רבי שמואל מאיר הולנדר
רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר (תרמ"ט, 1889–תשכ"ה, 1964) היה רב ואב בית דין באמסנא שבגליציה, צ'רנוביץ ודארבאני שברומניה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כרב שכונת נווה צדק ובית הכנסת "קהל חסידים" בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד באמסנא שבגליציה, שם כיהן אביו רבי נתן דוד הולנדר כאדמו"ר רב ואב בית דין. גם סבו רבי יוסף הולנדר כיהן כאב בית דין אמסנא. למד בישיבת עץ חיים אצל האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. נשא את בתו של האדמו"ר רבי שלום הגר מסטרוז'ניץ. אחותו נישאה לאדמו"ר רבי רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא.
לאחר נישואיו כיהן כרב באמסנא. בשנת 1913 התמנה כרב ואב"ד בצ'רנוביץ וכיהן בתפקידו כשלושים שנה. הִרבה להתכתב בהלכה ובחסידות עם גדולי דורו ועם רבני אירופה. ברשותו נשמרו עשרות מכתבים תורניים שנשלחו אליו על ידי חשובי הרבנים באירופה, ובהם רבי חיים מרדכי רולר אב"ד ניאמץ, רבי יוסף לייב סופר אב"ד פאקש, רבי דוד יהודה זילברשטיין אב"ד וויצן, רבי בצלאל זאב שפרן אב"ד באקו ואחרים.
בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך לשמש כרב בצ'רנוביץ וניצל מגירוש לטרנסניסטריה. לאחר המלחמה שימש כאב"ד דארבאני. בשנת 1947 שימש כרב בית הכנסת "שלום על ישראל" בבוקרשט.
בתקופת מלחמת העולם השנייה רכש כתבי יד של רבי שמואל קעלין בעל מחצית השקל שכללו חידושים על מסכתות בבא בתרא ועבודה זרה. בשנת 1958 הוציאם לאור, בתוספת הקדמה.
בשנת 1948 עלה לישראל ושימש כרב שכונת נווה צדק בתל אביב ובית הכנסת "קהל חסידים" בשכונה. ב1955 היה ממובילי ההתנגדות מקרב רבני תל אביב לבחירת גולדה מאיר לראשות העיר. הוא כתב מכתב לראש העיר חיים לבנון, ובו פירט את הנימוקים ההלכתיים כנגד בחירת אישה לתפקיד.
דברים רבים הובאו בשמו בסדרת ספרי "מגדולי התורה והחסידות".
נפטר בט"ז טבת ה'תשכ"ה ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
ספריו
- ש"מ הכהן, ירושלים, תש"ז
- שו"ת ש"ם הכהן, ירושלים, תשי"ב
- מהרש"מ הכהן-בראשית, תל אביב, תשט"ז
- מהרש"ם הכהן-שמות, בני ברק, תש"פ
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב, עמ' 96- 99
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שמואל מאיר הולנדר25784333