הכפירה
כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל.[1] בהמשך היא מוזכרת כאחת מערי שבט בנימין[2] וכאחת הערים שאליה חזרו גולי בבל בימי שיבת ציון.[3] שמה נגזר משמו של האריה, הכפיר, שהיה נפוץ בתקופת התנ"ך בארץ ישראל.[4] מקובל לזהות את הכפירה עם תל כפירה שנמצא בסמוך ליישוב נטף בהרי ירושלים. על שם היישוב נקראים כיום נחל כפירה ועין כפירה הסמוכים לתל.
לקריאה נוספת
- מנחם תלמי,אפרים תלמי,"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי ישראלי", הוצאת "עמיחי", ספטמבר 1966, ערך: תל כפירה, עמוד 635.
קישורים חיצוניים
- מני נחמן, בעקבות אריות: טיול לנחל כפירה, באתר nrg
- דוד וערן גלאור, מסלול: מעיין קטן וחרוב ענק בנחל כפירה, באתר ynet
הערות שוליים
- ↑ ספר יהושע, פרק ט', פסוק י"ז.
- ↑ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ו.
- ↑ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ט.
- ↑ ערים נוספות שנקראו על שם האריה: ליש ובית לבאות (אטלס דעת מקרא, עמ' 12).
