פגישה בלשכת הקאנצלר
ב-12 בדצמבר 1941 נערכה פגישה בלשכת הקאנצלר בין אדולף היטלר לדרגים הבכירים במפלגה הנאצית. כמעט כל מנהיגי המפלגה נכחו כדי לשמוע את היטלר מכריז על השמדתו המיידית של הגזע היהודי,[דרוש מקור] בכל זאת היא פחות מוכרת מוועידת ואנזה המאוחרת יותר.
רקע
עם כניסת יפן וארצות הברית למלחמת העולם השנייה ב-7 בדצמבר 1941, גרמניה ואיטליה הכריזו מלחמה על ארצות הברית ב-11 בדצמבר, והמלחמה נהייתה באמת מלחמת עולם. ההכרזה נקראה על ידי אדולף היטלר בנאום ברייכסטאג ששודר גם ברדיו. ביום למחרת ב-12 בדצמבר 1941, הוא ערך פגישה עם מנהיגי המפלגה הנאצית.
הפגישה
אחר הצהריים ב-12 בדצמבר 1941 היטלר הורה לחברים החשובים במפלגה הנאצית להיפגש בחדרים הפרטיים של לשכת הקאנצלר. מכיוון שהפגישה התרחשה בחדרים הפרטיים בלשכה ולא במשרדו של היטלר, אין רישום רשמי של הפגישה, אבל רשומות ביומניהם של גבלס ופרנק מאשרות זאת. יוזף גבלס מציין את דבריו של היטלר ברשומותיו:
לגבי השאלה היהודית, הפיהרר נחוש לנקות את השולחן. הוא הזהיר את היהודים שאם הם יגרמו למלחמת עולם, זה יביא להשמדתם. אלה לא היו מילים ריקות. כעת מלחמת העולם הגיעה. השמדת היהודים היא תוצאה הכרחית. לשאלה זאת אין להתייחס ברגשנות. אנחנו לא כאן כדי לחוש אהדה כלפי היהודים אלא כלפי העם הגרמני. אם העם הגרמני הקריב 160,000 אנשים במערכה במזרח, אז כותבי סכסוך דמים זה, יהיו חייבים לשלם על כך בחייהם.
מלבד המעבר ממלחמה באירופה למלחמת עולם, סיבה נוספת לפגישה זאת, שעם כניסת ארצות הברית למלחמה, האוכלוסייה היהודית איבדה את ערכה בפני היטלר כבני ערובה נגד כניסת ארצות הברית למלחמה וכעת היטלר היה חופשי לממש את תוכניותיו ארוכות הטווח.
ועידת ואנזה בינואר 1942 סימנה את הצעד הבא בתוכניות הנאצים להשמיד את היהודים, אולם בניגוד לפגישה, בוועידה נכחו יותר פקידים בכירים. הפגישה היא נקודת מפנה ביחס המשטר הנאצי כלפי האוכלוסייה היהודית. מתעמולה, איומים, החרמת רכוש וחשבונות בנק להשמדה מוחלטת ומתוכננת, אם כי צעד זה כבר התחיל בתחילת ספטמבר 1941 במזרח אירופה.
נוכחות
הנוכחות בפגישה הייתה חובה לכל הדרגים הבכירים במפלגה הנאצית, האנשים הבאים ידועים שנכחו שם:
ידועים שלא נכחו בפגישה הם הרמן גרינג שלא אחז במשרד במפלגה וריינהרד היידריך.
