מות החום של היקום

מות החום של היקום הוא רעיון תאורטי על פיו היקום יגיע לסיומו במצב בו רמת האנרגיה החופשית תגיע לרמה שלא תאפשר יישום תהליכים צורכי אנרגיה.

מות חום אינו מצריך הגעה לטמפרטורה מסוימת, אלא למצב בו הפרשי הטמפרטורה או הבדלים אחרים באנרגיה קטנים מכדי לבצע "עבודה". זהו תהליך בו היקום מגיע לשוויון תרמודינמי, כלומר לאנטרופיה מקסימלית.

הרעיון של מוות חום תואר לראשונה בעבודתו של ויליאם תומסון, אשר בשנות ה-1850 השתמש בשני החוקים הראשונים של התרמודינמיקה והרחיב אותם למצב קיצון לגבי כל היקום.

ראו גם

• החוק השני של התרמודינמיקה

קישורים חיצוניים

• יואב בן דב, מות החום ולידת החיים, באתר סנונית; פורסם ב"גלילאו", גיליון 8, 1995
• Thomson, William. (1851). On the Dynamical Theory of Heat
• Thomson, William (1852). On a Universal Tendency in Nature to the Dissipation of Mechanical Energy
• Heat death of the universe, Physlink