לואי מאונטבאטן

לואי מאונטבאטן
Louis Francis Albert Victor Nicholas Mountbatten, 1st Earl Mountbatten of Burma
	לואי מאונטבאטן, 1976
לידה	25 ביוני 1900; וינדזור, הממלכה המאוחדת
פטירה	27 באוגוסט 1979 (בגיל 79); מאלהמור (אנ'), אירלנד
מקום קבורה	רומזי (אנ'), הממלכה המאוחדת
שם מלא	לואי פרנסיס אלברט ויקטור ניקולאס ג'ורג' מאונטבאטן, הרוזן הראשון מבורמה
בת זוג	אדווינה אשלי
שושלת בית הסן
אב	לודוויג פון באטנברג
אם	ויקטוריה, נסיכת הסן
השתייכות	הצי המלכותי הבריטי
דרגה	אדמירל הצי
תפקידים אזרחיים
	מושל הודו

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמירל הצי, הלורד לואי פרנסיס אלברט ויקטור ניקולאס ג'ורג' מאונטבאטן, הרוזן הראשון מבורמה, (Louis Francis Albert Victor Nicholas Mountbatten, 1st Earl Mountbatten of Burma) ‏(25 ביוני 1900 - 27 באוגוסט 1979) היה מדינאי, אדמירל בריטי וראש מטה ההגנה של בריטניה, בן משפחת המלוכה (נינה של המלכה ויקטוריה). נרצח על ידי המחתרת האירית.

ביוגרפיה

בצעירותו

לואי מאונטבאטן נולד בטירת וינדזור כבן השני למשפחת אצולה ולכן לא היה זכאי לרשת את התואר "המרקיז של מילפורד הייבן", שאותו נשא אביו, הנסיך לודוויג פון באטנברג. פון באטנברג, אשר נולד באוסטריה, עבר לאנגליה לאחר נישואיו לנסיכה ויקטוריה, נכדתה של המלכה ויקטוריה. בעת מלחמת העולם הראשונה החליף פון באטנברג את הסיומת הגרמנית "ברג" שבשם משפחתו לתחילית "מאונט" שמשמעותה זהה ("הר"), וכך הפך למאונטבאטן.

מבחינת ייחוסו המשפחתי, לואי מאונטבאטן היה נין של המלכה ויקטוריה, בן דוד בדרגה שלישית של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת, אחיה של לואיזה, מלכת שוודיה, דודו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו (בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת) ואחיינה של אלכסנדרה פיודורובנה, אשתו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה.

קריירה צבאית

בתום לימודיו בבית הספר המכין Lockers Park (אנ') עבר לואי בשנת 1914 ללמוד באקדמיה המלכותית של הצי. בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הצטרף לואי מאונטבאטן כצוער לצי המלכותי הבריטי. בתום המלחמה יצא ללימודים גבוהים באוניברסיטת קיימברידג' וחזר לשרת בצי.

בשנת 1922 ליווה את אדוארד, נסיך ויילס (דודנו מדרגה שנייה) במסעו המלכותי להודו, שם פגש לואי את אדווינה אשלי ונשא אותה לאישה עוד באותה שנה. לזוג נולדו שתי בנות.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מפקד צי המשחתות הקטן החמישי. המשחתת שלו HMS Kelly השתתפה בקרבות הימיים בנורווגיה כשפלשו אליה הגרמנים ב-1940. במאי 1940 הוביל שיירה דרך ערפל כבד שפינתה את כוחות בנות הברית שהשתתפו במבצע נמסוס. ב-1941 הוטבעה המשחתת קלי בקרב ימי ליד חופי כרתים בעת הקרב על כרתים. יותר ממחצית מאנשי ציוותה אבדו, והיתר, כולל מאונטבטן, חולצו והגיעו לאלכסנדריה.

באוגוסט 1941 נתמנה מאונטבאטן למפקד נושאת המטוסים אה"מ אילוסטריוס שהייתה בתיקונים בנמל נורפוק בווירג'יניה. בתקופה זו של חוסר פעילות טס מאונטבאטן לפרל הארבור בהוואי וביקר בבסיס הצי האמריקאי שם. הוא לא התרשם מהמוכנות של הצי למלחמה, מה שאכן התברר כנכון לאחר ההתקפה על פרל הארבור.

ב-27 באוקטובר 1941 התמנה מאונטבאטן לראש מטה מבצעים משולבים ויזם מבצעי קומנדו נועזים ובהם את הפשיטה על דייפ הרת האסון ב-19 באוגוסט 1942. מאונטבאטן טען כי הלקחים מכישלון זה נלמדו ויושמו בפלישה לנורמנדי, אך מספר היסטוריונים חולקים על כך שהפשיטה אכן הייתה נחוצה. בקנדה, שמספר רב מבניה נפלו בפשיטה הכושלת, הפך מאונטבאטן לדמות דחויה ורבים סירבו להיפגש עמו גם מאוחר יותר בקריירה שלו.^[^{דרוש מקור]}

בסוף 1942 מונה מאונטבאטן למנהל פרויקט חבקוק לבניית נושאת מטוסים עשויה מלבני קרח. הפרויקט לא הגיע מעולם לידי סיום.

באוקטובר 1943 מונה מאונטבאטן לעמוד בראש פיקוד דרום-מזרח אסיה, וקבע את מפקדתו בארמון המלכותי בקאנדי שבציילון (כיום סרי לנקה). במהלך תפקידו זה שוחררו בורמה וסינגפור מידי היפנים.

מאונטבאטן היה מושל הודו האנגלי האחרון ששלט בהודו. בעת הענקת העצמאות להודו וחלוקתה לשתי מדינות, הודו ופקיסטן, היה האחראי מטעם הבריטים לסדרי העברת השלטון לשתי המדינות ונשא לאחר העצמאות בתואר "המושל הכללי של הודו".

בשנים 1952 עד 1955 שירת כמפקד העליון של הצי הבריטי במזרח התיכון. בשנים 1959 עד 1965 כיהן כלורד הים הראשון, המפקד הראשי של הצי הבריטי. בתקופה זו כיהן מאונטבאטן גם כראש מטה ההגנה. כהונתו במשך שש שנים נחשבת עד היום הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה. בשנת 1965 פרש מהשירות.

מותו

בעת שנפש בטירת קלאסיבואן, מעון הנופש שלו ברפובליקה האירית, יצא למסע דיג בספינתו הפרטית בליווי רבים מבני משפחתו. בעת שהספינה הפליגה התפוצץ מטען נפץ במשקל 23 ק"ג שהוטמן בה. מאונטבאטן נפגע קשה בשתי רגליו ואיבד דם רב. הוא נמשה מהספינה בעודו חי בידי דייגים שהיו בקרבת מקום, אך מת בדרך אל החוף. בפיצוץ נהרגו גם שניים מנכדיו וסבתם, והאחרים נפצעו קשה.

המחתרת האירית נטלה את האחריות להטמנת הפצצה. רצח הלורד שהיה בן 79 במותו ומזה שנים רבות שלא שימש בשום תפקיד רשמי, היה מכוון לפגוע באיש משפחת המלוכה שהפך לסמל בבריטניה.

באותו יום עצמו רצחה המחתרת האירית 18 חיילים בריטיים בצפון אירלנד, באירוע שכונה "אמבוש ווארנפוינט" (Warrenpoint ambush). אירועים אלה גרמו לזעזוע קשה ברפובליקה האירית ולמחוות הזדהות של ממשלתה. איש המחתרת האירית בשם תומאס מקמהון (Thomas McMahon) הואשם בהשתתפות בהתנקשות ונדון למאסר עולם אולם הוא שוחרר בשנת 1998 במסגרת הסכם יום שישי הטוב.