דיטריך פון קולטיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:26, 12 בספטמבר 2017 מאת ישראל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה: ייבוא מויקיפדיה - תבנית קרדיט {{וח}} בגוף הדף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ נפטר, תפקידים צבאיים, נולד, תקופת שירות, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ עלה לישראל, נהרג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דיטריך פון קולטיץ
Dietrich von Choltitz
פון קולטיץ ב-1942
פון קולטיץ ב-1942
לידה טירת ויזה, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה באדן-באדן, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים
עיטורים

גנרל דיטריך פון קולטיץגרמנית: Dietrich von Choltitz, נולד ב-9 בנובמבר 1894 בטירת ויזה, שלזיה - נפטר ב-4 בנובמבר 1966 בבאדן באדן) היה גנרל בחיל הרגלים והמושל הצבאי הגרמני של פריז בעת סיום הכיבוש הגרמני של העיר בזמן מלחמת העולם השנייה. הפר את פקודתו של היטלר להחריב את פריז בשלב הלחימה האחרון.

קריירה צבאית

בשנת 1907 הצטרף פון קולטיץ כשוחר למסגרת קדם-צבאית בדרזדן. במרץ 1914 הצטרף לרגימנט ה-8 של חיל הרגלים המלכותי הסקסוני בלייפציג בדרגת פאהנריך (Fähnrich, מקביל למועמד לקצונה). במלחמת העולם הראשונה שירת פון קולטיץ בחזית המערבית וזכה לדרגת לויטננט בספטמבר 1914. מאוחר יותר שימש כשליש הגדוד השלישי באותו רגימנט. הוא המשיך לשרת ברייכסווהר בתקופת רפובליקת ויימאר, והגיע לדרגת האופטמן בחיל הפרשים בשנת 1929. מאוחר יותר הפך למפקד הגדוד השלישי של רגימנט הצנחנים ה-16 (Luftlande-Infanterieregiment), ראשית בדרגת מיור ומ-1938 כאוברסט-לויטנטט.

במלחמת העולם השנייה השתתף פון קולטיץ בשנת 1940 בכיבוש רוטרדם בצניחה (ועוטר על חלקו בקרב בצלב האבירים); בספטמבר 1940 מונה למפקד הרגימנט, והועלה לדרגת אוברסט ב-1941. ביוני 1942, בזמן המלחמה נגד ברית המועצות, היה הרגימנט של פון קולטיץ מעורב במצור על העיר סבסטופול. באותה השנה הועלה לדרגת גנרל מיור, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-260, ובהמשך מונה למפקד הקורפוס ה-17, וב-1943 הועלה לדרגת גנרל לויטננט, ומונה למפקד דייוויזיית הפאנצר ה-11, עימה לחם בקרב קורסק. בספטמבר 1943 מונה פון קולטיץ למפקד קורפוס הפאנצר ה-48. במרץ 1944 הועבר פון קולטיץ לחזית האיטלקית ומונה למפקד קורפוס הפאנצר ה-76, ביוני 1944 הועבר פון קולטיץ לחזית המערבית ומונה למפקד הקורפוס ה-25, אך שבוע לאחר מכן מונה למפקד הקורפוס ה-84. מאוחר יותר, כשבוי של בעלות הברית באנגליה, התוודה בשיחה עם אסירים שכנים (שהוקלטה על ידי בריטי שלא הוא ולא שכניו הכירו) ש: "מילוי הפקודה הקשה ביותר בחייו שקיבל ברוסיה [...] היה חיסול היהודים. אף על פי כן ביצעתי פקודה זו בשלמותה..." - הקלטה מה-29 באוגוסט 1944. משפטים אלו, שנמצאו בתקצירים כתובים של הקלטות בארכיון הבריטי, הוכרזו כזיוף על ידי בנו של פון קולטיץ. ההקלטות המקוריות לא נמצאו.

מושל פריז

ב-1 באוגוסט 1944 הועלה פון קולטיץ לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-7 באוגוסט מונה למושל הצבאי של פריז. הוא הגיע לעיר בתשעה בחודש, זמן קצר לפני שהחלה בה התקוממות של כוחות הרזיסטנס. בשישה-עשר הימים הבאים הפר פון קולטיץ מספר פקודות מפורשות של אדולף היטלר להחריב את העיר. פקודתו של היטלר מ-23 באוגוסט הייתה: "אל לעיר ליפול בידי האויבים אלא כשהיא עיי חורבות". סברה מקובלת טוענת שהיטלר טילפן אל פון קולטיץ בזעם, וצווח לעברו "האם פריז בוערת?" ("?Brennt Paris")

פון קולטיץ הצליח לסכל התקוממות רחבה של תושבי פריז, וקרבות פנים אל פנים בתוככי העיר, בעזרת מגעים פעילים מסוגים שונים עם אויביו; משא ומתן עם הרזיסטנס מחד, והפגנת שרירים מאידך, שסייעו לו למנוע נזק חמור לעיר. פון קולטיץ, יחד עם 17,000 איש שהיו תחת פיקודו, נכנעו לגנרל הצרפתי פיליפ לֶקלֶרק דֶה אוֹטקלוֹק ומנהיג הרזיסנטנס אנרי רול טנגי, בתחנת הרכבת מונפרנאס ב-25 באוגוסט 1944. הודות לכך שמנע גרסה נוספת של סטלינגרד, נחשב פון קולטיץ על ידי רבים כ"מצילה של פריז".[1]

פון קולטיץ הוחזק בשבי לתקופה מסוימת בטרנט פארק שבצפון לונדון. במתקן שבי זה הוחזקו שבויים גרמנים רמי-דרג רבים. הוא שוחרר משבי בעלות הברית באפריל 1947 ועבר להתגורר בעיר המרפא באדן באדן.

נפטר בנובמבר 1966, כתוצאה ממחלה הקשורה למלחמה. פון קולטיץ נקבר בבית הקברות העירוני של באדן באדן, בנוכחות קצינים צרפתים וגרמנים רמי-דרג.

סרטים

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיטריך פון קולטיץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Gen. Dietrich von Choltitz Dies; 'Savior of Paris' in '44 was 71", The New York Times, November 6, 1966, p. 88
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0