון בשפה ההולנדית בג'קרטה. עם צאתו להולנד להמשך לימודיו בבית הספר למסחר ברוטרדם כבר פיתח עניין רב בעניינים פוליטיים, לאחר שכיהן עוד בהיותו בשנות העשרה כקצין בארגוני הנוער במערב סומטרה וג'קרטה. זמן קצר לאחר שהגיע לרוטרדם הוא הפך לראשו של האיחוד האינדונזי (Perhimpoenan Indonesia) בתקופה שבה הוא אימץ ראייה פוליטת מפורשת.
האטא לא חזר לאינדונזיה, כפי שהוא וחבר שותפיו הלאומיים כינו את המושבה ההולנדית, עד שנת 1932. במהלך עשר השנים הללו התגלה כמנהיג מעבר לים של התנועה הלאומנית האינדונזית והתוודע לעמיתים המייצגים תנועות עצמאות אחרות, כולל המנהיג ההודי ג'אווהרלל נהרו.
בשנת 1927 האטא הואשם על ידי הרשויות ההולנדיות בכתיבת מאמרים בוגדניים. לאחר שהיה כלוא במשך שנה וחצי, התגונן האטא בהצלחה על עצמו ועל מקורביו בנאום בית משפט מסעיר ובלתי מתפשר, אשר עם פרסומו באינדונזיה העניק העלאה מרובה להשפעת תנועת העצמאות.
לאחר חזרתו לאינדונזיה האטא ובני ארצו מסומטרה ביקשו לאחד כוחות עם מנהיגים לאומניים אחרים, כולל סוקרנו. המאמצים הארגוניים של אישים אלה סוכלו על ידי המדיניות המדכאת של המדינה הקולוניאלית. סוקרנו היה הראשון להעצר והוגלה לפלורס; בשנת 1934 האטא ותומכו סוטאן שהריר נעצרו ונכלאו בסופו של דבר במחנה הכלא בדיגול, מערב גינאה החדשה. מאוחר יותר הם הועברו לאי בנדה, שם המשיכו לנסח את רעיונותיהם ולהביע אותם במאמרים שהופצו בערים רבות באינדונזיה.
כאשר כוחות ההולנדים במזרח הרחוק נכנעו אל האימפריה היפנית בתחילת 1942 לאחר קרב איי הודו המזרחיים, האטא, דאז חזרה בג'קרטה, קיבל תפקיד מנהיגותי חדש בראש הממשלה האינדונזית ה"חופשית", תחת חסות יפן במסווה למרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי.
מלחמה ועצמאות
ערך מורחב – מלחמת העצמאות של אינדונזיה
יחד עם סוקרנו וסוטאן שהריר השתתף האטא בממשלת הכיבוש היפנית. הוא נותר בתקשורת עם גורמים מחתרתיים של התנועה הלאומית, והוא השתמש בתפקידו כסגן יו"ר פוטרה - ארגון הומני שנוצר בשנת 1943 - כדי להמשיך בהכנות פוליטיות לקראת עצמאות.
עם קריסת השאיפות האימפריאליות של יפן לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, אינדונזיה הכריזה על עצמאות ב-17 באוגוסט 1945 מיפן ומממלכת ארצות השפלה. הימים שקדמו לאירוע זה היו סוערים וכללו "חטיפה" קצרה של סוקרנו וחטה על ידי צעירים שדחקו למען פעולה דרמטית מצד מנהיגיהם.
סוקרנו והאטא חתמו על הכרזת העצמאות ובמהירות נקבעו על ידי הפרלמנט הזמני לנשיא וסגן נשיא, בהתאמה. ארבעת השנים הבאות היו תקופת מאבק מזוין נגד ההולנדים, שהתכוונו להחזיר את השליטה על הודו המזרחית. עבור האטא זו הייתה תקופה של פעילות פוליטית אינטנסיבית שכללה מעצר נוסף שביצעו בו הרשויות ההולנדיים וקרע מעמיק עם סוקרנו. מקראת הסדר הפך האטא חשוב יותר ויותר למען מטרת הריבונות של אינדונזיה וניצחונה על הכוחות ההולנדיים. פועלו החשוב ביותר במשא ומתן היה כאשר התנגד להפוך את אינדונזיה למדינה פדרלית.
אידיאולוגיה והשפעה
אף על פי שלאחר מכן הושם האטא בצד המפה הפוליטית על ידי סוקרנו הרועש והתוקפני יותר, רבים מעמדותיו הפכו חשובות לא רק באינדונזיה אלא גם מבחינה בינלאומית. הוא היה היה תומך מרכזי בארגון המדינות הבלתי-מזדהות כמו גם בסוציאליזם חברתי. על פועלו כאחד הכלכלנים המובילים באינדונזיה, האטא ידוע כ"אבי התנועה הקואופרטיבית האינדונזית".
הוא גם האמין כי יש לבסס את הסוציאליזם האינדונזי באסלאם המשמש גורם מאחד לאומי. מכיוון שהיה במקורו מסומטרה והיה שונה כל כך בסגנון אישיותו מסוקרנו, הג'אווני, השניים נחשבו כמשלימים לחלוטין זה את זה בייצוג הפוליטי של הזרמים והתרבויות השונות מכל רחבי המדינה.
בסופו של דבר היו אלו אותם הבדלים אשר גרמו לפירוק השותפות של האטא וסוקרנו, וכאשר סוקרנו זנח את התהליכים הפרלמנטריים לטובת "דמוקרטיה מודרכת" בשנות ה-50 המאוחרות, הוריד האטא את הכובע וירד מהבמה הפוליטית. קריסת משטרו של סוקרנו בבלבול ובזלזול בשנת 1966 ועלייתו של סוהארטו לא הובילה לחזרתו של האטא לעמדה פוליטית רשמית; הממשלה היורשת בפיקודו של סוהארטו נשלטה על ידי הצבא, ארגון שהאטא ראה בו מושחת, לא יעיל ולא מתאים לממשל בשום פנים ואופן.
מוחמד האטא נותר ברקע הפוליטיקה האינדונזית לאורך כל שנות ה-70 למעט תקופה קצרה בשנת 1978, כאשר הסכים לשמש כיו"ר כללי של הקרן למכון למודעות חוקתית. הקרן סיפקה פורום לביטויים נועזים של ביקורת ממגוון רחב של מתנגדים לממשלת סוהארטו. אולם היא לא הצליחה להחליש באופן משמעותי את שליטתו של הצבא במוסדות ציבוריים, והיא איבדה את המומנטום שניסתה לצבור כאשר האטא נפטר ב-14 במרץ 1980.
ראו גם
- סוקרנו
- מלחמת העצמאות של אינדונזיה
- וילהלמינה, מלכת הולנד
- סוהארטו
- איי הודו המזרחיים ההולנדיים
- אינדונזיה
- סוטאן שהריר
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מחמד האטא29565063