אלמה (ישיבה תיכונית)
אלמה היא הישיבה התיכונית הראשונה בארץ ישראל.
הישיבה הוקמה בשנת 1936 בירושלים על ידי "האגודה למדעי היהדות" (ראשי תיבות "אלמה"). המייסדים היו ד"ר בנימין מנשה לוין[1] ויהושע רדלר פלדמן ("ר' בנימין"). סדרי הלימוד נחלקו לשניים, שעות הבוקר הוקדשו ללימודי קודש ושעות אחר הצהריים ללימודים כלליים[2]. מטרת המוסד הייתה להכשיר את תלמידיו לתעודת הבגרות הארץ-ישראלית מטעם מחלקת החינוך המנדטורית. שפת ההוראה הייתה עברית[3].
הקמת המוסד לוותה בהתנגדות רבה מצד אנשי היישוב הישן. במיוחד עורר את התנגדותם השם "ישיבה" שהוצמד למוסד.
המוסד נאבק בקשיים רבים והוא החזיק מעמד כעשור עד שנסגר.
קישורים חיצוניים
- מרדכי בר-לב, כתב העת "מימד", גיליון 5 (עמ' 26–27), תשנ"ה
הערות שוליים
- ↑ מסיבת עונג שבת בירושלים, הצופה, 25 במאי 1938
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:הצופה
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישיבת אלומה בירושלים, הצופה, 30 באוגוסט 1937 - ↑ וגם אלומה אינה אגדה, הצופה, 4 בפברואר 1938
.png){kind=small}
