ביר טוויל
ביר טוויל (בערבית: بيرطويل, בעברית: באר מים עמוקה) הוא שטח לאורך גבול מצרים-סודאן שגודלו 2,060 קילומטרים רבועים וצורתו דומה לטרפז שחלקו הרחב מצפון. הוא נמצא דרומית-מערבית למשולש חלאיב וייחודו הוא בכך שהוא טרה נוליוס, כלומר אין מדינה התובעת בעלות עליו (בדומה לחלק מאנטארקטיקה). בפועל, שולטת מצרים במקום, אף שהוציאה אותו ממפותיה הרשמיות.[1]
היסטוריה
ב-1889 שלטה בריטניה באזור והשלטון הבריטי-מצרי החליט שגבול הסמכות של המושל הבריטי בסודאן יהיה בקו רוחב 22° צפון, וכתוצאה מכך היה משולש חלאיב בשטח מצרים וביר טוויל בשטח סודאן. ב-1902 שינו הבריטים את הגבול וקבעו שמשולש חלאיב קרוב יותר לחרטום, בירת סודאן הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גאוגרפית. הגבול החדש לא היה תלוי בקו הרוחב והוא ירד מים סוף לכיוון דרום מערב, חצה את קו הרוחב והקיף את ביר טוויל, כך שנוצרו שני שינויים: משולש חלאיב שמצפון לקו הרוחב, עבר ממצרים לסודאן וביר טוויל שמדרום לקו הרוחב, עבר מסודאן למצרים. ב-1956, לאחר שקיבלה סודאן עצמאות, תבעה שהגבול בינה ובין מצרים יהיה על פי זה של 1902, כך שהיא תקבל את השליטה במשולש חלאיב, ומצרים תקבל לשליטתה את ביר טוויל. המצרים טוענים שיש לקבל את הגבול שנקבע על קו הרוחב 22° וחלוקת השטחים היא לטובתה. כתוצאה מהתביעה של שתי המדינות לקבל את משולש חלאיב הגדול פי עשרה מביר טוויל ובעל הגישה לים, נותר ביר טוויל ללא דורש.
בשנת 2014 קנה אדם בשם ג'רמיה היטון את אזור המשולש, והכריז עליו כ"ממלכה של צפון סודאן". אף מדינה לא הכירה בעצמאותו של האזור.[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- כתבה על ביר טוויל (באנגלית)
ג'ק שנקר, ברוכים הבאים לחבל הארץ שאף מדינה לא רוצה, באתר הארץ, 27 באפריל 2016
הערות שוליים
