הלכות יסודי התורה (רמב"ם)

הלכות יסודי התורה הם הלכות הפותחות של ספר המדע והי"ד החזקה כולה ויש בהם עשרה פרקים ושמונים ושמונה הלכות בחלקה הרגילה ומאה שלושים ותשע הלכות בחלוקה התמנית. הראב"ד משיג על הלכות אלו פעמיים.

ההלכות מתמקדות בשלל רחב של נושאים סביב עיקרי האמונה הדת חילול ה' והנבואה. הפרקים הראשונים של ההלכות עוסקות במעשה מרכבה ומעשה בראשית,

נושא ההלכות

הלכות אלו, שאינם במובהק נושאים הלכתים אלא גם ובעיקר נושאים קבליים והשקפתים, עוסקים בעקרונות היסוד של היהדות (למרות שי"ג עיקרי האמונה לא מוזכרים בהם), הדברים שהיהדות מבססת עליהם את העולם והתורה. ביניהם בעיקר סדר המציאות איך הוא משתלשל מכיסא הכבדו על לעולמנו (פרקים א'-ד') , והסמכויות השונות של הנבואה והתורה (פרקים ז'-י'). בין שני נושאים עיקריים אלו הכניס הרמב"ם שני פרקים (ה'-ו') העוסקים בנושאים הלכתים מובהקים קדוש השם וחילול השם שבכללו נכנסו כל דיני יהרג ואל יעבור ולפרטיהם. והלכות שמות הקודש. כנראה בגלל ששני נושאים אלו נוגעים גם הם ביסודי היהדות.

למרות שארבעת הפרקים הראשונים של הספר עוסקים בנושאים קבליים במוצהר היו כאלה שערערו על סמכותם ועל סמכותו של הרמב"ם בענייני קבלה בכלל

גם פרקים אלו, בדומה לכל ספר המדע והמורה עמדו במרכזו של פולמוס הרמב"ם כאשר ראשונים רבים ביניהם הרמב"ן ורבנו יונה דרשו לגנוז אותם מחמת חוסר הסכמה לכתוב בהם או חשש שמא יטעו אחרים.

המצווות

בהלכות אלו התפרשו עשרה מצוות. שש מצות עשה, וארבע מצות לא תעשה.

• מצוות עשה לידע שיש שם אלוה.

• מצות לא תעשה שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה אחר זולתי ה'.

• מצוות עשה ליחדו.

• מצוות עשה לאהבו

• מצות עשה ליראה ממנו

• מצוות עשה לקדש שמו

• מצוות לא תעשה שלא לחלל שמו

• מצוות לא תעשה שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהם

• מצוות עשה לשמוע מן הנביא המדבר בשמו

• מצות לא תעשה שלא לנסותו

הפרקים

מעשה מרכבה

• פרק ראשון - הפרק הראשון עוסק במציאות הא'לוהים ויחודו והמצווה לדעת זאת; הוא פותח בהגדרת מציאותו, מביא לכך מקור ומפרש את הדברים. ודן בהוכחות על כך ובמקראות לא ברורים ומרחיב בעוצמת יחודו.

• פרק שני - הפרק השני עוסק במימדים שבין העולם לא'לוהים. הוא פותח בחשיבות הדברים, מדבר על המלאכים, דרגתם וחשיבותם והיחס בינם לא'לוהים וחותם בהיות נושאי הפרקים הללו עמוקים ולא נועדו לפרסום או הפצה.

מעשה בראשית

• פרק שלישי - הפרק השלישי מדבר על החלל . הוא עוסק בגלגלים השונים, כוחם, דרכם צורתם אופיים וחותם באיזכור המציאויות של עולמנו: ארבע היסודות.

• פרק רביעי - הפרק הרביעי עוסק במציאות וכדור הארץ. הוא פותח בארבע היסודות: אש רוח מים ועפר. המורכבות של יתר הדברים, חומר וצורה ונפש האדם והוא חותם באזהרה נוספת על אופי ועומק הפרקים.

הלכות קדושת השם

• פרק חמישי - הפרק החמישי עוסק בדיני קידוש השם ויהרג ואל יעבור; הוא מפרט את הדברים שנאמר בהם דין זה, מתי חובה למסור את הנפש, מתי אסור ומתי רשות, ועובר לדיני חילול ה' וקידוש ה', מהו חילול השם שמצווה למות עליו ומהו קידוש השם שחיים בו ועוד.

• פרק שישי - הפרק השישי עוסק בשמות הקודש; הוא מגדיר את האיסור ומפרט ומגדיר מהם השמות, ודין חפצים שכתובים עליהם שמות הקודש וכתבי הקודש השונים. הוא חותם בפרוש מקומות שונים מהו פרושם, קודש או חול.

התורה והנבואה

• פרק שביעי - הפרק השביעי עוסק בנבואה. הוא פותח בתאור אישיותו של הנביא וכיצד הוא מתנבא ומתי ומפרט בארוכה את ההפרש בין כל הנבואות לנבואת משה רבנו וחותם בפרוש המטרות השונות של הנבואה.

• פרק שמיני - הפרק השמיני עוסק בנאמנות הנבואות. הוא פותח בארוכה על שורש נבואת משה רבנו ובחשיבות שלה ונאמנותה העליונה ומדגיש ומבאר למה אין נבואה אחרת יכולה לערער את נאמנותה.

• פרק תשיעי - הפרק התשיעי עוסק בסמכותם של הנבואות. הוא פותח באריכות בחשיבות ונאמנות התורה ודן בסמכות הנבואה ביחס אחיה, מה הנביא יכול לצוות נגד התורה ומה לא.

• פרק עשירי - הפרק התשיעי עוסק באמינות הנביאים, מי נקרא נביא אמת. הוא מדבר על המשמעות של המופתים והבדל בינם לכישוף רגיל, ומה קורה אם המופת לא קרה. ודרכים נוספות לאמת נביא.