תענית דיבור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:11, 26 בדצמבר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (הלכה>>הבהרה הלכתית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה, ונמנע מלדבר דברי חולין.

המנהג מקובל במצבים מסוימים במסגרת דתות רבות ברחבי העולם, בהן בודהיזם, הינדואיזם ומספר זרמים של נצרות.

ביהדות יש הנוהגים בתענית דיבור במשך כל חודש אלול ובעשי"ת. בנוסף, רבים נוהגים להיות בתענית דיבור בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם במקום תענית אכילה. מפיץ הרעיון בדור האחרון היה הרב יצחק אלפייה, שטען שתענית כזו עדיפה מפני שאינה מחלישה את האדם.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.