נסר (יצרן רכב מצרי)

נאסר (באנגלית: "Nasr", שם מלא: El Nasr Automotive Manufacturing Company, בערבית: "النصر‎") הייתה חברה מצרית ליצור רכב, בבעלות המדינה של מצרים^[1]

החברה הייתה קרויה גם "El Nasr".

נאסר

^[2]

"נאסר" היא יצרנית הרכב הערבית הראשונה שנוסדה בשנת 1960 בחלוואן שבמצרים^[3]^[4].

מאז שנת 1979 החברה ייצרה גרסאות מורשות של פיאט 1100 R, פיאט 1300, פיאט 2300, פיאט 128^[5], פיאט 125 (פיאט 125p פולסקי), פיאט 133, פיאט 126, פיאט 127 (סדרה 2).

בין השנים 1983–1992 ייצרה החברה את דגם "FSO Polonez" ובשנת 1991 הציגה טווח נוסף של פיאט - מכוניות ייעודיות מורשות באמצעות החברה הטורקית Tofaş .

בשנת 1988 החלה "נאסר" לייצר את זסטבה פלורידה תחת רישיון היצרן הסרבי Zastava .

היסטוריה

הקמתה של החברה הייתה חלק מתהליך התיעוש הכללי שיזם לאחר מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952, אשר ראתה מיליוני מצרים נוהרים לאזורים עירוניים כדי לקבל עבודה במפעלים חדשים ובמרכזים תעשייתיים.

הדגם הראשון שייצרה חברת "נאסר" היה קרוי "Ramses II", על פי רישיון של יצרן הרכב הגרמני "NSU".

ההחלטה להתמקד בהרכבה של מכוניות מורשות זרות תחת היצרן "Nasr" התבססה בעיקר על הרצון למנוע את בעיות ההנדסה והעיצוב הקשורים בניסיונות קודמים לייצור רכב מקומי.

עם התקדמות השנים, המודל הנמכר ביותר של "נאסר", "128 GLS". הדגם החל להראות את גילו (עיצובו לא השתנה מאז שנות ה - 70 של המאה העשרים). כתוצאה מכך החלה "נאסר" לייצר מגוון חדש של כלי רכב, המבוססים שוב על דגמי קונצרן הרכב האיטלקי פיאט הקיימים, לרבות דגמי הרגאטה, ומודלים מבוססי פיאט המורשים על ידי טופאש, במיוחד דוגאן ושאהין.

בתחילת המאה העשרים ואחת הרחיבה החברה המצרית את היחסים עם "Zastava"

חוסר ההחזקה היחסי של המכוניות של חברת "נאסר" בעיצוב מודרני (במיוחד במונחים של תכונות בטיחות ונוחות סטנדרטיות אחרות), והגדלת הזמינות של מותגי חוץ זולים (כגון: יצרן הרכב הצ'כי סקודה) הגדילו את רמת התחרות, ו"נאסר" סיימה את ייצור כלי הרכב בשנת 2009.