מחצית השקל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חצי שקל מימי המרד הגדול שנת 67/68. הכיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל"
מחצית השקל שנמצאה סמוך לבית המקדש. מוצג בפרוור ההרודיאני בעיר העתיקה

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן[1]. כספי מחצית השקל שימשו לרכישת קרבן התמיד וקרבנות ציבור נוספים שהוקרבו על גבי המזבח באותה שנה.

מקור המצווה

מצווה זו מופיעה בתורה בפרשת כי תשא שבספר שמות: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות ל', י"ג).

פרטי המצווה

התורה מצווה כל זכר מבני ישראל מגיל 20 ומעלה לתת מטבע של "מחצית השקל" עבור השתתפות בהוצאות השוטפות של הקרבנות, במשכן ובבית המקדש.

משקל "מחצית השקל" בזמן משה רבינו והמשכן, היה 160 שעורות כסף, שהוא מחצית ממטבע השקל ששקל 320 שעורות כסף. לאחר הקמת בית המקדש הוסיפו חכמי ישראל 20% למשקל השקל, והוא שקל 384 שעורות, ומחצית השקל עמד על 192 שעורות כסף.

ההכרזה

בא' באדר שבכל שנה היו בית דין שולחים שלוחים להזכיר שהגיע זמן המצוה של מחצית השקל. תאריך זה נקבע מפני שהחל מא' בניסן צריך לקנות את הקרבנות מכסף חדש שנתרם לשנה זו דווקא, ושלושים יום קודם זמן זה התחילו להכריז (שלושים יום קודם החג).

השימוש במחצית השקל

כספי מחצית השקל שימשו לקניית קרבנות ציבור, כגון קרבנות התמיד ומוספין עם הנסכים, וכן מנחת העומר, שתי הלחם, ולחם הפנים, וכן קטורת הסמים שהיו מקטירים בכל יום וביום הכיפורים.

מאחר שקרבנות אלו נחשבים קרבנות ציבור, חייבה התורה לכל אחד מישראל שישתתף בקרבנות אלו.

החייבים במצוה

נשים וכהנים

נשים פטורות ממצות מחצית השקל.

במשנה במסכת שקלים מובא שהכהנים רצו לפטור עצמם ממצות מחצית השקל, לאחר שהצביעו על סתירה בין הדין שקרבן מנחה המובא על ידי כהן אינו נאכל, והעובדה שקרבן העומר, הנקנה בדמי מחצית השקל נאכל, לפיכך ביקשו לפטור את עצמם מתשלום מחצית השקל.

ואכן דעת רבי יהודה כך היא שהכהנים פטורים, אמנם דעתו שכהן שרוצה להשתתף במצווה, הרשות בידו.

אמנם לדעת רבן יוחנן בן זכאי, לא הסכימו חז"ל עם פטור זה, בטענה שאינו דומה קרבן ששותפיו כוללים כהנים, לבין קרבן ציבור, המהווה ישות בפני עצמו. אמנם מפני דרכי שלום, לא כפו את התשלום על כהנים שלא שילמו (משנה, שקלים פרק א', משנה ד').

גיל החיוב

בתלמוד הירושלמי מבואר שישנם שלוש דרגות בתחילת גיל החיוב:

  • קטן שהוא מי"ג עד עשרים שנה - חייב במחצית השקל, אך אין ממשכנים את נכסיו לצורך זה.
  • קטן פחות מי"ג - אינו חייב כלל במצוה זו.

אמנם קטן ששנה אחת שקל אביו עבורו מחצית השקל, נתחייב מכאן ואילך במצוה זו.

מעות שנותרו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קיץ המזבח

הכספים שנותרו מהשנה הקודמת שימשו לקניית קרבנות עולה שהוקרבו כאשר לא הייתה פעילות רבה במקדש, וזאת כדי שבכל עת יהיו קרבנות שקרבים על גבי המזבח.

קולבון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קולבון

שני אנשים ששקלו למחצית השקל, שקל שלם, נתחייבו להסיף מטבע 'קולבון' מלבד מחצית השקל, תוספת זו היא כדי שלא לגרום להקדש הפסד עבור העמלה לפרוט את המטבע.

בתלמוד ירושלמי הובאה דעת רבי יהודה הסבור שתוספת הקולבון היא חיוב מהתורה, ואינה שייכת כלל לעמלת פריטה (לדעתו במקרה שהיה צורך בפריטה, חייב ב' קולבנות אחד מהתורה והשני לפריטה).

בימי הבית השני

בתקופת בית שני התקבל המס רק כמטבע מיוחד, שנטבע בעיר צור (כסף צורי ככתוב במסכת בכורות דף נ' ע"ב: "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי"). ולכן רבו באזור המקדש חלפנים שהמירו את מטבעות עולי הרגל מכספם בארץ מוצאם למחצית שקל צורית. בחפירות הכותל נמצאו מטבעות כסף צורי ששימשו למס מחצית השקל.[2]

ערך המטבע

מחצית השקל למקדש הייתה כ־2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע בתקופת התלמוד. החישוב מבוסס על כך ששכר יומי ממוצע של פועל חקלאי היה בין 3 ל-4 דינרים, שהם בממוצע 672 פרוטות לפי מסכת בבא מציעא, דף ע"ז, עמוד א'. בחישוב חודשי, משכורת ממוצעת הייתה כ־87.5 דינרים (25 ימי עבודה בחודש, 6 ימי עבודה בשבוע) נמצא לפי זה שמחצית השקל השווה ל־384 פרוטות הייתה כ־ 2.3 אחוז מהשכר החודשי הממוצע בתקופת התלמוד.[דרוש מקור]

'זכר למחצית השקל' בזמן הזה

המקור למנהג

קופת 'זכר למחצית השקל'

אף שמצווה זו נהגה רק בזמן שבית המקדש היה קיים, ומיום שחרב בית המקדש בטלה מצוות מחצית השקל, בספר המרדכי הביא שאף בזמן הזה המנהג לתת מחצית השקל 'זכר למחצית השקל' של התורה.

פרטי המנהג

זמן הנתינה

רבי משה איסרליש (הרמ"א, בהגהותיו לשולחן ערוך) הביא אף הוא מנהג זה, והוסיף שהזמן בו יש לתת את מחצית השקל מידי שנה הוא ביום תענית אסתר קודם תפילת המנחה.

בערים מוקפות חומה כגון ירושלים שפורים נחוג בה ביום ט"ו באדר, נהוג לקיים מנהג זה בתפילת מנחה של יום י"ד באדר.

החייבים במנהג

בספרי האחרונים נחלקו מאיזה גיל יש לנהוג במנהג זה, יש הסוברים שרק מגיל כ' שנה, ויש אומרים מגיל י"ג.

בחיוב הנשים במנהג זה, יש שכתבו שאף שהיו פטרות מהמצווה בזמן בית המקדש, מכל מקום בזמן הזה יתנו, וטעמם שהרי אף בזמן בית המקדש נשים נותנות את הזכר למחצית השקל משום שיש בזה כפרה לנפש.[3]

שווי המטבעות שנהוג לתת

מנהגים שונים קיימים בדבר הסכום אותו נהוג לתרום "זכר למחצית השקל":

  • יש הנותנים חצי מיחידת המטבע הבסיסית שבאותה מדינה (חצי ש"ח, חצי דולר, וכו').
  • יש הנותנים שלושה ממטבעות אלו - מכיוון שבפרשת מחצית השקל מופיעה המילה "תרומה" שלוש פעמים. (מנהג רוב האשכנזים).
  • יש הנותנים את השווי המוערך של חצי שקל הקודש תנ"כי.

מחצית השקל שווה למשקל של 192 שעורים כסף צרוף (רמב"ם שקלים א, ג). משקל השעורה המקובל בהלכה הוא 1/20 (0.05) גרם. שווי אונקיה כסף נכון ל-9 במרץ 2017 (י"א אדר ה'תשע"ז) הוא 65.24 ש"ח[4]. החישוב לפי מחיר סיטונאי וללא מע"מ הוא כ-20.14 ש"ח.

לאן תורמים

בזמן בית המקדש הייתה מחצית השקל ניתנת על מנת לקנות בה קרבנות ציבור. את כספי "זכר למחצית השקל", נפסק במשנה ברורה שיש ליתן כצדקה לעניים (אך מעות אלו לכתחילה אין ליתנם ממעות מעשר כספים).

גופים שונים, ביניהם מכון המקדש, מוכרים מטבעות מכסף בעלי משקל של מטבע מחצית השקל. הרווחים ממכירת המטבעות על ידי מכון המקדש הולכים למטרות המכון, ולטענתם מזכירה בכך נתינה זו את מצוות נתינת מחצית השקל המקורית.

אזכורים נוספים

בתלמוד במסכת מגילה (יג, ב) הוזכרה מצוות זו כחלק מנס הפורים: "אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו'". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  2. מטבע כסף ששימש לתשלום "מחצית השקל" לבית המקדש נמצא בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מתק' בית שני (18/3/08), רשות העתיקות - דוברות (הודעה לעיתונות), ‏18 במרץ 2018
  3. כף החיים (סימן תרצד, אות כז).
  4. שווי גרם כסף לקוח מהאתר http://iw.coinmill.com/ILS_XAG.html
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0