השפלת מי תהום
השפלת מי תהום (באנגלית: Groundwater Lowering) הוא מושג המתייחס לשליטה וויסות גובה פני מי התהום וזאת על מנת לבצע פעילות מקומית באזור יבש בגזרה בה מתבצעת ההשפלה. השפלת מי תהום נעשית בכמה שיטות, אולם המקובלת והנפוצה תתבצע באמצעות שאיבה.
הצורך בהשפלת מי תהום, נובע מהעובדה, כי עבודות מסוימות מצריכות ביצוע באזור הידוע כי רווי במי תהום ולא ניתן לבצע עבודות תת-קרקעיות, במקומות בהם מגיע מפלס מי התהום אל מעל לאזור העבודה (תמונה משמאל). לשם ביצוע העבודות מתחת לקו המים, יהיה צורך להנמיך, או "להשפיל" את מי התהום באופן זמני.
תכנון מערך שאיבה, מצריך קבלת נתונים שונים כדוגמת סוג הקרקע, קביעת מוליכות הקרקע, עומקה הרצוי של ההשפלה ורדיוס ההשפעה הרצוי של ההשפלה.
לדוגמה, במסגרת הקמת מנהרת תשתיות בחיפה, התבצעה השפלת מי תהום 24 שעות ביממה וזאת על מנת לאפשר עבודות של הנחת אלמנטים טרומיים של מובל המנהרה. ברגע שהסתיימה העבודה על מקטע מסוים, הופסקה השאיבה ומפלס מי התהום חזר למפלסו המקורי.
שיטות מקובלות לביצוע השפלת מי תהום
- השפלת מי תהום באמצעות בארות עמוקות (Dewatering by deep wells) - במסגרת שאיבת מי תהום מבארות עמוקות, מתבצעים קידוחים עמוקים ומשאבות טבולות מורדות לבסיס הקידוח כשדיפון הקידוח נעשה באמצעות צינורות (P.V.C או דומיהם). הקידוח נעשה באמצעות מכונת קידוח ושימוש בתמיסת פולימר למניעת התמוטטות הבור. מיקום הקידוחים יהיה משני צידי החפירה המתוכננת ובמרחק כזה שיבטיח את הורדת מפלס מי התהום בהתאם לתכנון.
- השפלת מי תהום באמצעות בארות רדודות/סיכות (Dewatering by wellpoints) - למעשה זוהי שיטת ניקוז בה מפלס מי התהום מושפל נקודתית, סביב גוף יונק, בהתאם לרדיוס השפעה הקשור לעוצמת היניקה של המשאבה. רצף של גופים יונקים (="סיכות") וחפיפה בין רדיוסי ההשפעה של כל אחד מהם, יצור את השפלת מי תהום לעומק נדרש.