משפט קיילי-המילטון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:24, 16 בפברואר 2018 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, שיפוץ קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט קיילי-המילטון (על שם המתמטיקאים ארתור קיילי וויליאם רואן המילטון) הוא משפט באלגברה לינארית, הקובע שכל מטריצה ריבועית A (מעל שדה) מאפסת את הפולינום האופייני שלה f(λ)=|λIA| , כלומר מתקיים f(A)=0 . בפרט, הפולינום המינימלי של מטריצה מחלק את הפולינום האופייני שלה.

במאמר מ־1858 הראה קיילי שהמשפט נכון עבור מטריצות בגודל 2×2 , והוא מדווח כי בדק את הטענה גם עבור מטריצות בגודל 3×3 ; עם זאת, הוא כותב, "לא מצאתי לנכון לטרוח על הוכחה פורמלית של המשפט עבור מטריצה מכל גודל". מעט אחר־כך גילה המילטון את המשפט עבור מטריצות בגודל 4, במהלך מחקריו על אלגברת הקווטרניונים. את המקרה הכללי הוכיח פרדיננד גאורג פרובניוס ב־1878.

המשפט תקף כאשר מקדמי המטריצה מגיעים מחוג קומוטטיבי כלשהו, ונובע ממנו שכל חוגי המטריצות  Mn(C) הם חוגי זהויות פולינומיות.

הוכחה

ישנן הוכחות רבות למשפט, נציג אחת מהן.

נסמן f(x)=k=0nCkxk . ראשית ידוע כי לכל מטריצה A מתקיים כי Aadj(A)=adj(A)A=det(A)I, ולכן עבור C=xIA מתקיים כי f(x)I=|xIA|I=|C|I=Cadj(C)=(xIA)adj(C)=xIadj(C)Aadj(A) ומכיוון שאיברי המטריצה C הם פולינומים ממעלה ראשונה ולכן גם כן איברי adj(C) פולינומים אכן ממעלה גדולה או שווה ל-n1. לכן ניתן לכתוב את adj(C) כפולינום על מקדמים שהם מטריצות, adj(C)=Σk=0nBkxk. מכיוון ש-f(x)I=xIadj(C)Aadj(A) אז מתקיים כי f(x)I=Σk=1nCkIxk ו- adj(C)Aadj(A)=Σk=1nBk1ABk ולכן על ידי השוואת מקדמים לפולינומים זהים נקבל כי CkI=Bk1ABk אז אם נכפול ב-A נקבל כי CkAk=AkBk1Ak1Bk ולכן על ידי הצבה בפולינום המציין נקבל טור טלסקופי שמתאפס.

מקורות


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0