בית העיתונאים על שם סוקולוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:15, 10 באוגוסט 2018 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית העיתונאים על שם סוקולוב
הכניסה לבית העיתונאים ברחוב קפלן
הכניסה לבית העיתונאים ברחוב קפלן
מידע כללי
שימוש מרכז אגודת העיתונאים
כתובת רחוב קפלן 4
תל אביב
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 3 באפריל 1957
אדריכל שולמית ומיכאל נדלר
קואורדינטות 32°4′23.48″N 34°46′56.79″E / 32.0731889°N 34.7824417°E / 32.0731889; 34.7824417
www.jat.org.il
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית סוקולוב
בית סוקולוב
סדר דפוס ישן המוצב בפתח בית העיתונאים בתל אביב

בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. הבניין משמש גם את יחידת דובר צה"ל והכניסה אליו היא דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.

הקמת המבנה

בית סוקולוב, הכניסה ליחידת דובר צה"ל מרחוב איתמר בן אב"י

אגודת העיתונאים שכנה בשנים הראשונות להקמתה בשנת 1939 במשרד בשדרות רוטשילד 27, אולם במהרה זה היה צר מהכילה. יוסף הפטמן ומשה רון (דנציגרקרון), מי שהיו יושב ראש האגודה ומזכירה הכללי בהתאמה באותה התקופה, הציעו להקים מרכז עיתונאי עברי שירכז את הפעילות העיתונאית, והציעו שהבית ייקרא על שמו של נחום סוקולוב שהיה אחד מאבות העיתונות העברית ונפטר זמן קצר לפני כן בשנת 1936. המגרש לבניית המבנה ניתן לאגודת העיתונאים על ידי עיריית תל אביב-יפו ומשנת 1945 הוחל במבצע גיוס תרומות לצורך הבנייה[1], בראשות פרופ' חיים ויצמן[2], שהיה אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. הסכומים הראשונים בישראל התקבלו מהכנסות עצרת שנערכה במאי 1947 לזכרו של נחום סוקולוב ומחו"ל תרמו יהודים מהקהילה במצרים ובאמריקה הדרומית. התרומה המכרעת שאיפשרה את הקמת המבנה הגיעה מקרן התרבות אמריקה-ישראל, ובהושענא רבא תשי"ג (1953) נערך טקס חגיגי להנחת אבן הפינה.

בשנת 1948 התקיימה תחרות אדריכלית לתכנון המבנה, בו זכתה שולמית נדלר. ביום ב' בניסן תשי"ז (3 באפריל 1957) נחנך בית העיתונאים על שם סוקולוב במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי וראש הממשלה דוד בן-גוריון[3].

הפעילות בבית העיתונאים

בית העיתונאים היה עד מהרה למרכז הפעילות של העיתונות בישראל ושימש כמוקד למסיבות עיתונאים ומקום קבוע לביצוע ריאיונות שעד אז הצריכו את העיתונאים להתרוצץ ברחבי ישראל על מנת לקיימם. בנוסף על כך בית העיתונאים מקיים סימפוזיונים בנושאים שונים, כגון עיתונות, ספרות, אמנות, תיאטרון, כלכלה וכדומה. לצורך ההכנסה השוטפת ותחזוקת המבנה מתקיימים בבית גם אירועים וכנסים סגורים בתשלום.

לקריאה נוספת

  • צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946, הוצאה עצמית, 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאון

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה, 27. מגדלי דה וינצ'י

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
בית העיתונאים על שם סוקולוב23128178