יוון הגדולה
צפון מערב יוון
אכאים
דורים
איונים
יוון הגדולה (בלטינית: Magna Graecia) הוא אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס. הוא כולל את התחום בו מוגדרים היום המחוזות הבאים של איטליה: בזיליקטה (Basilicata), שנקראה בעבר "לוקניה" על שם העם ששכן בה, קלבריה (Calabria), פוליה (Puglia) וחלק מקמפניה (Campania). בתחילה הוקמו מושבות בחוף הדרומי של איטליה למהגרים חסרי קרקע אשר חיפשו מקום חדש להתנחל בו. במרוצת הזמן המושבות הפכו לערי חוף והיו לתחנות מסחר לסוחרים מיוון ארץ האם לבין התושבים ב"יוון הגדולה". החשובות שבמושבות הפכו לערים, אשר קרויות היום בשמות: בארי, ברינדיזי וטאראנטו. המתיישבים הביאו לחצי הדרומי של האי האיטלקי את התרבות היוונית, ושרידי המבנים מאותה תקופה מצויים באזור עד היום.
שרידים מתקופת יוון הגדולה
לקריאה נוספת
- Luca Cerchiai, Lorena Jannelli, Fausto Longo, Lorena Janelli, 2004. The Greek Cities of Magna Graecia and Sicily (Getty Trust) מסת"ב 0-89236-751-2
- T. J. Dunbabin, 1948. The Western Greeks
- A. G. Woodhead, 1962. The Greeks in the West
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- מפה
- Italy rediscovers Greek heritage, BBC, 2005
